שו"ת מהר"ם בן חביב ה

עלילית טבוע שנמצא על שפת כפר עלקם וכפי זה זכינו לדין דהשתא אריכות לשון זה שמספר ענין המאורע בפרטות נידון כמסל"ת ואינו ענין לסויתו של הר' דוד ירחי כלל

ועוד יש מקום ליפות כח זה משאר מל"ת דעלמא דנראה דכוונת הערל באריכות דנרים הללו הוא כדי להתמיה על הר' דוד ירחי איך שכח הענין הזה ולא נזכר במה הוציא מעות הללו דאי אמרת בשלמא שאותו טבוע שנמצא היה מאן דהוא איזה גוי דעלמא ניחא לך ששכחת במה היתה ההוצאה הזו אבל מאחר שהוא טבוע יהודי מסתמא דהר' דוד ירחי דקדק הענין באותה שעה אם היה שם ואם לא היה שם בעת ששמע אח"כ על הטבוע חקר ודרש עליו אם היה יהודי ויאודי זה היה ניכר ונודע לכל שירד בספינה עם המעלם שמואל ביואש ואירע לו מה שאירע ודבר גדול ומפורסם כזה אינו מן הטבע להשתכח מן הלב ועל כן הוא מתמיה עליו בסוף דבריו לומר סכל כך ידוע ומפורסם היה הענין מאד וא"כ איך אי אתה זוכר עתה שבאת לידי מידה זו לשאול כמה היה הפסד של השני האלפים וחמש מאות מיידיס

נמצינו למדין שאין כוונת הגוי להודיע ולהשמיע דבר של חידוש עד שנאמר ונסתפק בו דלא הוי מל"ת דכיון שהדבר הזה כפי טבע הענין ומעשה שהיה כל כך בפירסום וכולי עלמא יעידון יגידון ויודו בו הוה ליה כמושכל ראשון ועדיף נר' יותר משאר גוי מל"ת דעלמא דהתם אין הגוי בא לכלל הכחשה שאין מי שיודע הדבר כמוהו ונדון זה כפי דברי הערל היה כל כך בפירסום ופשיטא שאין לו לשקר שמא יאחז בדיבורו ויתבדה וכפי דברי הערל שפיר ידע הר' דוד ירחי היטב הענין שהרי הוא מתמיה ומפליג עליו ואם איתא דמשקר הלא עתה יבוש ופניו יחוורו מהר' דוד ירחי ועתה כפי זה מקלש קליש ליה

הספק שהיה ראוי להסתפק בנדון זה דדילמא הערל הזה שמע מהטביעה שנטבעה ספינתו של הר"ש ביואש ושנאבד אחד מהם יבטח ובעונה שמצאו טבוע שהציפו הנהר בשפת כפר עלקם חשב בדעתו שהוא הוא איתו שנאבד מאותה סםינה של הר"ש ביואש ואם כן אין כאן עדות כלל ואע"ג דלא מספקינן בשום גוי מל"ת שמא דבריו היו באומדנא ובדדמי מ"מ היינו היכא שהגוי מספר לפי תומו תוכן מעשה שהיה אבל הערל הזה שלא היתה כוונתו לברר ענין זה רק לברר ענין הפסד המעות ניחוש ליה דהוא אסיק בדעתיה כשמצאו הטבוע על שפת כפר עלקם אמרו שהוא אותו היהודי שנאבד מספינתו של הר"ש ביואש

אמנם במה שכתבנו יותר ספק זה שכפי סגנון דברי הערל היה הדבר הזה בפרסום גדול שידעו נאמנה שאותו שנאבד מאותה ספינה דהר"ש ביואש הוא זה שנמצא בשפת כפר עלקם ועל כן הוא מתמיה ומפליג על ששכח הענין הזה הר' דוד ירחי וא"כ אין כאן חששא לומר דדילמא בדדמי קמסהיד

ודוגמא לזו אשכחן לקמאי דאמרי דכיון דגוי מעייל נפשיה לאכרוזי לא בעינן שיאמר קברתיו והכא נמי דכוותה, אי נמי עדיפא מינה שאין מתמיהין ומפליגין על אחרים אלא בדבר המבורר ופשוט הרבה לא כן כשמכריז שאף שימצא שקרן אין לאחר אתו דין ודברים

מכל מקום עדין הלב מגמגם בדבר הזה דכיצד יתרמי שנודע בכפר עלקם שאותו הטבוע שנמצא בשפת הנהר הוא אותו שנאבד מספינתו של הר"ש ביואש קשה הדבר להאמין בזה שיהיו שם גויים עומדין ומלוין את המת שנטבע מן הספינה עד שצף ובא על