שו"ת מהר"ם בן חביב מ
Shut Maharam Ben Chaviv 40 · שו"ת מהר"ם בן חביב · free full Hebrew text
Open in the reader →וכיון דיצאה מאיסורא דאורייתא יש להקל בעדות ספק מל"ת כדמוכח מתשו' הריב"ש באותו מעשה דנסתפקו אם דברי הגוי היו מל"ת וגם אם היה ספק אשתהי כתב דאם היה עדות טביעה גמורה דשרייא מדאורייתא לא אסירא אלא מדרבנן היה מקל בכל הספקות וכן למד בפני משה ח"ב סי' נ"ב דף צ"ו דיש ע"א מתשובת הריב"ש דיש להקל בנדון שלו דאמר הגוי הגוף של היהודי שאתם מבקשים הוא מושלך במקום פ' דנראה מדברי הגוי דהוא משיב על שאלה ואינו מל"ת אפ"ה דן להקל כיון דהיה באותו נדון עדות טביעה גמורה ויצאה מאיסורא דאורייתא יע"ש
וגדולה מזו כתב המבי"ט ח"ב סי' מ"ט דף כ"ו ע"ד דבמקום דיצאה מאיסורא דאורייתא ולא רביע עלה רק איסורא דרבנן להך מלתא יועיל עדות גוי אע"ג דסיפר דבריו ע"י שאלה יע"ש, והן אמת כי לא מצאתי קילא זו בשאר ספרי האחרונים, מ"מ בספק מל"ת פשיטא דיש להקל בפשיטות במידי דרבנן כמו שהוכחתי מתשו' הריב"ש ופ"מ ח"ב סי' נ"ב, וא"כ אהי' תימא דיש לחוש בנ"ד שמא הגוי לא היה מל"ת יש להקל כיון דיצאה מאיסור תורה כיון דכתוב בעדות דנ"ד דנמצא הרוג בדרך שהיה הולך עובדיה הנז' שנתעלם מן העין דיצאה מאיסור תורה כמו שהורה המבי"ט ח"א סי' קל"ה
איברא דראיתי בתשו' פני משה ח"א סי' ג"ן דף קכ"א ריש ע"ד דסברא זו של המבי"ט דנמצא הרוג בדרך דיצאה אשתו מאיסורא דאורייתא היא קולא יתירא ומדקדוק כל דברי האחרונים יראה שהם חלוקים עליו מ"מ ראיתי בפני משה ח"ב סי' ח' דף ט"ו ע"ד במעשה שהיה דנמצא הרוג בדרך והחמר אמר דהוא הרגו ויש ספק אם החמר היה מל"ת דיש סניף להקל ע"פ תורת המבי"ט ז"ל ודון מינה ואוקי באתרין
וכל זה שכתבתי בנ"ד להקל הוא בנוי ע"פ מ"ש בסוף העדות ואח"כ ידענו ע"פ החמר שהיה יהודי והוא הרגו דכתבתי דמשמעות ה"א יתירא דהחמר משמע דאיירי על החמר הידוע דהוליך לעובדיה הנז' אך אם נאמר דאין כח בידינו לבנות היתר אשה מכח ה"א יתירא דאפשר דלא דקו במלתא אם היה אותו חמר דהוליך לעובדיה אלא דחמר א' אמר זה ההרוג שקברתי היה יהודי ואני הרגתי אותו א"כ אין כאן הוכחה על בירור הריגת עובדיה דאפשר דהחמר המעיד על ההרוג הוא על איש אחר יהודי דהלך עם אותו חמר שהוליך לעובדיה או הוא חמר אחר כל זה אפשר לדחות אך פשטן של דברים יראה דפירוש החמר בה"א הידיעה ובפרט דלא חיישי' לב"ד טועין ובפרט דראש הב"ד הוא מהיודעי' מסייע לומר כל מאי דכתיבנא להקל, אך כי היכי דלא לימרו דשרינא תרבא דהוא פסק תמוה לרבים להתיר אשה לעלמא מכח ה"א יתירא רוצה אני לברר אם יש שרייותא בעדות השני שנתקבל פה עה"ק ירושלם ת"ו
ועתה ארדה נא ואראה מהו משפט עדות השני ולכאורה יראה דאין בו ממש כיון דמסרו להחמר לשר העיר ע"ד היהודי עובדיה שמסרו בידו להוליכו לשישואן וע"י יסורין הודה שהרג ליהודי א"כ אין ממש בעדות זה כיון דהעיד החמר ע"י שאלה ובפרט דהגיד ע"י יסורין וא"כ יש לומר דשקורי משקר
אך כל היד המרבה לבדוק באמתחות הפוסקי' יראה דאין לדחות עדות זה והענין הוא דהנה מצאנו למהרי"ק שו' קכ"א כתב להקל בעובדא דכיוצא בנ"ד בשופט דשאל לרוצח אחד שיגיד לו אם הוא הרג לפ' יהודי והודה הרוצח שהוא הרגו ונשאל