שו"ת מהר"ם בן חביב לה

עוד יש בנ"ד הוכחה אחרת דכתוב בעדות דיצא מצפת מחמת שהיה שר העיר משליך עליו ועל בעלי המלאכה צמר והפסיד בזה כל ממונו וא"כ אם יתברר דבעלה של עגונה זו שאנו רוצים להתירה יצא מצפת מחמת הסיבה שהיה שר העיר משליך עליו צמר והפסיד כל ממונו היא הוכחה דהוא בעלה והוכחה זו ממלא מקום אבותיו, ויש להביא ראיה ממ"ש מרן מהריק"א בתשו' דף ק"ך ע"א על מה שהעידו שנהרג יהודי אחד קוסי ושהיה לו מעות הרבה דיצא מסמינדרא עם קטירג"י א' ויענציר א' דאע"ג דלא הזכירו שם א' מהם יש להתיר משום דדמי למעשה דאנטוכיא ואעפ"י שלא אמרו לאיזה מקום היה הולך נ"ל שמה שאמרו שהיה מסופייאה עדיף טפי ממה שהיו אומרי' לאיזה מקום היה הולך וכ"ש שאמרו כמה דברים המוכיחי' שהיה עמו מעות הרבה ושהיה קווסי שאעפ"י שאין דברים אלו כדאי להתיר את האשה מ"מ הוכחות מיהא הוו וכבר כתב מהרי"ק בשו' קפ"ה להתיר היכא דאיכא הוכחות ואע"ג דבההוא עובדא הזכיר שמו ושם אביו ובנ"ד לא נזכר אפי' שמו איכא למימר כיון דבההוא עובדא לא הזכיר שם עירו ובנ"ד הזכיר שם עירו ושם המקום שיצא משם א"כ אוקי חדא לבהדי חדא וקם ליה דינא דידן כי ההוא דינא וכו' עכ"ל, ודון מינה ואוקי באתרין דאיכא שמו עובדיה ושם עירו צפת ויש הוכחות מאומנותו בצמר, והוכחה אחרת דהפסיד ממונו מחמת שהשר היה משליך עליו צמר היא הוכחה רבתי דמה לי הוכחה של מר"ן ז"ל דהיה לו מעות הרבה מה לי הוכחה דהפסיד ממונו אלו ואלו הוכחות הן וקם דינא דידן כי ההוא דינא באופן דעל פי ההוכחות דנ"ד אם נמצאו בבעלה של עגונא זו הוה ליה כאלו העידו על שמו ושם אביו ושם עירו וזה ברור

הספק השלישי הוא דנהי דנתברר דעובדיה דהיה מצפת ומלאכתו בצמר והפסיד מעותיו דהוא בעלה של עגונא זו אסתר וכו' הלך למערב בעיר אלקצר ומעיר אלקצר הוליכוהו יאודים העדים יוסף ושלמה לאלג"אזין וכשהגיעוה לאלג'אזין שלחוהו בני ברית אחר הפסח לשישואן עם גוי א' מ"מ עיקר בירור הריגתו הוא תלוי ברפיון דאע"ג דעשו חקירה וידעו דלא הגיע עובדיה הנז' לשישואן וגם שמעו אחר הפסח באותו הפרק שנהרג יהודי א' וגם שמעו מפי גויים מצאנו אדם אחד הרוג בין אל"אזין ובין שישואן וקברו אותו בחושבם שהיה גוי ואח"כ ידעו ע"פ החמר שהיה יהודי והוא הרגו, מ"מ מאן מוכח דאותו שנהרג ע"י החמר ונקבר היה עובדיה הנז' שאנו רוצים להתיר את אשתו אסתר דילמא עובדיה הנז' חזר בו באמצע הדרך ולא רצה ללכת לשישואן כי אם למקום אחר וזה הנהרג הוא איש יהודי אחר ממקום אחר דהרי לא אמרו דשמעו דאותו ההרוג היה אותו יהודי דיצא מאלג'אזין ללכת לשישואן דאז היה מקום להתיר אבל עתה דלא שמעו דאותו הרוג היה אותו יהודי דיצא מאלג'אזין ללכת לשישואן א"כ העדים וב"ד מקבלי העדות יראה דרוצים לדון באומדנא דאותו הרוג היה עובדיה דיצא מאלג'אזין ללכת לשישואן ופשיטא דע"פ אומדנא דההרוג הוא עובדיה הנז' אין להתיר את אשתו

ויראה לצדד לבקש בירור דההרוג הנז' הוא עובדיה הנז' דהיה הולך מאלג"אדן לשישואן מדכתוב בסוף העדות ואח"כ ידענו ע"פ החמר שהיה יהודי והוא הרגו מדכתוב תיבת החמר בה"א הידיעה משמעות הדברים הוא דהחמר שהוליך לעובדיה הנז' מאלג"אזין לשישואן הוא עצמו אמר היהודי שנתנו לי בלג'אזין להוליכו לשישואן הרגתי אותו באמצע הדרך והוי כההיא דכתב הרמב"ם פי"ג דגרושין דין כ"ה יצא גוי וישראל מעמנו למקום א' ובא הגוי והסיח לפי תומו ואמר איש שיצא עמי