שו"ת מהר"ם בן חביב כז

הרשד"ם לאו בפשיטות קאמר לה וגם הרב מהרח"ש בקונטרי' דף כ"ט ע"ב כתב דיש לדחות דההיא דמרדכי בעדות דעלמא אבל בעדות אשה דמשיאין ע"פ עד מפי עד אמרינן ליה עדות גמור ואע"ג דמהרח"ש ז"ל כתב שם דעדיין יש לעמוד קצת שמא בתרי סהדי לא אמרי בדדמי היינו היכא שבאים לפנינו להעיד אינם מביאים עצמם לבית הספק אבל כשאינם מעידים לפני ב"ד שמא לא דקדק וכו' יע"ש, מ"מ סניף הוא להקל במידי דרבנן

והן אמת דבעיקר דינו של מהריב"ל דיש להקל בעד מפי עד דתלינן לומר דהעד הראשון טלטלו או אחרים טלטולו אותו בפניו האחרונים ז"ל שבאו אחריו מקצתם קבעו בה מסמרות ומקצתם חלקו עליו דמהר"ם אלשיך סי' קי"א והר"ב אשכנזי סי' ל"ב כתבו כסברת הריב"ל, אמנם הר"מ אלשקר בסי' כ"ו ומהר"א ן' חיים סי' ס"ה דף ק"ו העמיק והרחיב בביטול זה השורש דאין להקל בעד השומע יותר מעד הרואה

איברא דבסי' ע"ג יראה דתלה להקל בביטול זה ומהרי"ט בהרבה מתשו' כתב דאין להקל בעד מפי עד אמנם מגדולי האחרונים שלפנינו הרח"ש ז"ל סי' מ"ה כתב להקל דאע"ג דיש לגמגם בדינו של הריב"ל גם הרשד"ם חכך על דבריו בא"ה בסי' נ"א מ"מ בנטבע במשל"ס דהוא איסורא דרבנן יש להקל וכן נראה מדברי מהרי"ט סי' ל"א וכיון דכן בנ"ד שהעיד שאמרו לו שאכלוהו כוורי למשה ן' אבר דהוא עד מפי עד דיש להקל וגם דהמעידים הראשונים הם ב' דליכא למיחש בדדמי לדעת רוב הפוסקים וגם דהוו במידי דרבנן יש להקל בשריותא דהך איתתא ולא חיישינן משום דלא אמר קברתיו, ותו נראה דנ"ד חשיב כאלו אמר קברחי דכבר כתבתי דכתבו הר"ן והריב"ש דקברתיו לאי דוקא אלא כל שנתעסק בטלטולו כדרך המתים ולא היה נודד בכף ופוצה פה ומצפצף או אחרים שנתעסקו בטלטולו לפניו וכיון דכן כיון דהעידו דהיו רואים שאכלוהו כוורי מלתא דפשיטא היא דעדיף מטלטלוהו אחרים לפניו דלא בעינן קברתיו

איברא דאכתי איכא לספוקי טובא דדלמא אלו שאמרו אכלוהו כוורי למשה ן' אשר דלמא לא ראו אותו שאכלוהו כוורי אלא אמרו בדדמי דהרי רב נחמן אמר האלהים אכלוהו כוורי לחסא ואישתבע על הרוב ועל הדבר ההווה ורגיל וכ"כ בת"ה סי' ר"מ בעובדא דיצא קול שהטביעוהו הגויים לראובן במשאל"ס ובא גוי והסיח לית לשון כולל המיתה וכתב דאיכא למיחש דבדדמי אמר בהוה ורגיל וראיה גדולה מר"נ וכו' ומסיק דלא סמכינן אסתם דבריו למימר דודאי ידע שמת אלא תלינן לחומרא שסח במאי דרגילי אינשי למימר, גם בכתביו סי' קס"א כתב כל מה שסחו הגויים היינו לאחר שיצא קלא דלא פסיק שנהרג דאיכא למיחש דאמרי בדדמי גם מתשו' הרמב"ן סי' פ' הביאה הב"י ז"ל דף מ"א ע"ב כתב מה ששמעה שמת בעלה נראה שלא שמעה כן אפי' מפי עד א' אלא קול הברה בעלמא או קול שיצא בעיר ואם הדבר כן אינה מותרת לינשא לאחר בקול וכ"כ בתיה ס' רס"ב ע"כ

וכד מעיינן שפיר יראה דיש צד וצדדים להקל משום דהא כתבינן לעיל דהכא בנ"ד כיון דכבר יש לנו עדות גמורה מן התורה בשאר הספקות והחששות לא הוי אלא במילי דרבנן ואנו הולכים בהם להקל כמו שכתב הריב"ש סי' שע"ע ואם היה בכאן מי שמעיד בטביעות במשאל"ס או לא היית אלא