עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryשו"ת מהר"ם בן חביב

שו"ת מהר"ם בן חביב קכח

Shut Maharam Ben Chaviv 128 · שו"ת מהר"ם בן חביב · free full Hebrew text

Open in the reader →

בקיצור. ואני תמה על דברי הרב כמה"ר יוסף נר"ו דאחר שנראה מתוך דבריו דמודה לרב ז"ל דדברי הטור מוכיחין כן איך רצה לחלוק על משמעות דברי הטור במילי דסברא ותו דסברא זו שאמר לאיסורא לא נהירא דא"כ איך המנוה רבנן לומר לכשר נבעלתי אע"ג דרוב פסולים אצלה והלא איכא למיחש דהיא משקרת להכשיר זרעה אלא מאי אית לך למימר כיון דספק ממזר התורה התירתו בהדיא לבא בקהל מיתורא דקרא ולא פסלו חכמים אלא משום מעלה דעשו ביוחסין הם אמרו והם אמרו כמ"ש ה"ה והר"ן ז"ל, וכיון דרוב פסולים אצלה המנוה רבנן כ"ש גבי רוב כשרים וליכא אלא פסול אע"ג דדיימא מיניה כדאמרן. וא"ת אי איתא דר"ג מכשיר אפי' בדיימא מפסול אמאי נקט פלוגתייהו דר"ג בסתם לשמועינן דאפי' בדיימא מפסול מכשיר ר"ג דכחא דהתרא עדיף ובפרט דהלכתא כר"ג ולזה י"ל דלא קשיא מידי דנקט התנא המצוי יותר דהיינו בהיכא דלא דיימא מממזר וכה"ג כ' הרשד"ם בתשו' א"ה סי' ל"ח גבי פלוגתא דהיה מדבר על עסקי גיטה דאמרו הפוסקי' דהא דפליגי בהיו מדברים אחרים בפניהם יע"ש. ועוד י"ל דנקט פלוגתייהו בסתם משום דכחא דאיסורא עדיף בנדון זה כיון דיש טעם גדול להתיר דהתורה התירה ספק ממזר וכיוצא בזה כתבו התוס' פ"ק דע"ז והרשב"ם פ' ע"פ והביא דבריהם בעלי הכללים מרן מהריק"א ומהרש"א כדאיתא בס' יבין שמועה דף כ"א ודף קכ"ט יע"ש. ותו דאפי' תימא דע"כ לא התיר ר"ג אלא בסתמא אבל היכא דדיימא מנתין או ממזר מודה לר"י דלא מפיה אנו חיין אנו פוסקי' כאבא שאול דמוסיף על דברי ר"ג דתנן בפ' עשרה יוחסין אבא שאול היה קורא לשתוקי בדוקי ופרכינן בגמ' אבא שאול מאי אתא לאשמועי' ומשני דאבא שאול עדיפא מדר"ג דאי מהתם הוה אמינא שאני התם דרוב כשרין אצלה אבל היכא דרוב פסולין אצלה אימא לא צריכא אמר רבא הלכתא כאבא שאול ע"כ, וא"ת אמאי מתיר אבא שאול אפי' ברוב פסולין אצלה והלא בכל התורה כולה אזלינן בתר רובא וא"כ איסורא דאורייתא הוי ואיך האמינו לאשה שתאמר לכשר נבעלתי ולזה י"ל דכיון דהאשה יש לה חזקת דכשרות גם בנה יש לו חזקת כשרות מכח אמו ואע"ג דאמרי' בעלמא רובא וחזקה רובא עדיף מ"מ סמוך מעוטא דכשרים בהדי חזקה דגופה דכשרות ואתרע רובא והוי ליה פלגא ופלגא והוי ספק ממזר והתורה התירה ספק ממזר ולא מתסר אלא מדרבנן משום מעלה עשו ביוחסין וכיון דמידי דרבנן המנוה רבנן לאשה, באופן דכיון דקי"ל כאבא שאול דאפילו דרוב פסולי' אצלה נאמנת ה"ה להיכא דרוב כשרים אצלה וליכא אלא מעוטא דפסולי' דאע"ג דדיימא מפסול המנוה רבנן בדרבנן וזה ברור בעיני. וכיון שכן דנתברר דגם בדבר פסול המנוה רבנן בדרבנן כיון דהפסול הוא המיעוט אעמוד על דברי הטור דודאי הוא כפי שרשי הדינין הדבר ברור בטעמא דמסתבר דאע"ג דחושדין אותה מנתין היא נאמנת וא"כ יש לפרש דברי הטור כמו שהסכים הרב המובהק משה איש האלקים ז"ל דמ"ש הטור ואם אומרת לכשר נבעלתי דנאמנת דקאי למאי דסליק מיניה אפי' שאומרים העולם שהיא מעוברת מממזר, ויש מקום אתי להוכיח דקאי למאי דסליק מיניה דאם איתא דמ"ש ואם אומרת לכשר נבעלתי ארישא דמלתא קאי דוקא ולא אסיפא אין סדר נכון בדברי הטור לומר דאלפני פניו קאי ולא לפניו וכל הישר הולך לבבו יבין דאכלהו קאי, ותו דאם איתא דהטור סבר דאינה נאמנת היכא דאומרים העולם של פ' ממזר הוא לא הוה שתיק מלאשמועינן הך חדושא שלא נטעה בדבריו הסתומים, ותו דדין זה