שו"ת מהר"ם בן חביב קכז

כשרין והוה דיימא לפסול א' כגון נ"ד דהוה דיימא מחתנה לחוד ורוב העיר כשרין מילתא דפשיטא הוא דנאמנת לומר לכשר נבעלתי. ועוד יר' לי דאפשר דאפי' גבי ארוסה דדיימא מעלמא לחוד ס"ל להרמב"ם דאם נבדקה ואמרה עובר זה מארוסי נאמנת ומאי דנקט הרמב"ם גבי ארוסה היו מרננים אחריה דנבעלה והיא ארוסה עם ארוסה ועם אנשים אחרים אעפ"י שבא עליה הרי זה ספק ממזר ואם נבדקה ואמרה עובר זה מארוסי הרי זה כשר כמו שביארנו לא תידוק מינה דע"כ לא קאמר דנאמנת אלא היכא דדיימא מארוס ומעלמא דאם לא כן לאשמועינן רבותא היכא דדיימא מעלמא לחוד נאמנת, דלא היא דמאי דנקט הרמב"ם דיימא מארוס ודיימא מעלמא הוא משום חדושא דרישא דדינא דאע"ג דדיימא מארוס מסתמא הוי ספק ממזר ולא אמרינן כיון דדיימא מארוס אין חוששין לבניה שנאמר רוב בעולות הם מהארוס כדאמרי' באשת איש קמ"ל דלא אבל לעולם לענין סיפא דדינא דאמר ואם נבדקה ואמרה עובר זה מארוסי היא נאמנת אע"ג דלא דיימא אלא מעלמא והיינו דסיים הרמב"ם הרי זה כשר כמו שבארנו כלו' כמו שבארנו לעיל גבי דין פנויה דאעפ"י שרוב העיר שזנתה בה פסולים נאמנת ולא אזלינן בתר רובא ה"ה גבי ארוסה אע"ג דלא דיימא אלא מעלמא והם רובם פסולים אפ"ה נאמנת

ומ"מ אפי' תימא דגבי ארוסה אין אנו מאמינין אותה אלא היכא דדיימא מארוס ומעלמא אבל היכא דדיימא מעלמא לחודיה אינה נאמנת היינו טעמא משום דאיכא תרתי לריעותא רוב פסולי' וגם אינה דיימא אלא מעלמא אבל בנ"ד דאיכא חדא לטיבותא דרוב כשרין אצלה אע"ג דאיכא חדא לריעותא דדיימא מחתנה נאמנת דהרי גדולה מזו מצינו דאפי' דרוב פסולים אצלה נאמנת ואע"ג דהתם לא איירי בדדיימא מפסולי' מ"מ כיון דפסולים הוו רובא דקי"ל בכל התורה כולה זיל בתר רובא עדיף טובא מנ"ד היכא דדיימא מפסול ורוב כשרים אצלה וזה ברור בעיני

והנה הרב המובהק כמהר"ר משה בנבנשת ז"ל הוא המורה הראשון להתר בתשו' כתיבת יד וראיתי כתוב דהביא מ"ש הטור א"ה סי' ד' וז"ל פנוייה שנתעברה וילדה אם אינה לפנינו לבודקה הרי זה ספק ממזר ואפי' אם אומרים של פ' הוא שהוא ודאי ממזר אפ"ה אינו אלא ספק אפי' מודה אותו פ' שנבעלת לו כשם שזנתה עם זה כך זנתה עם אחר ואם אומרת לכשר נבעלתי נאמנת והולד כשר וכתב הרב ז"ל דיש להסתפק בחלוקה זו דאם אמרה אי קאי למאי דסליק מיניה ונ"מ דאפילו אם אם אומרים העולם שהיא מעוברת מממזר והנואף מודה עכ"ז היא נאמנת כשאמרה לכשר נבעלתי או אם קאי ארישא דדינא דבליתא קמן או אלמת הוי ספק ממזר אבל אם אמרה לכשר נבעלתי נאמנת וכתב דדעתו נוטה להבנה הראשונה כי כן מורה פשט דברי הטור ונ"מ לנ"ד דהולד כשר ע"כ. והנה הרב ז"ל לא גילה שום הכרח במה שנטה דעתו להבנה הראשונה לפי שהיה ברור בעיניו

וראיתי למארי דאתריה דנ"ד הוא הדיין המצויין הרב כמהר"י אנא שיכון נר"ו דקרא ערער על מ"ש הרב המובהק משה איש האלקים ז"ל וכתב וז"ל ואחר נשיקת ידיו הגם דנודה שפשטות דברי הטור כן אבל הסברא אינה נוטה שתהיה האשה נאמנת נגד דברי העולם שחושדים כי מחתנה הוא. ותו דא"כ פלוגתא דר"ג ור"י דאיתא בפ"ק דכתובות הוי מן הקצה אל הקצה דלר"י אפי' בסתם מהימנא ולר"ג מהימנא אפי' נגד ערעור העולם שחושדים שמן ממזר נתעברה ולמדונו רבותינו אפושי פלוגתא לא מפשינן זהו כללות דבריו