שו"ת מהר"ם בן חביב קכד

ובדלא אמר קברתיו מספקא ליה אי אמר בדדמי והאריך בביאור יע"ש ובסוף דבריו ובגמ' לא הזכיר אלא הספק הנופל בטעמא דעד א' שהוא כולל את שניהם וכו' יע"ש ומהרש"ך בח"ב סי' קמ"ב וסי' י"ד כתב דזו היא דעת המגיד בפירוש השני לברוח מקושית מהריב"ל על המגיד ואני אומר דזה כבר רמזו מהריב"ל דח"ב סי' י"ו ואמר דאין דברי המגיד סובלים פירוש הרא"ם יע"ש

עוד יש פי' אחר ד' והוא דעת הרז"ה דבעיין בלא קברתיו ולא אפשיטא ולפי דעת הרז"ה גבי מי שראה שפלטו הים לפ' אם ראה מתחילה טביעתו או ידע בעי' שיראהו לאלתר אחר שפלטו הים ושהכירו בסי'. ובשלא ידע טביעתו בראהו לאלתר והכירו בט"ע סגי ולא בעי סי' והיינו מעשה דדגלת

עוד יש פי' ה' של הרמב"ן עצמו וס"ל דאפשיטא בעיין דעד א' נאמן מההיא דדגלת ואפי' בדלא אמר קברתיו נאמן וכן פשטא מההיא דששים בני אדם שנהרגו בכרכום ביתר וזה דעת הרשב"א והר"ן והריב"ש אלא שכתבו שיש לחוש במים ובמלחמה להצריך קברתיו מפני הרי"ף והרמב"ם ז"ל

עוד יש פי' אחר ו' דבעיין בקברתיו ולא נפשטה וס"ל דאפי' בקברתיו אינו נאמן והוא דעת ר"ח וראב"ן הביאו המרדכי והב"י יע"ש (ע"כ נמצא)

סימן י"א ה' אישות

שאלה באשה שהיתה מעוברת וא"ל מה טיבו של עובר זה ואמרה מאיש פ' וכשר הוא ואחר זמן כשחזרה בתשובה אמרה דמלבד דאיש פ' בא עליה ג"כ חתנה בא עליה ואינה יודעת מאיזה משניהם נתעברה יורינו המורה מה טיבו על עובר זה אם הוא כשר לבא בקהל או לאו ויבא שכמ"ה

תשובה אנכי הרואה אלקים ראיתי עולים המאורות הגדולים הרבנים דייני גולה שנחלקו בהתר השתיקי הזה להתירו בבת ישראל, ושלחו מתם על יד ציר אמונים הכהן הגדול הדיין המצויין דוד נר"ו שיודיע הספק הזה לרבני ארץ ישראל ויקח מידם תורה חתומה לדעת מה יעשה ישראל והגם כי ידעתי מיעוט ערכי עלי ואיני כדאי והכרעת תלמיד אינה מכרעת מ"מ לאהבת השואל כהנא רבא אמרתי עת לעשות לגלות מה שדעתי נוטה בדבר הלז ואומר אנכי כי שני ספקות נסתפקו בשתוקי הזה. הספק הראשון הוא כי אע"ג דתנן בפ"ק דכתובות ראוה מעוברת וא"ל מה טיבו של עובר זה מאיש פ' וכהן הוא ר"ג ור"א אומרי' נאמנת רי"א לא מפיה אנו חיין אלא הרי זו בחזקת מעוברת לנתין ולממזר עד שתביא ראיה לדבריה ואפסיקא הלכתא כר"ג, הנה יש להסתפק ולומר דלמא ע"כ לא קאמר ר"ג נאמנת אלא היכא דלא היתה חששא שנתעברה מנתין וממזר אבל היכא דאיכא קלא שהעולם אומרי' שהוא בן ממזר כגון שקול הברה נשמע שהיתה מעוברת מחתנה אפשר דיודה ר"ג לר"י דלא מפיה אנו חיין. הספק הב' דאת"ל דאפילו בכה"ג נאמנת היינו דוקא היכא דלעולם אמרה שנבעלה לכשר אבל הכא בנ"ד דבתחלה אמרה דעובר זה היה מאיש הכשר ואחר ימים אמרה כשחזרה בתשובה דמלבד דאיש פ' כשר בא עליה ג"כ חתנה בא עליה חזר הדין דהוא ספק ממזר ספק ג' יש לברר כי מתוך דברי השאלה יראה דכל דברי האשה בין מה שאמרה דהעיבור היה מאיש פ' כשר בין מה שאמרה אחר ימים דגם חתנה בא עליה לא היה בפני ב"ד ובמושב. זקנים אלא מה ששמעו מפיה אנשים או נשים הן הבאים לפני ב"ד ואמרו שהיא אמרה בתחלה וכך אמרה אחר ימים