שו"ת מהר"ם בן חביב קכג

ראה פירוש הרמב"ן והריטב"א בענין הסי' קשה איך כתב דהרי"ף מפרש הבעיא בדלא אמר קברתיו ובקברתיו פשיטא ליה דא"כ איך כתב הרי"ף דהבעיא לא נפשטה כאן ונפשטה ממעשה דדגלת ואם ראה המגיד דברי הרמב"ן והריטב"א בפירוש הסי' ובכן נתיישבו דברי הרי"ף דנפשטה הבעיא ממעשה דדגלת א"כ קשיא על המגיד דפריך למי שפירש הבעיא דמיירי דבקברתיו דמאי דחי במאי דאמרי סי' והלא הדחייה היא יפה מאד דלפי' סימנין שאמרו הרמב"ן והריטב"א כוונת הדחייה היא דאפי' בקברתיו לא מהימן כדכתבינן וצ"ע

הפירוש הג' שיש בבעיא והוא הפירוש הב' שכתב הרב המגיד וז"ל אי נמי דבעיין בכל גוונא היא וכוונת דבריו דהבעיין תופס במושלם דהעד לא אמר בדדמי כלל ולפי זה הבעיין מספקא ליה בין דאמר העד קברתיו בין בדלא אמר קברתיו דאי הוי טעמא משום דעבידא לאגלויי אפי' בדלא אמר קברתיו נאמן ואי הוי טעמא משום דייקא ומנסבא משום דבעלמא חיישי' דהעד משקר ולכך אצטירכינן לדייקא אפי' בדאמר קברתיו אינו נאמן משום דליכא דייקא דהאשה אמרה בדדמי ופשיט ממעשה דב' ת"ח שטבעו והתיר ר' את נשותיהן דע"כ טעמא משום מלתא דעבידא לאגלויי דהא במים ליכא דייקא וא"כ ה"ה במלחמה אפי' בדלא אמר קברתיו נאמן ודחה הדוחה ותסברא דהב"ע דאמרי אסקינהו קמן וכו' וקאמרי סימנין וכו' וקשה דמאי דחה הדוחה דסוף סוף תפשוט דטעמא משום דעבידא לאגלויי דאי חיישינן דמשקר וטעמא משום דייקא הכא ליכא דייקא ויראה מדברי הריב"ל בת"א סי' א' ובח"ב סי' י"ו ובסוף ח"א כתבו הר"י כן כל דכוונת הדחיה היא כך נהי דלפי סברת הבעיין דלא חייש דאמר העד בדדמי יש לפשוט הבעיא אמנם אני סובר דיש לחוש שמא אמר העד בדדמי וכיון דכן לא תפשוט אלא בדאמר קברתיו דליכא למיחש דאמר העד בדדמי והב"ע דאמרי אסקינהו קמן וכו' דהוי כעין קברתיו אבל בדלא אמר קברתיו דיש לחוש דאמר העד בדדמי לא תפשוט וזהו שכתב המגיד ומיהו כי אמר וקברתיו לא חיישי' ליה מהנך עובדי אבל כי לא אמר וקברתיו הוייא לה בעיא ולא אפשיטא עכ"ל ועל פי' זה הקשה מהריב"ל בח"ב וז"ל ולכאורה נר' דלאו אורחא דתלמודא היכא דדחי הפשיטות למימר צד אחר אלא חדא מהנהו תרין צדדין דהוה מספקא ליה לבעיין והכא לאו הכי הוא דהרי הבעיין מספקא ליה אי טעמא דעד א' משום דמלתא דעבידא לאגלויי לא משקר ומהימן אפי' דלא אמר קברתיו או דלמא טעמא דעד א' משום דהיא גופה דייקא ומנסבא ולא מהימן אפי' בדא' קברתיו ודוחה הפשיטות ולא קאמר שום צד מהנך תרין צדדין אלא צר אחר דדוקא היכא דקאמר אסקינהו לקמן דהוי כמו קברתיו הוא דמהימן כלו' אבל בדלא אמר קברתיו אכתי תיבעי דנעשה צדדין אחרי' שמא יאמר העד בדדמי ע"כ זהו מה שהקשה מהריב"ל על פי' ב' של המגיד ז"ל, ומ"מ כוונת המגיד היא כמו שכתבתי, ופירוש דברי הרי"ף ז"ל לפי פירוש זה הוא כך ולא אפשיטא בעיין בהחלט שהבעיא היתה בתחלה בין בקברתיו בין בלא קברתיו אבל מ"מ בקברתיו אפשיטא מההיא דקאמר ותסברא וכו' אלא הכא כגון דקאמרן אסקינהו לקמן וכו' וממעשה דדגלת וכו' וכ"כ הל"מ דף ק' סוף ע"ב וריש ע"ג יע"ש

ודע דהרא"ם ח"א בתשו' סי' ך' הביאו מר"ן בכ"מ דף פ"ה ע"ג פי' בעיא זו לדעת הרמב"ם דהוי בין בקברתיו בין בלא קברתיו אמנם צדדי הבעיא הם באופן אחר דבקברתיו מספקא ליה דלמא טעמא משום דעבידא לאגלויי לא משקר ולא משום בדדמי