שו"ת מהר"ם בן חביב קכב

אינו משום דחיישי' דשמא אמר העד קברתיו בדדמי אלא טעם הבעיא היא משום דחיישי' דמשקר וצריכין לדייקא והכא ליכא דייקא יע"ש

ופשיט מההיא דשני ת"ח דטבעו והשיא ר' את נשותיהן ע"פ נשים שהם כעד א' דטעמא דעד א' משום דמלתא דעבידא לאגלויי לא משקר ולא הוי טעמא משום דייקא דהרי גבי מים ליכא דייקא ה"ה גבי עד א' במלחמה דאמר קברתיו דלא חיישי' דשמא משקר ואע"ג דליכא דייקא שרינן לה דלא הוי טעמא משום דייקא ודחי ותסברא וכו' אלא היכי דמי הכא דקאמרן אסקינהו לקמן וחזינהו לאלתר וקאמרי סימנין דידהו וכו'

וקשה מאי דחי לפשיטות הבעיא דכי אמרי נמי אסקינהו קמן וכו' מאי הוי דלמא משקר ואיהי גופא לא דייקא דאמרה בדדמי וזו היא הקושיא שהקשה הרב המגיד ז"ל וז"ל ואם איתא דבמת וקברתיו קא מיבעיא להו מאי דחי בההיא דשני ת"ח כגון דקאמרי אסקינהו קמן ומאי הוה כי אמרי אסקינהו קמן ואמרי סימנין והא בעד א' כי אמר מת וקברתיו חיישי' דלמא משקר עכ"ל ובעמדי על דברי הרמב"ן בס' המלחמות דהוא מארי דהאי פירושא בהרי"ף דמפרש הבעיא דוקא בקברתיו ראיתי דהוא מפרש מ"ש בגמ' וקאמרי סימנין אין הכוונה דהנשים המעידות אמרו ראינו הת"ח כשעלו מן הים והכרנום בסימנין אלא הכוונה דהנשים אמרו לנו ראינו ב' ת"ח שבאים עם יוסף ן' סימאי שטבעו ואמרו דאותם הת"ח יש להם סימנים של כך וכך שאינם גלויים בפנים ובפס ידיהם אלא בגוף במקום מוצנע יש להם סימן פ' ופ' שהם סי' מובהק ואנחנו מצאנו לגופים אלו כדבריהם כי הא ודאי מהמני משום דסמכינן אסימנין ולא עלייהו ומה שהעידו על הסימנין לאו עדות הוא וז"ל הרמב"ן בס' המלחמות ומעשה דשני ת"ח לאו עלייהו קא סמכינן אלא אסימנין אלא דרשהו אם רמאי הוא אם לאו כדרך שמחזרין אבדה וגט בסימנין עכ"ל גם בנמוקי יוסף כתב דסימנין הללו הוו סימנים מובהקים כדרך שנותנים באבדה כגון שהוא במקום מוצנע עכ"ל גם הרא"ם ח"א דף מ"ה ודף ו' הביא פירוש זה בשם הר"ן והריב"ל בח"א סי' א' הקשה הקושיא הנז' והיא קישיית הרב המגיד ותירץ דיראה דמשום זאת הקושיא פירש הריטב"א דאמרו הנשים אותם ת"ח יש להם סימן פ' ומצאנו לאנשים אלו כדבריהם יע"ש והביא דבריו הרש"ך ח"ב סי' קמ"ב וסי' י"ד יע"ש. גם הב"ח כתב כן בסוף סי' י"ז יע"ש

איברא דאני כתבתי לעיל הך פירושא דסימנין לתרץ הפירוש הראשון של הרב המגיד דפירש דבקברתיו פשיטא ליה לבעיין דנאמן ובלא קברתיו מיבעיא ליה וכתב דזו היא דעת הרי"ף והקשה עליו מהריב"ל ח"ב סי' י"ו דאם זו היא דעת הרי"ף איך כ' הרי"ף דהבעיא לא נפשטה כאן ונפשטה ממעשה דדגלת דמאי פשיטותא איכא בעובדא דדגלת טפי מהכא ולתרץ קושיא זו הוכרחתי לומר דלפי הדחיין דמוקי מעשה דת"ח דאמרו סימנין כפירוש הריטב"א היה יוצא דאפי' בקברתיו אינו נאמן ולכך הוצרך הרי"ף ז"ל לפשוט דבקברתיו נאמן ממעשה דדגלת כדכתי' לעיל וכיון דפירוש זה דסימנין ראה המגיד כדכתבינן א"כ קשיא טובא איך כתב הרב המגיד בסיום פירוש הראשון אבל באו' מת וקברתיו לא איבעיא להו דאי מת וקברתיו איבעיא להו מאי קא דחו בההיא דשני ת"ח דקאמרי אסקינהו קמן ומאי הוה כי אמרי אסקינהו וסי' ודלמא משקר עכ"ל דמאי קושיא והלא פירוש סימנין הוא כדפירש הרמב"ן והר"ן והריטב"א באופן דממה נפשך יש קושיא על המגיד אם לא