שו"ת מהר"ם בן חביב קכא

כמו קברתיו וה"ה לעד א' במלחמה היכא דאמר מת וקברתיו דנאמן לאפוקי סברת הדחיין של הברייתא דשני ת"ח דמוקי לה דקאמרי סימני' דלפי אותה אוקמתא אפי' בקברתיו אינו נאמן כדפרישית לעיל זהו כוונת הרי"ף לפי פירוש א' של הרב המגיד דבעיין בלא קברתיו ובקברתיו פשיטא ליה לבעיין דנאמן, והכלל העולה דהבעיין הוא בלא קברתיו ובקברתיו פשיטא ליה דנאמן ורצה לפשוט מברייתא דשני ת"ח דבלא קברתיו נאמן ודחה הדוחה דמאותה ברייתא ליכא למילף מידי ואדרבא איכא למימר דאפי' בקברתיו אינו נאמן ופשט הרי"ף מעובדא דדגלת דבקברתיו נאמן וה"ה טלטול בין בים בין ביבשה זהו מה שעלה במצודתי להליץ בעד המגיד במה שפירש דהרי"ף סבר דהבעיין סבר דבקברתיו פשיטא דנאמן וסילקתי מעליו כל קושיות הריב"ל ז"ל בריך רחמנא דסייען ועיי' בלחם משנה מ"ש בזה וכנראה דראה דבריו מהרש"ך והקשה עליהם עיי' במהרש"ך ח"ב סוף סי' י"ד ודו"ק

הפירוש השני מה שפירש הרמב"ן בס' המלחמות והריב"ש סי' שע"ח בדעת הרי"ף ז"ל דבעיין בקברתיו ובלא קברתיו פשיטא דאינו נאמן ואם ניסת תצא דחיישינן דיאמר העד בדדמי ולא דמי לטבע במשאל"ס דאם ניסת לא תצא דהתם החששא הוא דאנן חיישי' שמא עלה ויצא במקום אחר אבל בעד עצמו ליכא חשש דמעיד דטבע וכיסוהו המים ושהא עליו עד שתצא נפשו אבל עד א' במלחמה דאומר הרגו לפ' דיש לחוש דאמר בדדמי דחזו דמחו ליה בגירא או ברומחא וסבר מית כיון דלא אמר קברתיו תצא כי קא מבעיא לן עד א' במלחמה הוא בדאמר קברתיו וצדדי הספק הוא אי טעמא דעדות א' בעלמא הוי משום דמלתא דעבידא לאגלויי לא משקר ה"נ לא משקר ושרינן לה אבל אם בעלמא חיישי' דמשקר וטעמא דהתירא הוא משום דייקא הבא במלחמה אע"ג דאמר קברתיו יש לחוש ויש דמשקר וליכא דייקא כיון דהוה מלחמה ולא שרינן לה אלו הם צדדי הבעיא לפי פירוש זה וכ"כ נמקי יוסף דהרי"ף מפרש הבעיא דוקא בקברתיו וצדדי הבעיא הם אם אינו משקר או דלמא דמשקר וצריכינן לדייקא יע"ש וכתב הל"מ דף צ"ט ע"ג דזה הפירוש הוא מה שנר' לכאורה שפירש הריב"ש בדעת הרי"ף ולהך פירוש אתי שפיר לישנא דגמרא לא משקר דר"ל שקר ממש כלו' לא ישקר בכוונה ממש העד עכ"ל, אמנם כתב הל"מ בדף ק' ע"ג דהריב"ש מפרש בדעת הרי"ף ז"ל דבעיין בקברתיו וצדדי הבעיא הוא אי טעמא דעד א' משום דמלתא דעבידא לאגלויי לא משקר ולא אמר בדדמי או דלמא דאפי' אמר קברתיו איכא למיחש דאמר בדדמי דאפשר דלאחר קבר כיון דלא אמר סמנין ולא שרינן אלא משום דייקא וכיון דבמלחמה ליכא דייקא לא שרינן זהו כללות דבריו יע"ש ודברים תמוהים הם בעוני דמהיכן ראה הל"מ דהריב"ש מפרש לדעת הרי"ף צדדי הבעיא משום דחיישי' דאמר העד קברתיו בדדמי ולא היו דברים בעולם דהריב"ש יפרש כן דעת הרי"ף דהרי הריב"ש סי' שע"ח ביאר דעת הרי"ף מתוך מ"ש הרמב"ן בס' המלחמות והרי הרמב"ן בס' המלחמות בריש דבריו כתב מסתברא דבעיין אפשיטא לן ממעשה דדיגלת דאנן לא בעינן עד א' במלחמה מהו משום דלמא איהו נמי אמר בדדמי אלא הא מפרש בגמ' או דלמא טעמא דעד א' דמהימן משום דהיא גופא דייקא והכא לא דייקא כלו' דתלייא בדדמי כיון דאיכא מלחמה בעולם עכ"ל גם מהרלב"ח ז"ל דף רל"ה ע"א וע"ב האריך להוכיח דצדדי הבעיא לדעת הרי"ף