שו"ת מהר"ם בן חביב קיז

הרמב"ם שבפי"ג מה' גרושין דין י"ט עם מ"ש הרי"ף בפסקיו. אמנם הרא"ם בתשו' ח"א סי' ך' הביאו מר"ן בכסף משנה ריש פי"ג דגרושין דף פ"ה ע"ג הקשה על פירוש זה דא"כ הוה ליה לבעיין לומר ואפי' את"ל דטעמא דעד א' משום דעבידא לאגלויי הוא ולא משקרי אינשי אכתי איכא לספוקי ביה או חיישי' בדדמי דומיא דאשה

ומה שיראה לתרץ בזה דזה עצמו הוא צדדי הבעיא או טעמא דעד אחד בעלמא שאומר פ' מת כיון דמלתא דעבידא לאגלויי הוא לא משקר כלו' אינו אומר דבר מכח אומדנא ובדדמי עד שיתברר לו שמת ה"נ גבי מלחמה לא משקר ולא חיישי' דאמר בדדמי או דלמא אפי' בעלמא חיישי' לבדדמי וטעמא דעד א' בעלמא מהימן משים דדייקא ואפי' אמר בדדמי העד סמכינן להתיר משום דדייקא אמנם הכא בעד א' במלחמה דודאי דליכא דייקא לא מהימן וכן נר' מפרש"י שכתב והכא לא דייקא ותרוויהו אמרי בדדמי עכ"ל. באופן דצדדי הבעיא הוא אם אינו או' העד בדדמי עד א' האומר פ' נהרג במלחמה נאמן אע"ג דליכא דייקא אבל אם חיישי' בעלמא דפעמים דאומר העד בדדמי ושרינן א"א משום דסמכינן אדייקא הכא במלחמה לא שרינן משום דודאי ליכא דייקא וכ"כ הלחם משנה וגם כתב דלפירוש זה דלשון לא משקר הוא דחיק שר"ל לא יאמר בדדמי יע"ש. ומהריב"ל ח"ב ריש סי' י"ו הביא דבריו מר"ן בכ"מ דף פ"ו ע"א הקשה על הרב המגיד דאיך אפשר לומר דהרי"ף והרמב"ם סברי דפשיטא ליה לבעיין דאם אמר קברתיו נאמן דמאי מהני דאמר קברתיו הלא כיון דיש ספק אם נאמנות עד א' הוא משום דייקא הכא ליכא דייקא ומה יושיענו זה דאמר קברתיו הרי ליכא דייקא כיון דהוא במלחמה ואמרה בדדמי ומה שיר' לתרץ בזה הוא דטעמא דדייקא לא אצטריך אלא לאפוקי נפשין מחשש שמא אמר העד בדדמי שמא מת או נתעלף סמכינן אדייקא ומנסבא אמנם כשאומר קברתיו דליכא חשש בדדמי שמא לא מת לא צריכינן לדייקא וא"כ כשאו' העד פ' נהרג במלחמה וקברתיו אע"ג דליכא דייקא פשיטא דנאמן וכן נר' מדברי הלחם משנה שדעתו לתרץ כדכתי'. אמנם מהרש"ך בח"ב סי' י"ד כתב על זה ונראה לי שדבריו סובבים על דברי הלחם משנה וכתב שם דאפי' תימא דזו היא כוונת הבעיין אכתי קושית מהריב"ל במקומה עומדת והיא באופן זה דמוכח בהאשה רבה דטעמא דדייקא ומנסבא אצטריך לאם תמצא לומר שמא משקר העד וא"כ היכי פשיטא ליה לבעיין דבקברתיו נאמן והרי שמא משקר העד ואצטריכינן לדייקא והכא ליכא דייקא וכיוצא בזה כתב מהר"ל ן' חביב זלה"ה דף רל"ה ע"ב יע"ש. ולע"ד יראה דיש להשיב בזה דמשכחת לה עדות דלא חיישינן דמשקר כגון שהיה מסל"ת דאפי' גוי דהוא משקר במל"ת לא חיישי' דמשקר כ"ש ישראל שהסיח לפי תומו איש פ' נהרג במלחמה וקברתיו דליכא למיחש דאמר בדדמי שמא לא מת דהא אמר קברתיו וליכא למיחש למשקר דהא במל"ת אמר דבריו ואין אנו צריכין לטעם דייקא כלל באומר קברתיו ולפי' לא קא מבעיא ליה אלא היכא דלא אמר קברתיו אי חיישי' דאמר בדדמי או לא

אמנם זה ודאי דוחק גדול להעמיד הבעיא דהיה הישראל מסיח פ' נהרג במלחמה במל"ת דאין זה משמעות הסוגיא ותו דלא הרווחנו כלום באוקמתא זו דמוקמינן דהטעם דלא בעי באומר קברתיו הוא משום דמיירי במסל"ת דמשמע בהדיא הא אם היה הישראל מתכוין להעיד פ' נהרג במלחמה אע"ג דאמר קברתיו איכא למיבעי אם נאמן עד במלחמה