שו"ת מהר"ם בן חביב קטז

מועיל העדות דמעיד על פרצוף פנים עם החוטם בסי' לחוד כיון דודאי מיירי בסי' בינוניים דאינם מובהקים ותו קשיא דהיה לו לסיים אבל בטביעות עין מעידין טל הראש לחוד אפי' חסר חוטם ועוד יש כמה קושיות כמו שהקשה הרד"ך, ולכן פירש דכוונת ר"ת בפי' השני דט"ע לא משכחת לה אלא כשהגוף שלם אבל כשאין שם אלא הראש אפי' שמכירו בט"ע אינו מיקרי דהכירו בט"ע אלא שהכירו ע"י סי' וזהו שאמר ועוד דהשתא דוקא בסימנין הוא דקאמר כלו' כיון דאין כאן גופו שלם אלא ראשו ומכירו אותה הכרה היא בט"ע ע"י סימנין בינוניים שיש לו באורך צורת הפנים והחוטם הלכך היכא דחסר חוטם אינן מעידין עליו דחסר ליה סימנין אבל היכר דט"ע דהיינו כשגופו שלם היא הכרה טובה אפי' דחסר חוטם ואפי' אחר כמה ימים ניכר הוא היטב זהו העולה מפי' הרד"ך

אמנם איכא למידק מאי נפקא מינה מפירוש ראשון של ר"ת לפי' השני הרי לכלהו פירושי כשהגוף שלם מעידין עליו אפי' דחסר חוטם, ויר' דהנפקותא היא זו דלפי' הראשון מה ששנו במתני' אין מעידין אלא על פ"פ עם החוטם יש חומר' דהיינו כשמעיד שהכירו בפרצופו בט"ע גמור שלא ע"י סימנין כפשט המשנה אבל שם לית ליה ט"ע גמור מכח מראית פניו אלא דמתוך סימני' בנוניים שיש לו בפרצופו מכח זה נתן טביעות עין לא סגי אבל כל גופו שלם ניכר היטב ע"י סימני הגוף כלו' דאפי' דלא משכחת לה בגוף ט"ע גמיר אלא מכח הסי' בא לו הטביעות עין סגי, אמנם לפי' השני יש קולא דכשאמרו אין מעידין אלא על פ"פ עם החוטם היינו אפי' לית ליה ט"ע גמור מכח מראית פניו אלא דמכח הסימני' בינוניים שיש בפניו נתן הט"ע סגי ליה וכי חסר ליה חוטם לא מיבעיא דט"ע גמור בראש לא משכחת לה אלא גם טביעות עין הבא לו מכח סימנין בינוניים לא סגי ליה כיון דחסר חוטם או פדחת, אבל כשנמצא הגוף שלם אז משכחת לה דמכירו בט"ע וניכר היטב בט"ע ולפי גירסת הרד"ך דלא גריס בדרך הב' ע"י סימני הגוף יש לומר דהכי קאמר כשגופו שלם ניכר היטב בט"ע גמור אפי' בלי סימני' והיא קולא שנית דמשכחת לה ט"ע גמור כשגופו שלם עם ראשו אע"ג דחסר ליה פדחת וחוטם אבל לדרך הראשון יש חומרא דלא משכחת טביעות עין גמור בגוף שלם עם הראש דחסר ליה חוטם או פדחת אלא באמצעות סימנין בינוניים ובעינן דיכיר גופו בט"ע מכח סי' בינוניים ותרתי בעי שיכירו בט"ע מכח סימנין ולפירוש אחרון בטביעת עין לחוד סגי (ע"כ נמצא) סי' יוד

גרסי' בפ' האשה שלו' דף קט"ו איבעיא להו עד א' במלחמה מהו וכו' ת"ש בשני ת"ח וכו' ותסברא וכו'

והנה בפירוש בעיא זו רבו הפירושי' כמ"ש מהריב"ל ח"ב סי' י"ו והרב ל"מ ז"ל, ואני רוצה ללקט הפירושי' עם הקושיות שיש עליהן לחדש בהן איזה דבר בס"ד

הפירוש הראשון דפשיטא ליה לבעיין דאי אמר העד מת וקברתיו נאמן ואפי' דנימא דטעמא דעד א' משום דהיא גופא דייקא ומנסבא, ולא קא מיבעיא ליה אלא היכא דלא אמר קברתיו דאי טעמא דעד משום מלתא דעבידא לאגלויי לא עבידי אינשי דמשקרי הכא נמי לא משקרי ואי טעמא דעד א' משום דהיא גופא דייקא ומנסבא הכא לא דייקא משום דבמלחמה אמרה בדדמי וזהו הפירוש שכתב הרב המגיד להסכים דברי