שו"ת מהר"ם בן חביב קיד

בגופו משמע דהרבותא היא על הסימנין שבגוף אבל לעולם בנין הגוף בעי עם פרצוף פנים וחוטם אמנם כל הישר הולך יר' דיותר נכון לומר דהיכא דאיכא פ"פ עם פרו מעידין אפי' אין שם גוף כלל מדלא תני אין מעידין אלא על פ"פ עם החוטם ובנין הגוף כדכתב הרח"ש ותדע שכן הוא דהא קתני אעפ"י שיש סימני' בגופו וכליו וכי נאמר דבעי נמי שימצאו עמו כליו מדקתני אעפ"י שיש סימני' בכליו הא ודאי מודה מהר"י ן' לב דלרבותא נקטיה א"כ גופו נמי לרבותא נקטיה באופן דהדבר נכון וישר דאם לא נמצא גוף אלא הראש ואפי' הראש לא נמצא בו רק מצח ופ"פ דהיינו לחיים עם החוטם והכירוהו בהם אע"ג דלא נמצא בראש עינים ושפתים וסנטר דאכלום החיות וגם לא נמצא בנין גוף כלל אפי"ה מתירין את אשתו כנ"ל

עוד יש לברר במה ששנינו אין מעידין אלא על פ"פ עם החוטם וכו' הך עדות דמעידין ראינו ראש הרוג א' והכרנו שהוא פלוני בפרצופו יש להסתפק במה תהיה הכרתם אם נאמר דבעינן שיכירוהו בפרצופו בטביעות עין גמור דוקא או דלמא אפי' לא הכירוהו בט"ע גמור רק הכירוהו בט"ע מתיך סימנין בינוניים שראו בפרצופו או הכירוהו בטביעות עין וסגי בהכי או דלמא תרתי בעינן טביעות עין גמור וסימנין בנוניים והנה צד זה האחרון יר' דפשוט הוא דלא בעינן תרתי ט"ע גמור וסי' דא"כ הכי הוה ליה למיתני אין מעידין אלא על פ"פ עם החוטם וסי' וכיון דלא קאמר הכי משמע דלא בעינן תרתי אלא סגי בפ"פ עם הפדחת והחוטם וכ"כ מהר"ד ן' לב שם. אמנם הספק הראשון הוא ראוי להסתפק בו דיש פעמים דפני המת לא נשתנו מראיו כל כך ויש לאדם בו טביעות עין גמור להכירו מיד בלי סימנים אך יש פעמים דפני המת משתנים ופניו מוריקות ואין אדם מכירו מיד בטביעות עין גמור אנא מתוך סימנין בינוניים שהיה לו בפניו נותן דעתו ומכירו בט"ע וא"כ מה ששנינו אין מעידין אלא על פ"פ עם החוטם מיירי דוקא דהעדים מכירין אותו בט"ע גמור בלי סימנין אבל אם לא הכירוהו בט"ע גמור אלא הכירוהו בט"ע מתוך סי' בינוניים שהיו לו בפניו לא סגי או דלמא כיון שהכירוהו בט"ע אפי' שאותו טביעות עין בא להם מכח סימנין בינוניים סגי בהכי זהו מה שיש להסתפק בהבנת המשנה

ובהצעת ספק זה אני מבין דברי התוס' שכתבו שם וז"ל אין מעידין אלא על פ"פ וכו' ואין מעידין אלא עד ג' ימים פירוש דמשם ואילך משתנה וכו' ואו' ר"ת דהיינו דוקא כשאין שם אלא הפרצוף אבל כל גופו שלה אפי' אין כאן פדחת וחוטם, ניכר הוא היטב ע"י סימני הגוף ועוד דהשתא (זו היא גי' הרד"ך בית י"ו אמנם הגירסא בספרים דשמא) דוקא בסי' הוא דקאמר אבל ע"י טביעות עין ניכר היטב כיון שיש כל גופו ואפי' לאחר כמה ימים עכ"ל (זו היא גירסת הרד"ך וגירסת הר"ד ן' יחיא הובאה תשובתו בתשו' הרא"ם ח"א סי' ל"ז אבל הגירסא בספרים שלנו היא כך אבל ע"י ט"ע ניכר היטב ע"י סימני הגוף כיון שיש כל גופו ואפי' לאחר כמה ימים ומרן מהריק"א בתשו' דף קי"א ע"ג דחה גירסא שלנו והגיה כגירסת הרד"ך אבל הרח"ש בקונטריס עגונא דף ל"ה קיים גירסת ספרים יע"ש)

ועתה אבאר דברי התוס' כי מ"ש אין מעידין אלא על פ"פ וכו' ואין מעידין אלא עד ג' ימים נתכוונו לפי' ר"ת שמביאים אחר זה דסיפא דאין מעידין אלא עד ג' ימים ארישא סמיך דהיינו כשאין שם אלא הראש דהיינו פרצוף פנים ופדחת וחוטם ויש הכרח לזה מדגרסי ואין מעידין בוי"ו דמשמע דקאי