שו"ת מהר"ם בן חביב קיב

עוד ראיתי סניף להתיר מ"ש פני משה ח"א סוף סי' צ"ח דף רנ"ב ע"א וז"ל וכבר פשטה הוראה דבשנים ליכא חשש בדדמי לא לאחר ג' ימים דיבשה ולא לאשתהי דים עכ"ל ולא ידעתי היכן פשטה הוראה זו איברא דראיתי במבי"ט ח"ב סוף סי' מ"ט דף ז"ך שכתב סברא זו כמסתפק גם הרשד"ם א"ה סוף סי' ד"ן עלה על דעתו לחלק חילוק זה בין עד א' לשני עדים דלא מסהדי בדדמי ודחאו מכח לשון המשנה דקתני אין מעידין לאחר ג' ימים דמשמע בין עד א' או ב' עדים יע"ש. גם רתישי בתשו' הרשב"א המיוחסות להרמב"ן סי' קכ"ח דבשני עדים נמי חיישי' לאשתהי דים ובעינן שראוהו מיד דאי לא חיישי' שמא נתפח ונשתנה ומסהדי בדדמי יע"ש. עוד ראיתי סניף מתשו' מהר"מ דשייכי לס' נשים בתשו' המתחלת חזרנו על כל צידי צדדים שכתב בשם ר"ת דהא דאין מעידין אלא עד ג' ימים היינו דוקא באדם שאינו ידוע וניכר למעידיו דאם הוא ידוע וניכר למעידיו אפי' ביותר מג' ימים מעידין עליו יע"ש ובנ"ד בכלל העדים הם אחיו ואחי אשתו דהם מכיריו ויודעיו ויש רבים מהאחרוני' דעושים סניף זה אמנם יש פירושים אחרים בתשו' מהר"ם כמ"ש מהרח"ש ריש דף מ"ג ורמזם בפני משה ח"א דף רנ"א ע"א ועיי' מה שפלפל בענינים אלו בתשו' הנז' דף רי"ו ע"ג ודף רי"ז יע"ש. עוד יש סניף דמעשה נ"ד היה בניסן בימות הגשמי' וכתב ראב"ן דף קכ"ד ריש ע"ב דבימות הגשמי' ומוטל במקום צינה מעידין עליו אפי' לאחר כמה ימים ויר' לי שטעמו דפסק כר"י בן בבא דא' בהאשה בתרא לא כל המקום ולא כל העתי' שוים משום דבגמ' בעו אליביה אם לחומרא פליג או לקולא ופשטו דלקולא פליג ואע"ג דדחו הפשיטות ס"ל לראב"ן דהיא דחייה בעלמא אמנם כל הפוסקי' פסקו דלא כר"י בן בבא ולא ראיתי לשום פוסק שהזכיר סברת ראב"ן מ"מ תועיל סברתו לסניף כיון דמסתבר טעמיה

ומה שגמגם מעכ"ת דעדות היהודים אינה מכוונת לגמרי כי יש מהם אומרים שהכירו פרצוף פנים בבירור וי"א שלא יכלו להבחין כ"כ בבירור קלסתר פניו לפי שכמעט סר צלו מפני שהיה בשרו רך וגם לא יכלו להתמהמה מפני שהיה מסריח, בזה אני אומר דאין כאן הכחשת עדים מכת לכת דכת האומרת שלא יכלו להבחין היינו מפני שהיו אסטניסים ולא יכלו לעמוד עליו מחמת סרחון ואלו היה דעתן יפה ככת השנית היו משיגים ומכירים ככת האחרת. וכל שכן דכל הכתות מעידין על הסימנין של הגומות שבפניו הנקרא וארולי ושאר הסימנין מהחתיכה שעל פניו ושהיה בקוע במבושיו ושיש לו רושם שחין גדול תחת יריכו וידוע דבענין הסימנין יש ג' מינין סימנים גרועים וסי' בנוניים וסי' מובהקים ביותר ובסי' המובהקי' ביותר מעידין אפי' אחר כמה ימים ובסי' הנז' בנ"ד הגם דיש לגמגם בקצתם שמא אינם מובהקים ביותר מ"מ מקצתם הם סימנין מובהקים ביותר גם בסימני כליו מהטלית קטן שהיה לבוש רבים מהפוסקים ס"ל דלא חיישי' לשאלה ועיין בש"ך דח"מ סי' ס"ה סעיף כ"ו ופני משה ח"א סי' ט"ו, ואפי' למאן דחייש לשאלה כתב מהר"י טראני בתשו' א"ה סי' ל"ה דציצית שעליו לא מושלי אינשי ומ"מ בתשובת מהר"מ מלובלין ריש סי' פ"ט דמצאו לו ציצית קטן וחשו לשאלה יראה דשאני התם שמצאו הציצית בחבילה דטלית שבחבילה מושלי אינשי אבל ציצית קטן שעליו לא מושלי אינשי, באופן דיש ויש כמה טעמים בנ"ד להתיר עגונה זו והרצתי דברי בראשי פרקים הללו לפני אור עיני הרב המובהק נר"ו ואמר לי כי הוא הורה להתיר בחברת רבנים כמה פעמים