שו"ת מהר"ם בן חביב קט

בידיעה ודאית וא"כ ע"כ לומר שמה שאמר הגוי שכנר' שכך היה אינם דברי הגויים הראשונים המודיעים מיתתם אלא הם דברי הגוי המדבר ליהודי שמפני ששאל לו אתה ראית אותם השיב לו שהוא לא ראה אבל כך ספרו לי גויים כלו' כך ספרו כל הענין כמו שאמרתי לך והוסיף הגוי האחרון ואמר ליהודי אל תסתפק בזה שכנראה שכך היה ואע"ג דהגוי האחרון אמר בלשון זה שכנראה שכך היה לא איכפת לן כיון דהגויים הראשונים הטיבו אשר דברו ואין שום ריעותא בדבריהם ומה גם דאפשר דמ"ש שכנר' שכך היה אינו חוזר על עיקר הריגתם דממה ששאל היהודי לגוי אתה ראית אותם משמע דלא היתה השאלה אתה ראית הריגתם אלא אתה ראית אותם מתים והרוגים בתוך המערה על זה השיב לא ראיתי אותם אבל כך ספרו לי גויים וכנר' שכך היה כלו' על דבר שהשליכום למערה דנראין הדברים שכך היה ועל פרטות זה מתישב שפיר שכנראה שכך היה שהוא ע"ד השלכתם למערה, וכיון דכן דלשון כנראה שכך היה אינו חוזר על עיקר הריגתם אלא על מה שהשליכום במערה אין שום חשש וספק בנ"ד מההיא דמהריב"ל דהאומדנא היה על עיקר ההריגה שאמר נהרג בודאי וכיוצא בזה מצאתי בתשו' פ"מ ח"א סי' ס"ד דף רי"ח ע"ג על תוגרמית שהעידה שהיתה מכרת לאיש פ' ההרוג בודאי דאין לחוש ולפקפק מההיא דמהריב"ל כיון דתיבת ודאי אינו חוזר על ההריגה אלא על ההכרה יע"ש, ודון מינה ואוקי באתרין דתיבת כנראה שכך היה מוכרח לומר דאינו חוזר על עיקר ההריגה אלא על אופן הקבורה וההשלכה שהשליכום לבור כדאמרן. וא"ת א"כ כפי זה לא ש כאן עדות קברתיו בזה אני אומר דאין לחוש דהרי הסכימו רוב הפוסקי' דלא בעינן קברתיו ביבשה ותו דכיון דמזכיר שמו ומכירו לא בעי קברתיו אפי' לדעת הרמב"ם ז"ל, כמ"ש המפרשים

אמנם מה שיש להסתפק בעדות זה הוא דגוי זה המגיד ליהודי העיד כן מפי גויים אחרים ואשכחן להריב"ש שהחמיר וכתב דגוי מל"ת חדוש הוא וכו' איברא כי בעל ח"ה סי' רל"ט חלק עליו דגוי מפי גוי מהני אפי' לא העיד בפירוש שהגוי הראשון היה מל"ת ויש מן האחרונים מהריב"ל וסיעתו דאמרו דנתפשט המנהג כסברת ת"ה ומיהו יש סברה אחרת ממוצעת דגוי מפי גוי מהני היינו דוקא כשהגיד הגוי דהראשון היה מל"ת וכן נר' דעת מר"ן בסי"ג והרח"ש בקונטרי' דף י"ז ע"ג ועיין פ"מ ח"א דף רי"א ע"ב יע"ש. ובנ"ד יראה דהכי הוא דהרי אמר הגוי כך ספרו לי גויים משמע דמל"ת היו הגוים הראשונים דאם הוא שאל מאתם היה לו לומר שאלתי לגויים והשיבו לי או היה לו לומר אמרו לי גויים דמשמע הכי ומשמע הכי עיי' ס"מ ח"ב דף נ"א ע"ב אבל לשון ספרו לי משמע דהגויים הם המספרים ספירת דברים בלתי שום שאלה באופן דאשה זו מותרת ע"פ עדות הראשון כהסכמת האחרוני' דלא חיישי לדברי הריב"ש. ומיהו אפשר דגם הריב"ש יודה בנ"ד כיון דגוי זה משמע מלשונו דשמע מפי שנים אחרים שכך אמר כך ספרו לי גויים ואיכא למימר ע"כ לא החמיר הריב"ש רק גוי מפי גוי א' אבל מפי שנים יודה ואפי' תימא שאינו מודה הרי כבר פשטה הוראה להקל דלא כהריב"ש כמ"ש כל האחרוני'

גם אין לחוש שמא ראו גופים הרוגים אחר ג' ימים ואדומיי אדמו להו באותו איש ואשה ואין מעידין לאחר ג' ימים חדא דבעד מפי עד תלינן להקל כמ"ש בפ"מ ח"א סי' ג"ן דף קכ"ג ע"א ותו דבנ"ד לא העידו שראים הרוגים כי היכי דניחוש לומר שמא אחר ג' ימים אלא משמעות העדות הוא