שו"ת מהר"ם בן חביב קז

בעדות הב' יש להסתפק טובא משום דהגוייה דברה עם העגונה וכבר ידוע מ"ש מהריב"ל ח"ג סי' קי"א דהיכא דהגוי מדבר עם האשה העגונה לא הוי מסל"ת ומיהו יש לבקש זכות משום דאעיקרא דדינא דין זה להריב"ל אין ולאו ורפיא בידיה דדלמא לא אמרה נמוקי יוסף אלא באומר אמרה לאשת פ' אבל במספר לאשה העגונא לא ותו דאפי' להריב"ל ז"ל היינו היכא דאמרה לעגונא שמת בעלה בלבד וכיוצא דאע"ג דבאומר הגוי לאחרים מת איש פ' בלבד עלתה הסכמת האחרונים דהוי מסל"ת מ"מ באומר לאשה העגונא עצמה חיישי' דשמא כוונת הגוי להתירה אמנם כשאנו רואים דהגוי אין כוונתו לכך כנ"ד דכוונת הגוייה היתה לספר לה איך השתדלו להביא את בעלה ולא עלה בידם שברח מידם ולבסוף מצאוהו מת בצד המים ויש ללמד זכות לזה ממ"ש הר"מ אלשיך סי' ק"ה והרח"ש סוף סי' מ"ד גם בס' פני משה ח"ב ריש סי' נ"ב

אך מה שיש לערער ולגמגם על ב' העדיות גם את הראשון גם את הב' ממ"ש בת"ה סי' רל"ט דאין גוי מל"ת מהני באומר מצאתי את פ' הרוג עם סי' אלא דוקא בשאומר בפני מת או נהרג דאסהיד בדדמי, אמנם יר' דכל האחרוני' לא חיישי לסברה זו כמו שיר' מתשו' האחרוני' ועיי' במהרא"ש סי' ב' ומהרש"ך ח"א סי' קפ"ג ופ"מ ח"א סוף סי' נ"ג. ותו יש לצדד ולומר דבנ"ד לא שייך בדדמי כיון דב' עדים הגידו כן מפי ב' עדים ואע"ג דאיכא דס"ל דהא דאמרי' דבשני עדים ליכא בדדמי היינו דוקא בשני עדים כשרים הא איכא כמה רבוותא דס"ל דאפי' בשני עדים פסולים לא אמרי בדדמי. ותו דלפי עדות הראשון טלטלוהו והכניסוהו למערה והוי כמו קברתיו ובאומר קברתיו לא אמרינן בדדמי. גם מאי דיש לחוש דלמא מצאוהו לגוף זה אחר ג' ימים שמת ודלמא נתפח והוא איש אחר ואדומויי אדמו להו לגויים מסל"ת דהוא בעלה של עגונה זו, הנה כבר העלו האחרונים ז"ל דבספק אשתהי אזלי' לקולא כשיטת רוב הפוסקי' ונתפשט המנהג להקל גם בעד השומע ולא עד הרואה יש להתיר יותר בפשיטות דתלינן להקל דאלי הוה עד הראשון בכאן היה מעיד דידע דראהו בתוך ג' ימים כמ"ש הריב"ל בכמה מתשובותיו וכן נתפשט המנהג כמ"ש מהר"א ששון ז"ל ריש סי' ב' יע"ש. באופן דהנה כתבתי בדרך רמז מה שיש לספק בשרייותא דהך אתתא ולבסוף נ"ל בחולשת עיוני דבשני העדיות שניהם יחד יש עדות מספיק בשרייותא דהך אתתא מ' רחל בת בתו של הח"י פרימו אל' הר' שלמה אשכנזי נ"ע וכל זה כתבתי לענין הלכה אך למעשה אוצר ה' יבא לפני הרבנים המובהקים עיני העדה ה' עליהם יחיו

נאם לוחך עפר רגלי כל יודעי דת ודין ונושק שולי מעילם סביב הצעיר משה ן' חביב סימן ז' השאלה לא נמצאה ומתוך התשו' יובן תוכן השאלה תשובה הנה בעדות הראשון של הר' דוד יש להסתפק ולגמגם מהא דכתב מהריב"ל ח"א. כלל עשירי סי' נ"ח בגוי שלא היה מניח לישראל שיצא בדרך בלילה שלא יהרגוהו כמו שהרגו לפ' דנסתפק הרב אם רגילי בכך לאחזוקי שקרייהו משום דיראים לנפשם וכו' גם בח"ב סי' ט"ו כתב הרב זה ושם כתב דחכמי סאלוניקי וקושט' חלקו עליו בזה והותרה אותה אשה וחפשתי מי הם המתירים וראיתי כי הם הרשד"ם בתשו' סי' נ"ג ושני רבנים עמו יע"ש, ולע"ד יר' דאפי' לדעת מהריב"ל ע"כ לא חשש אלא באותו נדון שא"ל איני מניח אותך והיה מפציר