שו"ת מהר"ם בן חביב קא

אסלאן הארוך היהודי מנא אמון היה מלאכתו לסבב בעיירות שהם על הנהר של נילוס הוא ושותפו למכור אלמוגים א"כ כשסח גוי זה ואמר חיי לך שבק אסלאן אל טאויל ושותפו שולימאן שהיו מוכרים אלמוגים מסתמא היי על אסלאן של נא אמון דכאן נמצא וכאן היה ודומה לזה התיר המבי"ט סוף סי' קי"ג על גויה שהסיחה הרגו ב' יהודים שהיה שם שניהם אברהם והיה א' מהם אדום הפנים והיו מוכרים קצת טופאש יע"ש

הכלל העולה דאע"ג דגוי זה לא הגיד על שם עיר אסלאן מכח מה שאנו יודעי' דאסלאן מנא אמון ושותפו שולימאן היו רגילים לסבב בעיירות למכור אלמוגים מסתמא מה שסח הגוי חיי לך שבק אסלאן אל טאויל וכו' הוא על אסלאן היהודי מנא אמון מכח מה שאנו יודעי' דאסלאן מנא אמון היה רגיל ומצוי עם שותפו שולימאן למכור אלמוגים

וכי תימא מה הרווחנו בזה בשלמא אם הגוי הזה שסח כל ההוכחות וסימני' הללו הוא ראה במות המת בטביעת אסלאן ניחא דהוה אמרי' דנתברר מתוך עדותו מכח ההוכחות דאסלאן מנא אמון נטבע בנהר עם שותפו אמנם הוא לא ראה הטביעה וסיים דבריו מאין ידע זה ואמר שהם היו אצלי יום ב' ויצאו והלכו למקום פ' והלכתי אני יום ג' לזה המקום הנז' וספרו לי עליהם ואמרו לי שני יהודים עברו מכאן הא' ארוך והב' קצר ואסלאן הארוך לא היה רוצה ללכת ונתקוטט עם שותפו על שלא היה רוצה לילך ואח"כ הלך על כרחו בספינה וכו' ונהפכה הספינה והיהודים נטבעו וכו' בדברים הללו לא יש רק שם אסלאן וחסרו מכאן ב' הוכחות הא' דשם שותפו היה שולימאן הב' שם אומנותם דהיו מוכרים אלמוגים ונמצא דהגוי ששמע הסיפור הזה ב' יהודים עברו מכאן וכו' מכח אומדנא דידע דאסלאן ושותפו שולימאן שהיו מוכרים אלמוגים הלכו לשם כיון דשמע שאמרו אסלאן ושותפו נטבעו הוסיף על פי האומדנא ב' דברים דשותף אסלאן היה שמו שולימאן ושם אומנותם שהיו מוכרים אלמוגים ודמיא לההיא דחש מהריק"א בתשו' דף ק"א על ההיא דחביב והריב"ל ח"ב על ההיא דצורי כדכתיבנא לעיל בעדות הראשון

והנה צריכין אנו לדון הסימנים וההוכחות הללו שאמרו שני יהודים עברו מכאן הא' ארוך והב' קצר ואסלאן הארוך לא היה רוצה ללכת ונתקוטט עם שותפי וכו' אם הם מספיקות ויראה לע"ד דהם מספיקות משום דמכלל דברים הללו יש ג' הוכחות, הא' דשני בני אדם הללו הם שעברו שם באותו היום היו יהודים ושותפים, הב' דאחד מהם היה שמו אסלאן, הג' דאסלאן היה ארוך וקרו ליה אסלאן הארוך ושותפו היה קצר וכבר כתבתי דאם קרו ליה אסלאן הארוך הוי כשמו וכינויו ומ"מ אפי' יהיה דלא קרו ליה רובא דעלמא אסלאן הארוך ונמצא דארוך הוא סימנא בעלמא דהיה ארוך מ"מ צירוף שני הדברים דאסלאן היה ארוך ושותפו קצר הוא סימן חשוב וכיון דאיכא ג' הוכחות מתירין האחרוני' מטעם דמי אתרמי הכי והכי כדאמרי' בפ"ק דמציעא ופ"ג דגיטין מי אתרמי שמא כשמא ועדים כעדים ובתלת הוכחות סגי כדמוכח ממ"ש המבי"ט ס"ס קי"ג וכבר כתבתי דנפקה להו מדבעינן לדעת רוב הפוסקי' שמו ושם אביו ושם עירו וכנגדן הצריכו ג' הוכחות דבשלש הוכחות סגי לומר דלא חיישי' לומר דאתרמי הכי והכי וכבר כתבנו דבנ"ד יש ג' הוכחות מספיקות ומכח ההוכחות הנז' הגוי הזה השומע סיפור זה ב' יהודים עברו וכו' שפיר עשה לדון באומדנא מכח הוכחות