שו"ת מהר"ם בן חביב י

הגוי ואמר איש שיצא עמי מכאן משיאין את אשתו דהשתא אין לחוש דאותו היהודי הלך לדרכו ונתלווה עמו אחר דהרי הגוי אמר איש שיצא עמי מכאן מת וכי תימא אכתי ניחוש דאותו יהודי הלך לדרכו וחזר הגוי למקום זה ויצא עם יהודי אחר ועל יהודי זה הב' מעיד הגוי זה יר' דאינו חושש הרמב"ם דזו היא חששא רחוקה דחזר הגוי כאן וגם שיצא עם אחר כולי האי לא חיישי'

וא"כ לפי דברי הרמב"ם אינו מספיק במה שידענו שיהודי זה היה בספינה עם ביואש דיש לחוש שמא יהודי זה הלך לדרכו ונתלווה עמו אחר ועל אותו אחר מעיד הערל שטבע ומת לכן צריך שנדע דיהודי נסע מנמל פ' בספינה עם ביואש ואז אם הערל היה מעיד יהודי שיצא מנמל פ' בספינה עם ביואש טבע ואח"כ מצאוהו בעלקם אז אין לחוש שמא יצא באמצע הדרך ונתלוה עמו אחר, אך בנ"ד דהערל לא העיד רק פ' שהיה ספינה עם ביואש טבע ואח"כ מצאוהו מת בעלקם יש לחוש דהיהודי זה שידענו שיצא עם ביואש הלך לדרכו ונתלוה עמו אחר באמצע הדרך ועל השני מעיד הערל כל זה יש לחוש לדעת הרמב"ם ז"ל וכ"ש לדעת הרשד"ם סי' מ"ד ורמ"ג שהפליג להחמיר בכוונת הרמב"ם וסובר דהא דכתב הרמב"ם איש שיצא עמו מכאן מת משיאי' את אשתו היינו דוקא כשיעיד הגוי לאותם שראו אותו יוצא משם וידע הגוי שראוהו יוצא עמו הא לאו הכי חיישי' דלמא פעם אחרת יצא עמהם אחר ועל האחר הוא שמעיד יע"ש אך לדעת הרא"ש לא חיישי' להכי כמ"ש לעיל

וראיתי בהריב"ל ח"א סי' ב' וח"ב סי' י"ב בהך פלוגתא דהרמב"ם והרא"ש דהלכה כדברי הרא"ש משום דהוא בתרא והעיד הריב"ל דראה כמה תשו' מהאחרוני' מסכימים לדעתו ז"ל יע"ש

ולענין מעשה בשעת הדחק יש לסמוך על דעת הרא"ש כהוראת מהריב"ל ז"ל דלא חיישי' דהראשון נפרד והלך לדרכו ונתלווה עמו אחר

אמנם אכתי בנ"ד יש לחוש אפי' לדעת הרא"ש משום דאנן לא ידעינן מספר היהודים שנכנסו בספינה עם מעלים ביואש אלא ידענו דנכנסי יהודים בספינה עם מעלים ביואש ומכללם ראובן בעל עניגה זו וא"כ יש לחוש שבאמצע הדרך יצא ראובן בעל עגונה זו מהספינה והלך לדרכו ושוב הלכה הספינה עם שאר היהודים עם מעלים ביואש וכולם טבעו וניצולו זולת א' מהם שאח"כ מצאוהו בעלקם ואינו ראובן בעל העגונה הזאת שאנו רוצים להתיר

וכ"כ הרח"ש בתשו' סי' ל' דף קנ"א ע"א בשם הראנ"ח ח"א סי' ז"ך דאף הרא"ש לא הקל אלא דוקא כעובדא דגמרא שצריך לחוש ב' חששות חדא דנפרד ממנו שנית שאחר נתלוה עמו בדרך, אך בנ"ד אין כאן כי אם חששא א' דלמא ראובן בעל עגונה זו שנסע בספינה עם ביואש יצא מהספינה באמצע הדרך ואח"כ אירע המעשה שטבעו היהודים עם מעלים ביואש ועל זה העיד הערל דכל היהודים ניצולו חוץ מא' שנמצא בכפר עלקם וכ"כ בפ"מ ח"ב סי' ק"ל דף רמ"ד ע"ד יע"ש, באופן דבנ"ד צריך תחלה לדעת שהיהודי זה שאנו דנין עליו לא נפרד מהספינה מהר' ביואש עד שעת טביעה ולא נאבד מיורדי הספינה אלא הוא לבדו כמ"ש החכם השלם הרב הפוסק נר"ו

ואיני מצייר שימצא עדות זה אם לא שהר' ביואש או יאקוטו או אחד מיורדי הספינה שנטבעו וניצולו הן מעידים על זה דראובן בעל עגונה זו נטבע עמהם ולא נאבד