שו"ת בנין דוד סג

ע"ש אכן יפה כתב בזה הבית יצחק ביו"ד ח"ב בקו"א דהטו"ז אינו אוסר רק כשהוא צורך עצמו כמו בשטפנדער משא"כ לעשות חלון שהוא להאיר לצורך הבנין בהכ"נ להוסיף אורה שרי גם להטו"ז ע"ש, אך בנ"ד ל"ד לשם דשם מותר לעשות חלון מטעם דהבנין בהכ"נ יהי' מתוקן יותר אם יהי' לו יותר חלונות להאיר והוי כעין המבואר בשבת כ"א] דסותר ע"מ לבנות במקומו חייב וע"מ לבנות שלא במקומו פטור, וכ"כ בנ"ד דאם סותרים לעשות חלון במקומו שרי משא"כ לקצר המדריגות שעי"ז יהי' להם מעות להאיר יותר בבהכ"נ שפיר י"ל דאסור והבן ועיין שו"ת בי"ש סי' כ"א מדברי הטו"ז הנ"ל עייש"ה: ב) והנה האחרונים מקשים על הא"ר מגמרא מפורשת במס' מכות (כ"ב) דהמבשל בעצי הקדש לוקה מלא תעשון כן לד"א ולשיטת הא"ר הא אין זה דרך השחתה דהוי לצורך בישל ולפי"ד הי' נראה דבמבשל גיד בחלב דכיון דאסור באכילה והנאה אין כאן תיקון להמאכל דהא יהי' אסור באכילה ובהנאה וע"כ ל"ה צורך ומש"ה לוקה מל"ת כן, והעיר אותי בני חביבי הגאון אבד"ק מ' אווואר שליט"א לפ"ד התוס' (ביצה י"ב) שמקשים דמה צורך איכא במבשל גיד בחלב ותירצו דכיון דדעתו של זה לאכלו אף דאסור לאכלו שפיר חשוב צורך יו"ט ע"ש א"כ כ"כ י"ל בנ"ד דל"ה דרך השחתה דהוא אינו מתכוין להשחית רק עושה זאת לצרכו אף דאסור לאכלו עכ"ז כיון דהוא רוצה לאכלו י"ל דחשוב צורך כדברי התוס' הנזכר לעיל עד כאן דברי בני שיחי' מ"מ לפי"ד הצל"ח שם דבבישר גם לב"ה חייב ולא חשיב צורך עש"ה צדקו דברינו: ג) ובגוף הדין נ"ל לפי המבואר בשו"ת הרי"ם ז"ל סי' ב' דכמו דמהני מכירה ע"י זט"ה במא"ה למכור כל הבהכ"נ כ"כ יכולים למכור מקצת הכותל ע"ש וכן מבואר בדברי חיים למו"ח ז"ל ח"א סי' ג' ובח"ב סי' י"ג דמותר לסתור מקצת חומה ע"ש ע"כ יש להתיר בנ"ד דהוא כפר למכור במעמד אנשי המקום את המדריגות עם המקום שעומד עלי' המדריגות ובכה"ג שפיר יש להתיר לנתוץ אח"כ, ואם כי ראיתי לש"ב הגאון בהרי בשמים ח"ב סי' א' שכ' דאפי' בביהכ"נ של כפרים לא מהני למכור מקצת מהכותל דכיון דכל הבהכ"נ ישאר בקדושתו חלה הקדושה אף על אותו מקצת כותל שנמכר דבשלמא כשמוציאין כל הבהכ"נ לחול א"כ לא יתפללו עוד בתוכו וכלה מצותו ומתחלל שפיר הבהכ"נ כלו על המעות משא"כ כשכל הבהכ"נ בקדושתו חל בע"כ הקדושה גם על אותו חלק שנמכר והביא ראי' מהגמ' מגילה (כ"ו) איגורה ומשכונה אסור מ"ט בקדושתה קאי ועוד האריך שם דאפי' אם נימא דמהני חילל על מקצת הכותל עכ"פ כל הכותל מחובר יחד ואסור בנתיצה אפי' המקצת שיצא לחול דומי' דהנטפל לשם שאסור למוחקו כיון שמחובר להשם עכת"ד, ולפענ"ד דבריו תמוהים דמה שהביא ראי' ממגילה דאיגורה ומשכונה אסור אינו דומה לכאן דשם לא נמכר הבהכ"נ כלל שיצא לחולין משא"כ בשמכר אפי' רק מקצת הכותל עכ"פ מה שנמכר יצא לחולין וגם מה שכתב דהוה כמו נטפל להשם, לפענ"ד נראה כיון דעכ"פ גם לדידי' מהני המכירה למקצת הכותל ויוצא לחולין כמבואר שם ורק שדעתו שאח"כ נקדש בקדושת בהכ"נ כיון שהוא מחובר להבהכ"נ וכמו בנטפל להשם ולדעתי הדבר ברור דכיון דאותו חלק כבר נמכר לאחר אין ההקדש יכול לחול עליו דאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו וכמו בהמה של שני שותפים ל"א פשטה קדושה בכלו דצד אחר מעכב ואין ההקדש יכול להתפשט על חלק חבירו עי' קדושין דף ז' ועי' בח"ס סי' ל"ב בביהכ"נ שהשכירו לציבור כזמן מוגבל כיון שהגיע הזמן המוגבל אין לביהכ"נ שום קדושה אפי' א"נ שכירות ליומא ממכר הוא דמיד שפסק הזמן אין שם שוב קדושה דאין אדם מקדיש דשא"ש ע"ש: ועוד נ"ל דאינו דומה לנטפל השם, דהא דעת הרמב"ם דאין לוקין על המוחק את הנטפל להשם ועי' ט"ז יו"ד סי' רע"ו ובנ"ח מצוה תל"ז ובח"ס יו"ד סי' ר"ס דהוא רק מדרבנן ורק מדברי האוה"ח הק' בפ' ראה, נראה דהוא מה"ת ע"ש, ומבואר בח"ס הנ"ל דמש"ה אסור למחוק את הנטפל להשם משום הרחקה שלא יבא למחוק בהשם עצמו ח"ו ע"ש במה שהאריך בזה וא"כ לפי"ז י"ל דנ"ד לא דמי לנטפל השם דכיון דקודם שינתצו מקצת הכותל ימכרו אותו שיצא לחולין והמכירה הוא ע"י זט"ה במא"ה בפירסום וא"כ י"ל דל"ח שיבא לנתוץ את הבהכ"נ כלו כמבואר כעי' זה במס' מנחות דף ס"ח מתוך שלא הותר אלא ע"י קיטוף זכור הוא וכהנה רבות בש"ס וכ"כ בנ"ד כיון שלא התירו לנתוץ מקצת הכותל רק ע"י מכירה בפירסום זכור הוא שלא יבא לסתור הבהכ"נ לא כן בנטפל השם דאם נתיר למחוק הטפל להשם יבא למחוק השם, ע"כ מותר למכור מקצת הכותל והג' הנ"ל לא ראה דברי הרי"ם הנ"ל והדברי חיים ז"ל שמתירים בכה"ג, ועי' בדברי הרי"ם שהעלה לנתוץ ע"י עכו"ם וכן מבואר בחת"ס סי' ל"ב ע"ש, ע"כ לפיענ"ד דכיון שהוא לצורך דבהכ"נ צריך שיהי' אורו גדול כמבואר בש"ע סי' ק"נ ואין ידם משגת לעשות אותו רק ע"י הכנסה שיהי' להם ממקומות הבהכ"נ ע"כ יש להתיר למכור המדרגות והמקום מהמדריגות במעמד אנשי המקום ואח"כ לקצר המדרגות ע"י עכו"ם ומהיות טוב ליקח העצים מהמדריגות לבנין מצוה וההכנסה מהמקומות יהי' לעשות נר הלעקטער כנלפענ"ד: כ"ד ידידו דוש"ת. ה"ק דוד דוב מייזליש, סימן כ"ח ב"ה אוהעל יע"א לכ' אהובי תלמודי ש"ב ידינ"פ הר' המו"מ בתורה וביראה החסיד כהן שדעתו יפה מו"ה יחיאל נ"י סופר מומחה לרבים בק"ק מונקאטש יע"א. אחדשה"ט באה"ר ע"ד שאלתך בתפילין שנמצא במ"ם סתומה ובסמ"ך הפסק דק שאינו ניכר פרידתה רק ע"י הבטה יתירה, ותינוק קורא כדרכו אם מועיל תיקון או הוי שלא כסדרן דקיימ"ל דפסול בתפילין עכ"ש: תשובה א) הנה קיימ"ל דבניכר צורת האות ותינוק קורא כדרכו אף שיש הפסק דק מועיל התיקון והוי כסדרן, אמנם הקסת סופר בסי' ט' סק"י העלה דבמ"ם סתומה או סמ"ך שנפרדו קצת אף שהתינוק קורא כראוי אין להתיר לתקנו משום חשש שלא כסדרן, והוכיח כן מתשובת מהרלב"ח סי' א' שכתב בשם הג"מ דזה דמהני תיקון באות אל"ף כשלא נדבקו היו"ד לגופה משום דזה דצריך להיות האות גוף אחד הוא רק מצד חומרא, אבל מעיקר הדין אינו פוסל