שו"ת בנין דוד סב

לעקור האילנות עיי"ש ובאמת צע"ק לפי המבואר בגמ' [עי' מכות כ"א וע"ז ס"ד, מ"ק ב'] דהטעם דסובר ר"ע דהמקיים בכלאים לוקה משום דכתיב בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזריע כלאים ודרשינן כלאים שדך לא דאפי' השהי' אסור א"כ מנ"ל לענין איסורא דיהי' אסור השהי' דילמא רק הנטיעה אסור דהאי חזינן לענין כלאים דלולי הקרא ל"ה אוסרים מקיים בכלאים, והגם דלרבנן דסברי דאין לוקין מ"מ סברי דאיכא איסורא, וכן קייל"ן כמבואר ברמב"ם ה' כלאים פ"א ה"ג ועיי"ש בכ"מ שהביא הירושלמי דרק לענין מלקות פליגא וכו"ע מודים דאיכא איסורא ועיין במשל"מ שתמה מש"ס הנ"ל דמשמע דלרבנן אפי' איסורא ליכא אמנם מוח"ז הגה"ק ז"ל בדברי חיים ח"א סי' ס' כתב דדעת רוב הפוסקים דגם לרבנן אסור מה"ת ע"ש א"כ לכאורה י"ל דגם לענין אשירה אסור לדידן כמו דס"ל לרבנן דאסור מה"ת לקיים בכלאים אך ז"א דהא דאסור לרבנן בכלאים הוא ג"כ רק מטעם דדרשו כלאים שדך לא ורק דס"ל דאין בו מלקות עיי"ש בד"ח הנ"ל וא"כ בנוטע אשירה דליכא לן שום קרא על השהי' מנ"ל דאסור, אכן לפי מה שכ' שם המהר"ם שיק דיש לאסור השהי' לפי טעם הרמז"ל שזה חוק העכו"ם א"כ עיקר האיסור הוא השהי' להתדמות לעכו"ם ע"ש וזה נכון מאוד מצד הסברא דבכה"ג אסור גם השהי': ג) אך כל זה בנוטע האילן סמוך לפתח ביהכ"נ משא"כ כשעומדים האילנות מצד אחר שלא כנגד הפתח י"ל לפי המבואר ברמב"ן דחוק העכו"ם הי' לנטוע אילנות סמוך לפתח הע"ז להראות להם הדרך לילך לבית הע"ז ע"ש וכמו שנהגו העכו"ם גם בעת לעשות שם שורות אילנות כנגד הפתח והם הולכים באמצע בהדרך שבין שני השורות האלה, משא"כ באם האילנות עומדים שלא כנגד הפתח ליכא התדמות לעכו"ם דהמה אינם נוטעים שלא כנגד הפתח שלהם וגם לטעם זקני המהר"ל מפראג דאסור לשתף דבר הדיוט לדבר גבוה י"ל דהיינו בעומדים סמוך לפתח ביהכ"נ דקצת קדושה יש לאותו מקום כיון דפתוחות לקודש, משא"כ כשעומדים כנגד החלונות דאין קדושה להחצר שהוא כנגד החלונות כידוע דברי הצל"ח פסחים ס"פ כ"צ דלא מקרי פתוחות לקודש רק באם עשוי לצאת ולבוא היינו ע"י פתח ולא ע"י חלונות דע"י חלונות כא מקרי פתוח ע"ש וא"כ י"ל דל"ש לומר דאסור לשתף דבר הדיוט לדבר גבוה ששם אין שום קדושה להחצר ועי' במהרי"ט סי' ד' המובא במג"א סי' קנ"ד וז"ל ונהי שאם הי' המקום הזה שקבעוהו לאכילה ושתי' במערב נגד ההיכל כדברי הזקן ודאי שראוי להחמיר שלא לנהוג קלות ראש אע"פ שהמקום חול הואיל והוא מכוון נגד הקודש איכא זילותא דביהכ"נ אבל מאחר שהוא במזרח אחורי ביהכ"נ שאין פתח ביהכ"נ פתוח כנגדו אין כאן בית מיחוש וכו' ע"ש וכ"כ י"ל לענין זה דהאילנות הם שלא כנגד הפתח ל"ש זילותא, לומר דאסור לשתף דבר הדיוט לדבר גבוה, ד) ולכאורה י"ל לפי הידוע דברי המהרי"ק שורש פ"ח דאם לובש מלבוש אחד שהוא מלבוש עכו"ם אם בשאר מלבושיו ניכר שהוא ישראל אינו עובר בהלאו של ובחוקותיהם לא תלכו כיון דאיכא עכ"פ שינוי במקצת וא"כ לפי"ז בנ"ד כיון דהעכו"ם נוטעים האילנות בכל פינות הבית תפלותם וכאן לא נטעו רק במקום אחד א"כ הוי עכ"פ שינוי במקצת וניכר שהוא אינו להתדמות להם וכן מבואר בשו"ת מהרש"ם ח"א סי' קכ"ז דאם אין האילנות נטועים כפי שנוטעים בבית תפלותם יש להקל ע"ש אך באמת צ"ע לדינא דכיון דעכ"פ מנהגם הי' לנטוע אילנות בחצר אע"פ שדרכם לנטוע מכל צד הבית וכאן אינו רק בצ"א מ"מ לפי"מ שכ' מוחז"ל בדברי חיים חיו"ד ח"א סי' ל' דאפי' במלבוש אחד שהוא לובש מלבוש עכו"ם ושאר המלבושים הוא כשל ישראל ג"כ אסור עיי"ש, והגם שבתשו' בית שלמה ח"א יו"ד סי' קצ"ז מחזיק כדברי המהרי"ק מ"מ העלה שח"ו להקל ללבוש אפי' מלבוש א' של עכו"ם אף שניכר בשאר מלבושים שהוא יהודי ופוק חזי מה עלה בארצות שנפרצו שמה פרצות ר"ל וזה גרם להם ראשונה מה ששינו המלבושי' ויתערבו בגוים וחלילה להקל בשום צד קולא ע"ש ע"כ נראה לפע"ד לאסור לנטוע אילנות בזה"ז בחצר ביהכ"נ אפי' שלא כנגד צד הפתח ואפי' בדיעבד שנטעו צריכין לעקור ולאסור השהי' כדברי המהר"ם שיק הנ"ל אולם כ"ז באילן סרק י"ל דצריכין לעקור אותו אף בדיעבד הגם דמבואר בפסקי תוס' פסחים פרק מקום שנהגו דהקובר אילן סרק אינו רואה סימן ברכה לא קיי"ל כן כמבואר ברמב"ם ז"ל פ"ו מה' מלכים ועי' בש"ע יו"ד סי' קט"ז [והא דאיתא בש"ס פסחים פרק מקום שנהגו [נ'] דקוצצי אילנות טובות אינן רואין סימן ברכה כבר תמה במהרש"א דתיפ"ל דאיכא נמי איסורא, וכ' לתרץ דנוסף על האיסור אינו רואה סימן ברכה ג"כ ע"ש ומבואר דלא ס"ל כהפסקי תוס' הנ"ל דאל"כ הי' לו לתרץ דמיירי באילן סרק ואף דליכא איסורא מ"מ אינו רואה סימן ברכה וע"כ שפיר מותר לעקור האילני סרק מחצר בהכ"נ משא"כ באילני מאכל דאיכא איסורא לעקור א"כ י"ל דל"ש משום התדמות לעכו"ם דהא דאינו קוצץ אותו הוא מטעם דאיכא איסורא וכמבואר ביו"ד סי' קע"ח דאם עושה משום כבוד או משום טעם אחר מותר ואין לך טעם יותר מזה שאסור לקצוץ אילן מאכל וכמה החמירו הקדושים בקציצת איכן שלא לסמוך על שום היתר באם הוא רק באפשרות וגם י"ל משום דאין האילנות עומדים כנגד הפתח כמ"ש לעיל ע"כ בודאי דאסור לקצוץ האילני מאכל העומדים בחצר ביהכ"נ: כ"ד הנ"ל. סימן כז ב"ה איהעל יע"א. לכבוד ידידי הרב הנאון מו"ה יעקב צבי כ"ץ נ"י אבדק"ק סאבאסלא יע"א אחדש"ת עד"ש בכפר מגלילו שיש להם ביהכ"נ והמדריגות להארון הקודם רחבים מאוד ואם הי' אופן להתיר לקצר המדריגות, אז הי' נשאר מקום פנוי להוסיף ב' מקומות במזרח והי' להם הכנסה מזה והמעות נחוץ להם לעשות מאור הלעקטיר בבהכ"נ אם מותר לקצר המדריגות עכת"ש. תשובה א) הנה ידוע דעת הטו"ז בסי' קנ"א דהא דשרי נתיצה ע"מ לבנות הוא באופן שיחזור ויבנה וימלא מקום הנתיצה, אבל אם יהי' נשאר מקום גומא אעפ"י שהוא לצורך כמו בשטענדיר אסור והא"ר ושאר אחרונים חלקו עליו דאם הוא לצורך מותר דל"ה דרך השחתה, ומביאים ראי' מדברי הרא"ם וכבר האריכו בזה הפ' ועי' ג"כ בד"ח ח"ב או"ח סי' י"ג, ובס' נזירות שמשון תמה על הטו"ז דלפי"ז יהי' אסור לעשות פתח או חלל חדש בבהכ"נ ישנה אעפ"י שהוא לצורך כיון דאינו ממלא החסרון, ובאמת מוכח בזבחים (ל"ג) דמותר דהגמ' פריך וליעבד פשפוש וכו'