שו"ת בנין דוד ס

מזה ח"ו חשש וספק סכנה א"כ שפיר מותר ומצוה הוא לסתור את הישנה ולבנות בהכ"נ חדשה: ד) עוד כתבת לצדד עפי"ד הרא"ש דאם המקום קטן הוי כתיוהא ואף דבמהר"י אסאד סי' כ"ח אוסר בכה"ג עכ"ז מצינו ג"כ מתירים בזה עי' אדב"ע סי' ג' ותשורת ש"י ח"א סי' קפ"ב ועי' פמ"ג ובא"א מהגה"ק מבוטשאטש ז"ל מה שכתבו בזה, ובנטע שורק סי' ה' כתב ג"כ דאם עושין כתב עם האומן הבונה שיוגמר אותו לזמן מוגבל דל"ח לפשיעותא, ועכ"פ בצירוף דהבה"כ הוא קטן מהכיל יש להתיר ע"ש. וגם יש לצרף שיטת הט"ז דבאיכא בי כנישתא שרי ומבואר בתשו' כתב סופר סי' י"ז דה"ה אם שוכרים מקום קבוע ומיוחד להתפלל כל ימי משך הבנין דהוה כאיכא בי כנישתא אחריתא ע"ש וא"כ בנ"ד דהקהל שכרו מקום קבוע להתפלל כל ימי משך הבנין ובצירוף הנ"ל. יש מקום להתיר עכת"ד: ונ"ל כומר דבנ"ד דאיכא דוכתא להתפלל אם הסתירה מהבהכ"נ יהי' ע"י עכו"ם יש לצדד ג"כ להתירא דהנה מבוא' ברש"יב"ב ג'] דהחשש פשיעותא הוא דדילמא מתרמי אונס ופשיעה ולא יבכו דאין החשש למזיד דרבים אינם חשודים ובס' שם ארי' העיר מש"ה אסור אפי' באיכא דוכתא כצלי' דכיון דאם יפשע ולא יבנה אז יעבור למפרע על איסור דנתיצה דכל הטעם דמותר לסתור הוא משום דע"מ לתקן שרי, משא"כ באם לא יבנה אז יעבור למפרע על לאו דנתיצה ע"ש ולפי"ז באם הסתירה יהי' ע"י עכו"ם דל"ה רק שבות וא"כ ל"ה לן למיחש משום פשיעותא כפי מה שידוע דברי זקיני בנה"מ סי' רל"ד דבאיסור דרבנן א"צ כפרה בשוגג ואונס וכבר האריכו הפ' בזה טובא, ובשו"ת שערי צדק למחו' הגאון מדעש ז"ל בחיו"ד סי' קל"ז העיר מרמ"א יו"ד סי' קכ"ג דשותה סתם יינם בשוגג צריך כפרה ע"ש וכבר העיר בזה כ"ק מוח"ז הישמח משה זי"ע בהגהותיו ליו"ד ועי' בשו"ת אבני צדק חאו"ח סי' י"ז ובמק"א הארכתי להצדיק דברי זקיני ז"ל ואכמ"ל בזה. ועכ"פ לפי"ז באם אפי' יתרמי אונס ולא יבנו את הבהכ"נ לא יעברו למפרע על לאו דנתיצה דבאיסור דרבנן א"צ כפרה באונס וכאן הוה רק איסור דרבנן באם הסתירה יהי' ע"י עכו"ם וע"כ באם הסתירה יהי' ע"י עכו"ם בנ"ד יש לצדד להקל ובזה יש ליישב קו' מהר"י אסאד דאמאי אין חוששין לבנות ביום ובלילה כנזכר בש"ע ולפי הנ"ל י"ל דעיקר הטעם שצריכין לבנות גם בלילה אף באיכא דוכתא לצלוי משום פשיעותא והחשש הוא דיעבור למפרע על לאו דנתיצה משא"כ כעת שנוהגין שהסתירה יהי' ע"י עכו"ם וכנ"ל: ה) גם מה שצידדת להתיר כיון דבונין החדשה סביב הישנה, ורק לאחר שיהי' נגמרים הכותלים והגג מהחדשה יסתרו הישנה י"ל דחשיב בכלל דירתא דאינשי דלא מזדבני ודעת הב"ח דאם בונים סביבות הבה"כ שרי ובאבני צדק לאא"ז הקדוש ז"ל צירף דעתו לסניף אולם לפי מה שהסביר אא"ז הקדוש ז"ל בדברי חיים ח"ב סי' י"ב את דברי הב"ח יעש"ה אין מקו לצרפו בנ"ד דגם כאן אם יסתרו הבה"כ יהי' עוד חסר הרבה דברים כהבנין החדש, אך י"ל דבנ"ד דכבר יהי' נגמרים הכותלים והגג מקודם הסתירה שרי לכ"ע עכת"ד, וגם לפ"ד יש לצרף בנ"ד סניף הנ"ל להתיר דכבר מבואר במהר"י אסאד שיצא לדון בדבר חדש דכל החשש משום פשיעותא הוא ביחיד ולא בציבור דרבים הוה כמו מלכותא דלא הדרו ע"ש ואם כי אין לסמוך ע"ז, עכ"ז בנ"ד דכבר נגמר הגג והכתלים שפיר י"ל דבכה"ג הוה ציבור כמו מלכותא דלא הדרו ובצירוף היתרים הנ"ל מותר לסתור אותו ו) ומה שכתבת דהגם שנטלו לסייע להבנין בהכ"נ הישנה מעיירות אחירות וגם בימי הקיץ באים כשם מעלמא ונדבו לסייע להבהכ"נ, עכ"ז כ"ח בהכ"נ של כרכים כמבואר בשו"ת פנ"י סי' ז' דלא מקרי כרכים אלא עיר גדולה שבגדולות, וגם הא הוה אדעתא דטובי העיר וכן מבואר במהר"ם לובלין סי' כ"ט ועי' מג"א ואף פפי המבואר בד"ח ז"ל ח"ב סי' ט"ו וסי' ט"ז שנהגו להקל כהמ"ב וכדעת הא"ר אף בשל כרכים מותר למכור העצים והאבנים אם בונים בהכ"נ אחרת ואפי' אם העזרה מהבה"כ יהי' במקום שהי' הבהכ"נ ל"א דהוה הורדה לקדושה דכבר יצא המקום לחול ע"ש ואפי' לשי' החת"ס ז"ל סי' ל"א שחושש לשיטת המג"א עכ"ז בנ"ד די"ל דל"ח של כרכים מותר לכ"ע עכת"ד ויש עוד להוסיף על דבריך כפי המבואר בגדולי האחרונים דבזה"ז דיש מקומות בהבהכ"נ הוה כמו בהכ"נ של כפרים ומביאים ראי' לזה מרש"י יומא י"ב ע"ש אולם בדברי חיים למוחז"ל ח"ב סי' י"ב העלה לדחות את זה וע"כ אין לצרף את זה לסניף אך הטעמים הנ"ל שכתבת נכונים לדינא ז) עוד הארכת לבאר אם המכירה מהבהכ"נ יהי' קודם הסתירה או לאח"כ, והבאת דברי דודי הגאון האמיתי מלאסק שליט"א בחדות יעקב סי' מ"ה שהעיר דנכון יותר לסתור מקודם ע"י עכו"ם ואח"כ למכור העצים והאבנים שיצאו לחולין, ותו"ד הוא דכיון דאסור למכור בהכ"נ וא"כ יותר טוב לסתור אותו ע"י עכו"ם שנתיצת הבהכ"נ להרבה שיטות הוא רק מדרבנן וע"י עכו"ם הוי שבות דשבות, משא"כ אם ימכור אותו בעצמו יעשה הוא האיסור עכ"ד. וכתבת דמשמעות האחרונים הוא למכור קודם ואח"כ לסתור וגם איסור הנתיצה איכא הרבה דיעות דהוא מה"ת ואף ע"י עכו"ם שהוא רק שבות עכ"ז הוי איסור דרבנן שיש לו עיקר מה"ת משא"כ המכירה מהבהכ"נ הוא רק חשש דרבנן וגם כפי המבואר בדברי חיים ז"ל ח"ב חיו"ד סי' קי"ט דמחיקה ס"ת ע"י קטן אסור דכיון דהטעם הוא משום בזיון א"כ אין נ"מ אם עושה בעצמו או ע"י אחר דמ"מ נעשה הבזיון ע"ש הנה י"ל דבנ"ד גם לפי הדברי חיים כ"ש לומר דהוי בזיון דהרי ניכר לכל שהסתירה מהבהכ"נ הישינה הוא כדי להשתמש בהחדשה, דא"א להשתמש בהחדשה עד אשר יסתרו הישנה ובכה"ג נראה התיקון מיד בשעת הסתירה ונכון הדבר בסברא, ועי' ג"כ בעצי לבונה סי' רע"ו דהא דאסור מחיקת השם הוא דוקא באם אין התיקון בשעה שמוחק אותו משא"כ אם התיקון הוא מיד בשעת המחיקה מותר למחוק, והאריך לבאר בזה את דברי הבאר עשק בס"ת שאכלה עש במקום השם ואינו מוקף גויל דיעשה מטלית ויגרור קצת מהאות שהוא עב ויהי' מוקף גויל ואף דאסור למחוק אפי' מקצת מהשם עכ"ז כיון דבשעה שמגרר מהאות עושה התיקון מותר וכ"כ י"ל בנ"ד, ועי' בבית יצחק חיו"ד סי' ק"ב מה שכתב בתשו' הנ"ל, ועכ"ז להלכה יש לעיין אי הסתירה יהי' קודם המכירה כאשר כתבת וגם כנהוג שמתגוררים בחצר בהכ"נ הרבה אנשים ויש לחוש שגם ישראל ינתוץ אבן או יעשה איזה גומא בהבהכ"נ ויעשה איסור לא כן אם ימכרו מקודם הסתירה אין חשש בזה, ומשמעות האחרונים למכור קודם הסתירה: ח) ובגוף הענין אי נתיצת בהכ"נ הוי מה"ת ראיתי לש"ב הגאון בהרי בשמים סי' ב' במהד"ת