שו"ת בנין דוד נט

צריכים לסגרו, וחוץ לזה המקום בבהכ"נ דחוק בימים נוראים, ובפרט העז"כ אשר בימים נוראים מוכרחים הנשים להתפלל בחדר שלפני הבהכ"נ, וכפי ראות עיניכם הוא הכרח גדול לבנות בהכ"נ חדשה וכדבו רוח הבע"ב לפאר ולרומם בית ד' ולבנות בנין חדש נאה ומהודר מאוד, אך כי רצונם לבנות הבהכ"נ החדשה במקום שעומד שם הבהכ"נ הישנה ושואלים כדת מה לעשות אודות סתירת הביהכ"נ הישן עכת"ש. תשובה א) הנה הארכת בזה מדברי הפ' ראשונים ואחרונים ודעתך שאם יעשו באופן כזה שסביב הבהכ"נ הישנה יבנו החדשה ולאחר שכבר יהי' נגמרים הכותלים והגג מהבהכ"נ החדשה ורק שיהי' חסר עוד העז"כ ושאר דברים הנצרכים אז יסתרו את הישנה, כי הבהכ"נ החדשה יכיל בקרבה את הישנה, ומקודם שיסתרו הבהכ"נ הישנה ימכרו אותו ע"י טובי העיר במעמד א"ה שיצא הבהכ"נ לחולין, וגם ישכרו מקום קבוע להתפלל שם משך ימי הבנין, וגם יתפללו בהבהמ"ד אשר הוא שם ואז יש מקום מרווחי לכ"ע, וראשית דברך דמצד איסור נתיצה ליכא בנ"ד דהוא ע"מ לתקן תיקון גדול דבהבנין הישן יש בו הרבה ריעותות כנזכר לעיל ובכה"ג ליכא הלאו דל"ת כן אך מטעם דלא ליסתר איכסי בי כנישתא עד דבני אחריתא במס' ב"ב [ג' ע"ב] מטעם זה אסור אפי' אם רוצה לבנות בנין יותר נאה ומהודר, ולא מצינו היתר רק בחזי בו תיוהא וכתבת שצ"ע בעניך דברי דו"ז הגאון המובהק מלאסק שליט"א בספרו הנחמד חדות יעקב מה"ת סי' מ"ה שהעיר שם דגם לענין זה דאסור לסתור בי כנישתא עד דבני אחריתא, מהני באם רוצה לבנות בהכ"נ יותר מהודר מהישנה דלא יהי' חמור זה מהלאו דל"ת כן, וכשם שלענין הלאו דל"ת כן מותר באם הוא בונה ע"מ לתקן, כ"כ שרי לסתור מקודם שיבנה הבהכ"נ החדשה באם רצונו לפאר ולרומם בית ד' והביא מדברי שב יעקב סי' י"ב ומהחכ"א כלל פ"ו ע"ש, וע"ז כתבת דבשב יעקב נשאל שם באחד שנדר סכום על בנין בהכ"נ אי מותר מזה המעות לעשות הידור בבהכ"נ הישנה ולהרחיבה, וכתב דזה כמי מצוה הוא לפאר ולרומם בית ד' וראי' מבבא בן בוטא שהשיאו עצה להורדוס לסתור בהמ"ק ישן ולבנות חדש אף דכחד שנוי' לא חזי בו תיוהא רק כדי לעשות נאה יותר ולכן מותר לעשות ההידור מזה המעות אבל להלכה גם דעת השב יעקב דלענין לסתור אסור עד שיבנו האחרת ולא מהני מה שרוצה לבנות בנין יותר נאה, וכאשר סיים שם וז"ל לאשר מבואר בש"ס ופוסקים שאין סותרים ביהכ"נ כדי לבנות ביהכ"נ אחר ואפי' לא רצה לסתור רק מחיצה א' להרחיבה נמי דינא הכי לכן בנ"ד כאשר רוצה לעשות כמבואר בשאלה צריך לבנות תחלה הכותל החדש במקום אשר רוצה להעמידה ואח"כ יסתור הישנה עכ"ל הרי מפורש יוצא דלענין לסתור מקודם שבנה החדשה, ל"מ מה שהבנין יהי' יותר נאה, וגם החכ"א מיירי לענין הלאו דל"ת כן וכתב דשרי לנתוץ אבן ע"מ לתקן וראי' מדמשני הגמ' מצותא שאני וקשה הא עכ"פ עובר על ל"ת כן ובע"כ דע"מ לתקן ליכא הלאו דל"ת כן ע"ש וא"נ דגם לענין לסתור מקודם שיבנה החדשה מותר בע"מ לתקן, א"כ ל"ה הגמ' צריכה לשנות דמלכותא שאני ורק דשרי מטעם דהוי ע"מ שיהי' בנין נאה ומהודר ובע"כ דלענין זה ל"מ, וטעמא רבא איכא ביניה' דבשלמא לענין הלאו דל"ת כן דלא אסרה התורה רק בדרך השחתה, שפיר י"ל באם בונה בנין יותר נאה ל"ה בכלל השחתה, משא"כ לענין החשש משום פשיעותא או משום דוכתא לצלוי מה מהני שרצונו לבנות בהכ"נ יותר נאה, עכ"פ איכא הני תרי חששות, ומשמעות כל הפוסקים דאינו שרי רק בחזי בי' תיוהא ומבואר ברש"י במס' ב"ב דתיוהא הוא בקיע שהכותל מזומן ליפול, וכן מבואר בר"ן מגילה וכן הוא משמעות הש"ע דתיוהא הוא בחרבו יסודותיו או בננו ליפול כותליו. ואם כי ברש"י שעל הרי"ף בב"ב מבואר דתיוהא הוא סתם בקיע או שהבנין רעוע ולפי"ז אולי הי' מקום לומר דגם באם הבנין הוא בנין ישן נושן ורוצה לבנות בהכ"נ מהודר שיהי' בכלל חזי בי' תיוהא, אולם להלכה נראה דל"מ רק בתיוהא ממש עכ"ת דבריך הנחמדים: ב) וגם לפענ"ד צדקו דבריך בזה וראי' מפורשת מהמבואר במס' מגילה (כ"ו ע"ב) דרמי ב"א הוה קא בני בי כנישתא הוי האי כנישתא עתיקא הוה בעי למיסתרי ולאתוי לבני וכשורי מינה ועיולי להתם וכו' אתא לקמי' דר"פ ואסר לי' וכו' ע"ש ומזה נראה דהי' להם בהכ"נ עתיקא ורצו לבנות ביהכ"נ יותר מהודר או יותר חזק שכן נראה משמעות לשון דהחסרון הי' שהבהכ"נ אשר הי' להם כבר הי' עתיקא ומש"ה רצו לבנות חדשה, ולפי"ז אמאי אסור הלא ע"מ לתקן הוא ובע"כ דבזה לא מהני רק לענין הלאו דל"ת כן: ג) אולם יפה כתבת בנ"ד הוי כחזי בי' תיוהא ראשית כיון דבמז"נ ודאי דהוי תיוהא דהוה בכלל נטו כותליו ליפול, וממילא חשיב גם הבהכ"נ כיש בו תיוהא כיון דחלק גדול מהעז"נ הוא מעל ביהכ"נ גופא, וגם הבהכ"נ עצמו כיון דאיכא עכ"פ ריעותא גדולה בהבנין, וכבר מבואר בתשו' נז"ס סי' כ"ד דאפי' אם יכולין לתקן לפי שעה את הבהכ"נ הישנה עכ"ז אולי במשך הזמן יתקלקל שפיר חשיב כתיוהא, ובשו"ת ארי' דב"ע מדו"ז הגה"ק ז"ל סי' ג' מבואר ג"כ דאפי' אם יתקיים עוד הבנין שנה שנתיים ואין החשש אלא באם יתמשך עוד שנים רבות שיהי' מוכרחים אזי לסתור אותו דשפיר יש להתיר גם כעת וא"כ שפיר יש להתיר בנ"ד והארכת בזה: ולדעתי כראה בזה דידוע דחמירא ספק סכנתא מספק איסורא ומה"ט מבואר בשו"ע סי' קט"ז דאסור לילך תחת קיר נטוי ועי' בסמ"ע חו"מ סי' תכ"ז ס"ק י"ב דמה שאסרו חכמז"ל מפני הסכנה הוא דבר הלמד מקרא דהשמר לך ושמור נפשך מאוד, ועי' בבאה"ג שם ומתבאר דהוא מה"ת דכיון דחכמז"ל אמרו שהוא סכנה ממילא הוא אסור מה"ת. וכן מבואר בתב"ש סי' י"ג ע"ש וא"כ לפי הידוע דברי השואל ומשיב קמא ח"ג סי' פ"ז ומה"ת ח"ג סי' פ"ד וח"ד סי' קפ"ב ובסע"ד ח"א שחידש דבמקום דבעינן שמירה כמו במצה לא מהני ס"ס דכיון דבעינן שמירה צריכים ליזהר בזהירות יתירה שלא יהי' שום נדנוד ספק בשמירתם, והביא ראי' מדברי הרמב"ן ריש חולין לתרץ קו' התוס' הא עזרה רה"ר וס"ט דבקדשים דבעי שמירה ס"ט ברה"ר טמא, והרבה פלפלו האחרונים בזה ועי' ג"כ בהגהות על אורחות חיים בסי' תנ"ג מה שהאריך בזה, וכ"כ י"ל לענין שמירת הגוף דכיון דכתיב השמר לך צריכין ליזהר בזהירות יתירה ובמקום שיש רק חשש וספק סכנה אין לכנוס א"ע בספק ואפי' חזקה י"ל דל"מ בסכנה כמבואר בפמ"ג או"ח סי' קע"ג דס"ס לא עדיף מחזקה וחזקה ל"מ במקום סכנה כמבואר בחולין ט' דמים מגולין אסורין ע"ש שמסתפק בזה וא"כ בנ"ד דכיון דעכ"פ למיחש מיהא בעי שאם יניחו את הבנין ככה עוד שנים רבות לבל יצמח