שו"ת בנין דוד נח

דהש"ך סותר א"ע מיו"ד סי' רל"ה דבאומר כל הזן אינו מפסיד דחייב לשלם, ותי' עפי"ד הרשב"ם דערב הוא מטעם שליחות וא"כ כשלא אמר לשון שליחות תן לו ואני פורע, רק אמר ואני אהי' ערב לא מהני וזקיני בעל הנתיבות ז"ל השיב על דבריו דאפי' אם לא אמר לשון שליחות הוא ערב כיון דהמלוה הלוה על אמונתו דהערב וסמך עליו שפיר חייב מדין ערב, וכן נראה מדברי התומים שם דלא כדברי הקצוה"ח ועי' משובב נתיבות וא"כ לפי"ז יהי' תלוי נ"ד בפלוגתא דהקצוה"ח והנתיבות דלדעת הקצוה"ח דהוא מטעם שליחות לא מהני לדבר עבירה, משא"כ להנתיבות כיון דעכ"פ סמך א"ע על הערב שפיר מחייב הערב לשלם אף דלא מהני השליחות ובערך שי סי' קכ"ט סעי' ד' ובסי' קל"א וקל"ב האריך בזה הרבה לפלפל בדברי השעהמ"ש ומסיק להלכה דאף במקום דלא מהני השליחות כמו בחש"ו עכ"ז חייב הערב כיון דהמלוה סמך א"ע על הערב, אך כשהוא לדבר עבירה י"ל דכיון דהטעם דאמרינן אשלד"ע הוא מטעם דדברי הרב ודברי התלמוד וכו' והוה כאילו עשאו מעצמו בלא ציווי של המשלח כמבואר ברש"י קידושין (מ"ב ע"ב) דהוה כאילו עשה מאיליו ע"ש, והוא כאילו לא נעשה כלל שלוחו ולא אמר לו כלל ואדעתי' דנפשי' עביד, והערב הי' חושב ג"כ דלא יציית לי' לדבר עבירה, וע"כ פטור הערב, ורק באם המלוה לא ידע שהוא איסור אז שפיר חייב הערב אף דאמרינן אשלד"ע אף כשלא ידע עכ"ז נעשה ערב דאז ל"ש לומר דלא הוי לי' לציית, וגם אם הערב לא ידע שהוא עבירה חייב מדין ערב כמו דאמרינן במ' ע"ז ס"ג בשלח פועליו לחנווני ליתן להם לאכול ונתן להם דבר איסור חייב בעה"ב לחנווני משום ערבא ול"א אשלד"ע דכיון דהבעה"ב לא אמר להשליח לעשות בעבירה אף שהוא עשה בעבירה חל השליחות וכמבואר במשל"מ פ"ג מגניבה עיי"ש, ולפי"ז בנ"ד דשניהם ידעו שהוא דבר עבירה, שפיר יש כומר דפטור הערב ואם כי מדעת הה"מ הנ"ל נראה דלא כהשעה"מ דלא כתב הטעם דאין שליחות לקטן וכן נראה מהנתיבות כנ"ל, עכ"ז י"ל כחילוק המבואר בערך שי' דבדבר עבירה יותר שייך למפטר מטעם דלא הוה לי' לציית ובפרט שהמוחזיק יכול לומר קים לי כהפוסקים דל"ש ערבות בדבר עבירה וקשה כח המוציא מחבירו ע"כ כראה לפיענ"ד דפטור הערב מלשלם: ה"ק דוד דוב מייזליש סימן כ"ד ב"ה אוהעל יע"א לכבוד אהו' ידינ"פ הרב הגאון הגדול וכו' מו"ה נח ברוך פישער (נ"י) ז"ל אב"ד ור"מ דק"ק עפעריעס יע"א. אחדשת"ה באה"ר ע"ד האשה ששמה מעריסה ריזל ונקראת בפי כל בשם העכו"ם רעגינא וכן חתימתה, איזה שם להקדים בהגט. תשובה א) הנה מבואר בח"ס ז"ל אהע"ז סי' כ"ח דא אם קוראים בשם העכו"ם מ"מ שם ישראל לא נעקר. כ"מ באיש שעולה לתורה אלא אפילו באשה כיון שהיא שם מעריסה, ולפעמים מברכין אותה בביהכ"נ במי שבירך או כשמתפללים בעדה, רצונה להזכיר לה שם הישראלית, וע"ש שהעלה לכתוב לביאה המכונה לעני, א"כ ה"ה בנ"ד צריכין לכתוב ריזל מקודם, דאין לומר דשם לביאה כיון שהוא שם הקודש כמבואר שם מש"ה צריכין להקדימה משום חשיבות, לא כן שם ריזל, דאין לחלק דגם שם חול הוא חשוב כנגד שם העכו"ם וכ"מ ג"כ בשו"ת מהר"ם שיק אהע"ז סי' ק"ד באשה ששמה גאלדא ונקראת בשם העכו"ם קאטי דצריכין להקדים שם גאלדא וע"ש בסי' קכ"ד וסי' ק"ח דאפילו אם שם העריסה נשתקע לגמרי ואינם קוראים רק בשם העכו"ם, לא חשוב נשתקע והביא בשם רבו הח"ס ז"ל דלעולם מקדימין שם העברי וכ"מ ג"כ בשו"ת מחו' הגה"ק מדעש ז"ל סי' קי"ז דצריכים להקדים שם העברי וכ"מ בשו"ת נטע שורק סי' מ"ג ועי' בשו"ת נפש חי' סי' ל"ו שכ' ג"כ להקדים שם ברייכא לשם בערנוא ע"ש, ב) אמנם עי' בשו"ת חדות יעקב מדודי הגאון האדיר מלאסק שליט"א בח"ב סי' ו' אות י' שהביא דברי התשו' הר המור כהגאה"ק ר"מ בנעט ז"ל סי' כ"ד בשם ריזל ונקראת טרעזיא, דהעלה לכתוב נורעזיא דמתק' ריזל, והביא שם דהנפש חי' חזר מדבריו לאחר שראה דברי הר המור ודעתו לכתוב שם העכו"ם ואח"כ שם העריסה ע"ש וכן פסק בשו"ת מהר"י אסאד ז"ל בסי' ש"ה כדברי רבו הגר"מ בנעט ז"ל ועי' בשו"ת חאנ"ש סי' צ' לכתוב שארלנוא דמתק' שינדל וס"ל ג"כ כתשו' הר המור אכן באהלי שם כלל ז' אות כ"א האריך בזה, והביא דברי הגאון מוהר"י עטלינגער ז"ל דלכתוב שם העריסה לעיקר וכ' עוד שם דיותר יש להכשיר בשכתבו שם שנשתקע בעיקר והשם שנקרא בו בדמתקרי או בהמכונה מלכתוב שם שנקרא בו בעיקר והשם שנשתקע בדמתקרי או בהמכונה א"כ נכון יותר להקדים שם העריסה כדי שלא יהי' נצרך לכתוב עלי' המכונה או דמתק' ודבריו נכונים ואם כי בשו"ת תשורת ש"י ח"ב סי' פ"ב הביא דברי האהלי שם וכ' שם דיותר טוב להקדים שם העכו"ם וכ' שם מדהביא כ"ק מרן מוחז"ל בד"ח דברי החאנ"ש בסי' צ' והשיג עליו ואם לא הי' דעתו בזה כחידושי אנשי שם לא הי' שותק לו ע"ש הנה לפע"ד משמע משו"ת ד"ח ח"ב סי' קנ"ב גבי שם אברהם ונקרא אדאלף דיש לשם אברהם קדימה ע"ש וראיתי ג"כ להגאון מנואלטשווא ז"ל בשו"ת יד יצחק סי' פ"ח וסי' קנ"ו ז"ל ג"כ להקדים שם העריסה ולא שם העכו"ם, וע"ש באה"ש בעצה טובה שקודם סידור הגט, יאספו עשרה מישראל, והמסדר יכריז בפניהם, אברהם המכונה אדאלף בא לגרש את אשתו לביאה המכונה לעני וכדומה ע"ש ולפיענ"ד נראה נכון כדברי האה"ש דבמדינתנו נגררים אחר הוראות מרן הח"ס ז"ל ולכתוב בנ"ד בשם העיקר ריזל ואח"כ שם רעגינא: כ"ד ידינ"פ הדושת"ה באה"ר ה"ק דוד דוב מייזלזש סימן כ"ה כ"ה אוהעל יע"א לכבוד אהובי בני מחמד נפשי הרב הגאון הצדיק סועה"ר מו"ה יוסף משה שליט"א אב"ד ור"מ דק"ק מ' אויוואר יע"א אחדש"ת ע"ד הבהכ"נ בקהלתך שהוא בנין עץ ישן כושן. והכותלים והיסוד נתרועעו במקצת והעז"נ והעזרה מהבהכ"נ כבר נסמכו בעמודים וכפי מאמר האומן עכו"ם הבונה יש חשש סכנה בהעז"נ באם רבים ילכו לשם כי הוא במעמד ומצב גרוע מאוד (בויפעליג) וכבר אמרו מהערכאות שהי'