שו"ת בנין דוד נג

וח"כ כפי המבואר ביבמות דף (ה' ע"א) דנדר חשיב קיל כיון דישנה בשאלה, ועיין נוב"י מהד"ק או"ח סי' ל"ה ומה"ת או"ח סי' קי"ז דנדר קיל מנבילה כיון דנדר ישנה בשאלה, וא"כ שוב הדרא קושי' לדוכתא איך חל נדר על איסור פסולי כהונה מכח כולל הא נדר הוי קיל, אמנם באמת בנדר על דעיר דאין לו הפרה או אם נאמר דצריך לפרט הנדר ולא יתיר לו החכם משום דהוי מילתא דאיסורא, א"כ שוב לא מקרי קיל כיון דאינו יכול לשאול [ואף דמין נדר איתא בשאלה מ"מ בנדר עד"ר דליתא בשאלה אינו קיל וכ"מ בנובי"ק או"ח סי' ל"ה דזונה לבעלה קיל כיון דיכול לשלוח לה גט ולבטל שלא בפני השליח ע"ש ומצאתי מפורש בב"ט שעה"כ ד"ו דנדר עד"ר חל על נדר סתם דקיל הרי מבואר דנדר עד"ר מקרי חמור ע"ש] ושפיר מצי הנדר לחול ולפי"ז שפיר מתורץ קו' הח"צ דקושי' הש"ס הוא דילמא אזיל לגבי חכם וא"א א"צ לפרט הנדר ומועיל שאלה הרי הנדר חשיב קיל ושוב אינו חל אף בכולל א"כ לא מהני הנדר כלל ולא הוי סייג כלל כיון דאינו חל ודו"ק: וכ"ז במסקנא דקתני בברייתא נודר ועובד יורד ומגרש דבשעת נדר הי' עוד אשתו אבל ברישא דמתני, דקתני הנושא נשים בעבירה פסול עד שידור הנאה י"ל דמיירי לאחר הגירושין ונודר רק מהנאת תשמיש משום סייג ואז שפיר חל על אשתו לחוד בלא כולל רק מטעם מוסיף דבעל ולא קידש אינו לוקה דהא לאחר שנתגרשה יהי' התשמיש בעל ולא קידש וע"י הנדר לוקין וא"כ הוי המלקות איסור מוסיף ובמוסיף אמרינן דחל אפי' בקל על חמור כמ"ש שם התוס' במקומו לחלק בזה בין מוסיף לכולל ע"ש וא"כ שוב נתעורר קו' הח"צ דמה פריך דילמא אזיל לגבי חכם וכו' הא מה דאפשר לתקוני מתקנינן דא"ל דכיון דאפשר בשאלה הוי קיל שוב אינו חל הנדר דהא חל מטעם מוסיף לכן מוכרח הגמ' להקשות מהא דקתני נודר ועובד יורד ומגרש, ומפורש דבשעת הנדר לא גירשה והוי קידש ובעל וע"כ דזה דחל מכח כולל שוב שפיר פריך הש"ס ומתורץ קו' התוס' לנכון ודו"ק וב"ה הוא דבר חריף: ה) ונשוב לנ"ד בכהן חלל בן גרושה, נראה לפיענ"ד לכתוב פלוני החלל בן פלוני הכהן כמו שכ' במנפ"ת הנ"ל ואין דעתי נוחה להשמיט שם אביו כאשר העלה בשו"ת שדה יצחק הנ"ל, ואם כי בשד"ח סי' ג' אות ט' אסף איש טהור הרבה שיטות דבמקום ספק ובשעה"ד יכולים להשמיט שם האב ע"ש, הנה מלבד שהנוב"י ז"ל מפקפק ע"ז דבזה"ז דאין כותבין מקום הלידה בגט אין להשמיט שם אביו בגט כנ"ל גם לדעתי לא הועיל השדה יצחק בזה שלא לכתוב שם האב לפי"מ שפסק הרמב"ם ז"ל [בפ"ו מביהמ"ק ה"י] דחלל בדיעבד עבודתו כשרה וע"ש בכ"מ שכ' דאף דמשמע מהש"ס דרק למפרע עבודתו כשרה בלא נודע שהי' חלל והרמב"ם ז"ל ס"ל דאף לאחר שנודע שהוא חלל עבודתו כשרה בדיעבד ה"ט דמשמע לי' להרמב"ם ז"ל דכיון דלא אשכחן בקרא דחלל מחלל עבודה ואדרבא אשכחן בקרא דאינו מחלל מנ"ל לחלק ולומר שאם עבד לאחר שנודע שהוא חלל דמחלל עבודה ע"כ ס"ל דגם לאחר שנודע אינו מחלל, והש"ס אורחא דמילתא נקט בלא נודע דבנודע שהוא חלל אין דרך לעבוד אבל אה"נ דאם עבד עבודתו כשרה ע"ש ובשעה"מ שהאריך בזה והנה למאן דיליף בקידושין (ס"ו ע"ב) דחלל שעבד עבודתו כשרה מדכתיב והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם בין זרע כשר בין זרע פסול א"כ חזינן דגם חלל נקרא כהן. וכ"כ למאן דיליף מדכתיב הכהן אשר יהי' בימים ההם זה שהי' כהן כשר ונתחלל א"כ הכתוב קראו כהן ולשיטות דאין חילוק בין נודע ללא נודע א"כ אפילו בנודע נקרא כהן אלא אפילו למאן דיליף מקרא דפועל ידיו תרצה, וכן הביא הרמב"ם ז"ל ועי' ג"כ במס' תרומות פ"ח מ"א בר"מ ז"ל ועי' במס' מכות [י"ב ע"א] למד"א בטלה וכ"פ הרמב"ם ז"ל דמשמע דחלל לא נקרא כהן ועי' שם ברש"י ד"ה פועל ידיו וז"ל עבודתיו כשירות, אבל לענין שאר דבריו אינו כהן עכ"ל היינו דלא נקרא כהן לשאר דברים אלא לענין עבודה אבל עכ"פ יש לו עליו תואר כהן במקצת א"כ מה אהני לן בזה אם ישמיט שם האב ולא יהי' נכתב שם כהן הלא עכ"פ יש לו תואר כהן במקצת וכהן חלל מקרי אבל עכ"פ זר לא מקרי ולהרבה שיטות דאם לא כתבו שם הכהן פסול גם בדיעבד ע"כ נראה לפיענ"ד לנכון לכתוב בהגט פלוני החלל בן פלוני הכהן, והנושא נשים בעבירה ובא לגרש צריכים לכתוב פב"פ הכהן כנ"ל, והשי"ת יצילנו משגיאות: ה"ק דוד דוב מייזליש, סימן כ ב"ה אוהעל יע"א. לכבוד ידידי הרב הג' חו"ב מפורסים לתהלה כש"ת מו"ה יואל כ"ץ נ"י כעת הגאבד"ק ארדוד בעהמה"ס טירת כסף אחדשת"ה באהבה יקרתו הגיעני, ואודות שאלתו בשם יענא וכדומה איך לכתוב בגט עד כאן שאלתו: תשובה הנה באמת אין לאות א בלה"ק שום מבטא. והגאון מטאלטשווא זלה"ה הי' דעתו לכתוב בשם הנ"ל כזה יענאוי היינו אותיות אל"ף וא"ו יו"ד, אבל בעיני הוא דבר שאין לו שחר במחכת"ה, וכאשר אמרתי אז להשליח של הג' הנ"ל ז"ל, ולפענ"ד נכון לכתוב בשם הנ"ל וכדומה באות עי"ן לבסוף כזה יענע, כי אז אינו יוצא כ"כ ממשמעות: ואף שאינו המבטא ממש כיון שאין לנו עצה אחרת ובפרט שיש מקומות שקורין בלשון דייטש השם יענא כזה יענע, ע"כ נכון לכתוב עי"ן בסוף כן נלפענ"ד ברור לדינא בעזהי"ת וכעת נדפס ס' טירת כסף והביא דעת רוב גדולי המורים הי"ו בתשובתם אליו, שהורו כן לכתוב בעי"ן לבסוף ע"ש] והנני ידידו הדושת"ה באהבה ה"ק דוד דוב מייזליש סימן כ"א ב"ה אוהעל יע"א. לכ' ידידי הרב הגדול החו"ב החסיד מו"ה חיים צבי נ"י מו"צ דק' גאווא יע"א ע"ד שאלתך שהביאו עגל שהי' קשור ברגליו לשחוט וביום שלאחריו אמר הקצב נכרי שהעגל הי' חולה, ובעת השחיטה לא עלתה על דעתו לראות אם פרכסה, וכעת חושש כ"מ אם אולי הי' בכלל חולה מסוכנת ואסור בלא פרכס, וכבר נמכר מהבשר להרבה אנשים מה דינו עכ"ש