שו"ת בנין דוד נא

שמכר לו הקרקע אבל כפי מה שנוהגים בגלילותינו לכתוב בשכירות על המקום כנוסח הנוב"י ז"ל כמבואר בשיבת ציון סי' י' דיותר טוב להשכיר החדר כי בשכירות ודאי קונה העכו"ם מישראל בכסף לחוד אבל מכירת קרקע אינו קונה אלא בכסף ובשטר ומי שאין לו בית א"כ אינו יכול למכור החדר בלתי רשות בעל הבית, ומשום לא פלוג התקין להשכיר החדר ולא למכור ע"ש וכן נהג הגה"ק רנ"א ז"ל מפפ"ד וכן הוא נוסח הבית אפרים וכן נוהגין אנו אחריהן א"כ בשכירות בודאי קונה העכו"ם ע"י כסף א"כ קנה העכו"ם גם המקום וה"ל קנין כסף ושטר וקנין אג"ק, ומפורש יוצא במקו"ח ז"ל סי' תמ"ח בחידושים ס"ק ח' ח"ל וכשמשכיר לו החדר א"צ שטר וקונה בכסף לחוד וכשכותב שטר מכירה צריך לכתוב שם הלוקח בשטר לכתחילה ואם לא כתבו אז אם חתם עצמו עב שטר מכירה וכו' או שהי' כתב יד המוכר מותר עכ"ל א"כ מבואר דבנ"ד כיון שחתם עצמו על השטר מותר החמץ כיון דהי' המקום בשכירות וכבר הורה כן מוח"ז הגה"ק מסיגעט ז"ל בשו"ת אבני צדק או"ח סי' נ"ה ע"ש ועי' בדברי חיים ממוח"ז הגה"ק ז"ל בח"ב סי' מ"א וסי' מ"ה ע"ש והבן כ"ד מורך אוהבך דושה"ט ה"ק דוד דוב מייזליש סימן י"ט ב"ה אוהעל יצ"ו. שאלה בחלל בן כהן ובא לגרש את אשתו, האיך יש לכתוב בגט דא"א לכתוב פב"פ הכהן דהא נתחלל מכהונה, ואעפ"י שכותבין כהן לאחר שם אביו ג"כ קאי על המגרש, עיין סי' קכ"ט סעיף ט' ובב"ש ס"ק י"ג ובחו"מ סי' מ"ט בזקיני הש"ך ס"ק י"ד, וראי' מיהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, ויהוצדק ל"ה כ"ג וע"כ דקאי על יהושע, וכ"כ בנ"ד יהי' קאי על המגרש ועליו אין לכתוב שהוא כהן שהרי הוא חלל: תשובה א) הנה בש"ע אבן העזר סימן קכ"ט סעיף ט"ז ברמ"א מבואר דכל כינוי שהוא גנאי למגרש אין כותבין אותו בגט ועי' בד"מ שם וביש"ש סי' ט"ו ובג"פ פ"ק מ"ח כתב דמה"ט אין לכתוב בגט שתוקי ואסופי פלוני השתוקי או האסופי דהוא גנאי למגרש ורק כותבין שמותיהן לבד כדעת המחבר בסעיף ט' וזה לא חשיב גנאי דיכולין לחשוב שלא ידעו שמות אביהן ע"ש וכן דעת הנחלת שבעה בסי' י"ב וא"כ לפי"ז אין לכתוב פלוני החלל בן פלוני הכהן דהא הוי שם גנאי אמנם בנ"ד דאי אפשר לכתוב פב"פ הכהן דהא המגרש הוא חלל וגם להשמיט תיבת הכהן איכא דעות דפסול אפי' בדיעבד עי' רמ"א שם סעיף ז' ובג"פ ס"ק ל"ו ובפ"ת ס"ק מ"ז ובשד"ח מערכת גט סי' ב' אות א' האריך הרבה בזה ע"ש לכן באי אפשר בענין אחר נראה לכתוב פלוני החלל בן פלוני הכהן ואף דהוה שם גנאי הא כתב הבית שמואל בשמות אנשים אות י' בשם המהרש"ל דבדיעבד כשר ע"ש ובאמת י"ל דלא חשיב שם גנאי בזה דלא הוי בכלל מכנה שם לחבירו דאין הכוונה לבזות אותו רק להודיע מה טיבו ועי' בחלקת מחוקק סי' ס"ו ס"ק מ"א שאם היא בעולת כותבין בכתובתה בעולה בשביל הכהנים ע"ש ודלא כדעת הנ"ש סי' הנ"ל, והגם דבט"ג הניח בצ"ע אי אינו פסול אפי' בדיעבד כשכתב שם גנאי דכיון שהגט הוא לשון הבעל אני פלוני וכו' והוא מקפיד שלא לכנות אותו כן ע"ש אמנם עיין בדברי חיים למרן מוחז"ל שהעיר שהוא נגד דעת הראשונים שכתבו גבי יוסי וקורין אותו יוחנן שנשתנה שמו מחמת מרדות וא"כ הי' מקפיד לקרותו בשם מקום שביודא ואפי"ה מה"ת כשר ורק משום חשש לעז פסול ובכה"ג באם במקום א' הי' הכתיבה והנתינה כ"ח ללעז ע"ש ובפרט בנ"ד דאין זה כינוי שם רק להודיע מה טיבו כמ"ש לעיל שפיר י"ל דכותבין פלוני החלל בן פלוני הכהן וראיתי בשו"ת שדה יצחק להרב הגאון מבראד ז"ל בסי' ב' שנשאל ג"כ בנידון זה וכתב שם שלא לכתוב החלל משום דהוי שם גנאי ואף דגבי שטרות הביא שכותבין שם גנאי עיי"ש שכתב ראי' ע"ז מגמ' אבל גבי גט שהוא לשון הבעל ומסתמא אין איש מבייש עצמו עכ"ד אמנם לפי מה שהבאתי מד"ח שגם בגיטין אין לחוש לזה ממילא נדחה דבריו בזה וגם מצאתי בספר מנחת פתים על או"ח להרב הגאון מטארנא ז"ל בסי' קכ"ח שגם הוא כתב דיש לכתוב פלוני החלל ב"פ הכהן: ומ"ש השדה יצחק לכתוב שמו לבד בלא שם אביו שזה בודאי כשר וכו' וע"ש שסיים והוא כשר לכל הדיעות ואין בזה שום פקפוק כלל עכ"ד עיין בנובי"ת אה"ע סי' קי"ג הובא בפת"ש סי' קכ"ט ס"ק י"ט שהרבה לתמוה על המחבר שפסק שאם לא הזכיר שם אביו דכשר וכתב שלדעתו אם לא כתב שם האב יש מקום עיון אם להכשירו וע"ש שלא הכשיר רק במקום עיגון עיי"ש וא"כ אין הכרח שיותר טוב להשמיט שם אביו מלכתוב פלוני החלל כאשר כתבתי לעיל ב) והנה עד כה דברנו מכהן שהוא חלל דהיינו שהוא בן גרושה אבל בכהן שנשא נשים בעבירה ומבואר בשו"ת הרא"ם סי' נ"ט והסכים עמו החת"ס ז"ל ח"ו סי' י"ב שהוא חלל מה"ת כ"ז שלא כדר הנאה ע"ש במנחת פתים שהעלה שההכרח שידור הנאה מקודם גירושין ואח"כ שפיר יכול לכתוב עליו הכהן דכיון שהדיר הנאה חזר לכיהונו ועיי"ש שכתב בזה פרפרת נאה בהא דאמרינן בגיטין [ל"ה ע"ב] על מתניתין דנושא נשים בעבירה פסול עד שידור הנאה ותני עלה נודר ועובד יורד ומגרש וע"ש בתוס' דבמתני' יש לפרש דעד שידור הנאה היינו לבתר גירושין לכך מייתי הגמ' ברייתא דתני עלה נודר ועובד יורד ומגרש ויש לדקדק בלישנא דנודר ועובד ואח"כ מגרש דמשמע דכך הוא המצוה להיות נודר מקודם ואח"כ יגרש ומאי קפידא יש בדבר הא אדרבה לכאורה טוב יותר שיגרש ואח"כ ידור הנאה כפשטא דמתני' אמנם כתב דהנה בשו"ת הרא"ם הנ"ל האריך להוכיח דכהן הנושא נשים הפסולות לכהונה הוא חלל מה"ת כ"ז שלא נדר הנאה, והביא ראי' מהת"כ אמור לא יטמא בעל בעמיו להחללו באשתו פסולה הכתוב מדבר שכ"ז שהיא עמו הוא חולין ע"ש והנה נראה ודאי דמה"ת סגי בגירושין דהא כיון שגירשה תו אינה עמו רק מדרבנן קנסוהו שידור הנאה ובפסקי מהרא"י סי' ד' מבואר דכבר בימי אמוראים היו רגילין לכתוב בגט ושטרות כהן ואם לא כתב כהן פסול אף שבזמן המשנה לא הי' המנהג לכתוב כהן עי"ש וא"כ בזמן המשנה שלא הי' נוהגין לכתוב כהן שפיר י"ל שמגרש ואח"כ נודר הנאה והא דתני נודר ועובד יורד ומגרש היינו האמוראים שלאחר המשנה שאז הי' כבר התקנה לכתוב כהן ולכך תני נודר ועובד ואח"כ מגרש דאם יגרש קודם שידור א"כ בשעת כתיבת הגט עדיין אשתו היא והוא חלל מה"ת וההכרח לכתוב פלוני החלל דהא אז הוי עוד חלל ואם יכתוב חלל ג"כ