שו"ת בנין דוד מז

בבשר הוא ופרש"י ז"ל בבשר שחיטה ולא חבורה היא ע"כ ושם אמר אביי כתנאי וכו' בן שמונה איך שחיטתו מטהרתו ר"י בר"י ור"א בר"ש אומרים שחיטתו מטהרתו מאי לאו בהא קמיפלגי דמ"ס חי הוא ומ"ס מת הוא ופרש"י לימא כתנאי נפל גמור אם חשוב כמת כדאמר ר"א בר אהבה דאינו אלא מחתך בשר או לא והויא חבורה עד כאן. ומסיק דכו"ע ס"ל מת הוא ור"י בר"י ור"א בר"ש סברי כטריפה טריפה לאו אע"ג דמתה שחיטתה מטהרת הכי כמי ל"ש וכו' והקשה הרשב"א ז"ל דלדידהו דס"ל דנפל הוי כטריפה אם כן קשה קושי' הש"ס דלעיל מימהל היכי מהלינן וא"ל ממנ"פ אם מת הוא מחתך בשר בעלמא דהא הם ס"ל דהוי כטריפה וקייל"ן דאסור לחתוך טריפה בשבת שעושה חבורה ע"ש: ונראה ליישב דהנה המפורשים מקשים דמאי פריך הש"ס הא לא שהה ספיקא הוי מימהל היכי מהלינן מנ"ל דספיקא הוי דילמא הוי רובא דרוב אינם נפלים ומ"מ בממון דאין הולכין בממון אחה"ר מש"ה אין פודין קודם כ' אבל לענין מילה שפיר מהלינן משום דאזלינן בתר רוב, ותירצו דע"כ ספיקא הוי דאי הוי רובא א"כ בהמה נמי לא יהי' צריך שהי' עד ח' ימים משום דאזלינן בתר רוב אלא ע"כ מדצריך שהי' עד ח' ימים ש"מ דספיקא הוי א"כ שפיר פריך הש"ס הא לא שהה ספיקא הוי מימהל היכי מהלינן עכ"ד. אמנם יש להעיר לפי"ד הפליתי סי' ט"ו דמש"ה לא אזלינן בבהמה בתר רובא דרוב אינם נפלים משום דאיכא נמי מיעוט דבמקום נקב קשחיט ומיעוט נפלים ומצטרפין התרי מיעוטא והוי כפלגא ופלגא כנודע דברי הר"ן ז"ל פא"ט עיין שם, ובמנ"ח מצוה ר"ס דחה דברי הפליתי עיין שם] וא"כ שוב יוקשה כנ"ל מנ"ל דספיקא הוא דילמא הוי רובא דרוב אינם נפלים וא"כ מותר למול משום דאזלינן בתר רובא ובבהמה צריך שהי' ח' ימים ולא אזלינן בתר רובא כמ"ש הפליתי דלא הוי רובא משום דאיכא תרי מיעוטי והוי כפלגא: אמנם הד"נ לפי מה שמבואר באלי' רבא או"ח סי' רי"ח סק"ט דל"א דתרי מיעוטי מצטרפין רק היכא דשניהם הם מטעם א' אבל אם אינם מטעם אחד אינם מצטרפין שכ' לתרץ מה שהקשה במס' ברכות (נ"ג ע"א) ת"ר הי' מהלך בדרך והריח ריח וכו' אם רוב ישראל מברך ר"י אומר אפילו רוב ישראל נמי אינו מברך מפני שבנות ישראל מקטרות לכשפים ופריך הש"ס אטו כולהו לכשפי מקטרן ומשני הו"ל מיעוטא לכשפים ומיעוטא נמי לגמר את הכלים אשתכח רובא דלאו לריחא עביד וכל רובא דלאו לריחא עביד לא מברך, והקשה הא"ר מאי פריך הש"ס אטו לכשפים מקטרי דלמא ר"י דוקא ברוב ישראל קאמר א"כ איכא תרי מיעוטא מיעוטא דכותים משום לא ידבוק בידך מאומה אף דעביד להריח ומיעוט דמקטרי לכשפים דלא עביד להריח ותירץ כיון דכל אחד הוא מטעם אחר כל אחד ואחד בטל ברוב ולא מצטרפי ע"ש [ועי' בראש אפרים סי' ב' לתרץ דמשו"ה הוצרך הש"ס למיעוטא דלגמר את הכלים כדי שיהי' ג' מיעוטא והו"ל כרובא אבל ב' מיעוטא הו"ל כפלגא כמבואר במס' ב"ב צ"ג וקידושין ע"ג ע"ש] א"כ הלא להמיעוט נפלים הא קייל"ן דאין שחיטתו מטהרתו והוי נבילה, ולהמיעוט שמא במקום נקב קשחיט לא הוי נבילה אלא טריפה לשיטת זקיני המהרש"א ז"ל בכורות דף כ' ד"ה משמע וז"ל דהא אף אם נשחטה במקום נקב וכו' טריפה שנשחטה מקרי ומטהרה מידי נבילה הוא עכ"ל ואם כי כבר תמה עליו הפרמ"ג בשפ"ד סי' ל"ג סק"ה עי' במהרש"א חולין ל' ד"ה החליד דר"ת ס"ל דנקיבת הושט במיעוטו לא הוי נבילה אלא טריפה והביא התוספתא דפ"ב חולין ועי' בגליון רע"א ובשו"ת רע"א סי' קצ"ח ובצ"צ החדש ובשו"ת אבני נזר יו"ד סי' ועי' בדע"ת בפתיחה לה' שחיטה דמבואר בספר הישר לר"ת סי' שנ"ז דנקובת הושט במיעוטו שחיטתו מטהרתו מידי נבילה והוי רק טריפה ורק בניקב רובו הוי נבילה ע"ש באריכות א"כ המיעוט דשמא במקום נקב שחט הוי טריפה ולא נבילה א"כ א"א לומר כדברי הפליתי הנ"ל דמשו"ה לא אזלינן בבהמה בתר רוב משום דהוי שני מיעוטי מיעוט נפלים ומיעוט שמא במקום נקב שחט דהא המיעוט נפלים הוי משום נבילה, ומיעוט שמא במקום נקב שחט הוי משום טריפה ולא הוי מטעם אחד ולחוש שמא הי' ניקב רוב הושט דהוי נבילה ז"א דהוי מיעוטא דמיעוטא ועיין בתשו' רע"א הנ"ל והבן] ואם כן אין מצטרפין התרי מיעוטי ולמה לא אזלינן בתר רובא אלא ע"כ דס"ל דלא הוי רוב אלא ספק ומשו"ה אסור בבהמה א"כ פריך שפיר הש"ס הא לא שהה ספיקא הוי מימהל היכי מהלינן, והכה כ"ז לדידן דקייל"ן דאין שחיטת בן ח' מטהר מידי נבילה אבל לר"י בר"י ולר"א בר"ש דס"ל דמהני שחיטה לטהר מידי נבילה ולא הוי אלא כטריפה א"כ שפיר י"ל דס"ל דרוב אונם כפלים ומשו"ה בבהמה אסור משום דהוי תרי מיעוטא כמ"ש הפליתי והתרי מיעוטי הוי משם א' משום טריפה והוי כפלגא ופלגא אבל במילה שפיר מהלינן דאזלינן בתר רובא דהא ל"ש גבי מילה כומר תרי מיעוטי ומיושב היטב קו' הרשב"א הנ"ל דלר"י בר"י ור"א בר"ש דס"ל דהוי כטריפה א"כ שוב קשה קו' הש"ס מימהל וכו' דזה אינו לדידהו דהוי כטריפה כא קשה כלל קו' הש"ס מימהל היכי מהלינן דהא לדידהו שפיר מהלינן משום דאזלינן בתר רוב, ודו"ק היטב כי חריף הוא: י"א) ובאופן אחר יש לישב קו' הרשב"א ז"ל הנ"ל דהמפורשים כתבו דמש"ה פריך הש"ס מימהל היכי מהלינן דאין לומר דאזלינן בתר רובא ורוב אינם נפלים. דא"כ בבהמה נמי נימא רוב אינם נפלים ולמה צריך שהי' כד ח' ימים, אמנם יש להעיר לפי"ד הדג"מ והנוב"י אה"ע סי' י"ז דבבהמה שייך לומר סמוך מיעוטא כחזקה לחזקת איסור שאינו זבוח, וליכא רובא וא"כ קשה נה פריך הש"ס מימהל היכי מהלינן דילמא משום דאזלינן בהר רובא ובבהמה מש"ה אסור דלא אזלינן בהר רובא משום סנל"ח, וגם מפדיון הבן דאין פודין קודם כ' אין ראי' משום דבממון אין הולכין אחר הרוב, אמנם כבר דחה הראש אפרים בשו"ת סי' ג' את דברי הדג"מ הנ"ל שכתב שם וז"ל דלא אמרינן בכה"ג סמל"ח רק היכא שע"י המיעוט י"ל שהוא נשאר בחזקת אותו האיסור גופי' משא"כ אם המיעוט הוא מחמת איסור אחר פשיטא שאין מצרפין וא"כ בשלמא בחש"ו ששחטו וכדומה שאמרינן סמוך מיעוטא דהיינו ששחטו שלא כהוגן, והרי הוא בחזקת שאינו זבוחה כבראשונה, משא"כ במיעוט נפלים שנשחט כהוגן אלא שאין שחיטתו מטהרתו פשיטא שאין עליו איסור שאין זבוח, שהרי אין במינו שחיטה וכו' ואין עליו רק איסור נבילה, ובכה"ג ל"א סמוך ואדרבא לפי"ז החזקה והמיעוט מתנגדים דא"א לומר בי' בחזקת שאינו זבוח עומדת, אם לא שהלך אחר הרוב שאינו נפל והוא בר זביחה וחייל עלי' הך עשה דוזבחת, ואם נתפוס המיעוט שהוא נפל אין כאן חזקת שאינו זבוח כלל והדברים