שו"ת בנין דוד מב

קלה, וע"ש בטו"ז ובמג"א והכה בעבוה"ג סי' ס"ה מבואר דלדעתו אסור לכתוב תפילין על הקלף שנתקדש לס"ת, מטעם דאין להוריד מקדושה חמורה לקדושה קלה, ועי' בקה"ס בלשה"ס חקירה א' שדעתו להחמיר והנה בשאג"א סי' מ"ז העיר מריש זבחים דאמרינן שם דהשוחט קדשים קלים לשם קדשי קדשים אע"פ דהוי לקדושה יותר חמורה אפ"ה חשוב שלא לשמה, א"כ ה"ה בעור שעיבדו לשם ס"ת אע"פ דהוא יותר קדושה מתפילין לא מהני לתפילין והוי שלא לשמה, והי' נ"ל לתרץ עפ"י המבואר בר"ן סנהדרין בחידושיו דף מ"ח דענין העיבוד לשמו הוא מטעם שיתקדש העור שישתמשו בו לדבר שבקדושה. ומש"ה לת"ק דסובר הזמנה לאו מילתא הוא ומותר לשנותו לדבר שבחול א"כ לא מהני מידי מה שיעבד אותו לשמו דהא בלא"ה אינו קדוש בהזמנה משא"כ לרשב"ג דסובר הזמנה מילתא הוא ואסור לשנותו שפיר מהני העיבוד לשמה דעי"ז נתקדש העור ולא יהי' כמטיל בטלאי של חול ע"ש ועפי"ז מיושב קו' השאג"א דבשבונא בקדשים דבעינן לשמה מטעם גזיה"כ שפיר י"ל דאעפ"י דהוי לשם גבוה מהן לא מהני דהא עכ"פ לא הוי לשמה משא"כ בעיבוד העורות דבעינן לשמה מטעם שיתקדש העור שלא יהי' כמטיל בטולאי של חול א"כ אם יקדש אותו לשם ס"ת בודאי דמהני לתפילין דהא הוי קדוש יותר ואח"כ מצאתי שבסוף הספר ים התלמוד בתשו' הגאון בעל הטיב גיטין שהעיר בזה ועי' בנבי"ת סי' קע"ד שהאריך בזה ולדעתו גוף דין זה שיהא מס"ת לתפילין הורדה מקדושה חמורה לקדושה קלה אינו מוכרח ע"ש ועי' בשו"ת פמ"א ח"ב סי' י"א ובתשו' ברית אברהם סי' ז' ובישיב"ק סי' כ"ב סק"י שהאריכו בזה ובשאג"א הנ"ל מסיק דעיבוד לשמה מהני מקדושה חמורה לקדושה קלה וכן פסקו האחרוני' דלא כתשו' העבוה"ג והקה"ס דמחמירים בזה וכן מבואר ג"כ בשו"ת מחנה חיים סי' י"ג להתיר ע"ש: ב) ולענין לכתחילה כדת מה לעשות הנה בתשובות רע"א סי' ב' וג' כתב שמה שנוהגים הסופרים ליקח מעורות של ס"ת לכתוב עליו גיטין לא שפיר עבדו וגם לתפילין אסור ליקח כדברי העבוה"ג, והביא שיש נוהגים בשעת שמניחים העור בסיד לעבדם אומרים שיהא מעובד לשם ס"ת או תפילין או מזוזות וגיטין כפי שיכתבו אחרי כן והוא ז"ל כתב על זה שלא מהני דהא הוי דאורייתא ובדאורייתא ל"א ברירה וע"כ יעבדו הכל לשם ס"ת ולהתנות בתחילה שיהא בידם לשנות לכתוב עליו מה שירצו ואפי' דברי חול וזה מהני ע"ש ועי' בתשובות מגדל השן סי' פ"ה מובא באו"ח החדש סי' ל"ב שהביא בשם הגאון ר' משולם מטוסמניץ והגאון ר' ליביש מסטאניסלאוו והגאון ר' ליביש מוואלאטשיסק שהסכימו להתיר לעשות באופן זה שיהי' מתנה בתחילת העיבוד שמה שיכתוב עליו ס"ת יהי' מעכשיו לשם ס"ת ומה שלא יכתבו עליו ס"ת לא יהי' מעובד מעכשיו לשם ס"ת וכן לענין תפילין ומזוזות ואם חול ממש יעשה ממנו יהי' מעכשיו מעובד לשם דבר חול והביא ג"כ עצה זו מהרה"צ ר' משולם פיבוש זצ"ל מזבריזא ע"ש ועיין בשו"ת נטע שעשועים סי' כ"ח שכתב דזה לא מהני מטעם אין ברירה ומפלפל שם עם הגאון מהר"ה מטארנאפאל וכתב דלהלכה אין לעשות כן ורק באופן המבואר בעבוה"ג לומר בתחילת העיבוד בפירוש שמעבדו לס"ת ולתפילין ולמזוזות ובזה ל"ש החשש דאין ברירה עיי"ש ובגוף הענין יש לעיין עוד דכל הנ"ל הוא דוקא אי אמרינן דעיבוד לשמה הוי מה"ת משא"כ אם נאמר דהוי רק מדרבנן הלא בדרבנן אמרינן ברירה, והנה המרדכי ה' ציצית נסתפק בזה אם עיבוד לשמה הוי מה"ת או מדרבנן וע"י בפרמ"ג בא"א סי' כ"ב ס"ק י"ג שפוסק דהיא רק מדרבנן והביא ראי' מתשובת הרמב"ם המובא בכ"מ פ"א מה' תפילין הי"א ע"ש וכן מבואר בקרית ספר להמבי"ט פ"א ה' תפילין דהוא רק מדרבנן ע"ש ובפרט בתפילין דאיכא הרבה דעות מהראשונים דס"ל דא"צ עיבוד לשמן ולפי"ז שפיר י"ל דאמרינן ברירה אמנם שם בנטע שעשועים הביא בשם הרמב"ן והרשב"א והר"ן ז"ל דהוי מה"ת וכן מבואר במג"א ובלשכת הסופר סי' ב' ס"ק ה' דרוב הפוסקים סוברים דהוי מה"ת ע"ש וא"כ יש לחוש בזה משום ברירה: ג) ולהלכה אם אפשר לעשות באופן שיעבד את העורות בפרטות לשם קדושתן את אשר לס"ת לשם קדושת ס"ת וכן לענין תפילין ומזוזות, בודאי הוא מן המובחר ואך שהוא דבר קשה ע"כ יכולים לסמוך על א' מהעצות הנ"ל או לעשות כדברי רעק"א שיעבד הכל לס"ת ויתנה תנאי שאם ירצה לשנותו הרשות בידו, או כמבואר בעבוה"ג והסכים אתו הנטע שעשועים שיאמר מתחילה שמעבדו לשם ס"ת תפילין ומזוזות, וזה יותר טוב מהעצה המבואר במגדל השן שהבאתי לעיל דלהנטע שעשועים ורעק"א אסור ובפרט לפי השיטות דצריך עיבוד לשמן, מה"ת וא"כ בדאורייתא ל"א ברירה: כ"ד מורך אוהבך דושה"ט, ה"ק דוד דוב בעריש מייזליש סימן ט"ז ב"ה אוהעל יצ"ו. לכ' אהו' מחו' ידינ"פ החריף המופלג בתו"י הנגיד החסיד היחסן וכו' מו"ה אברהם ברוין נ"י מראדוואן יע"א אחדשה"ט באהבה עד"ש בפרשיות של תפילין שהמה גדולים ואינם נכנסים לבתים קטנים, אי רשאים לחתוך מהם הגליונות שהמה למעלה מהשיעור: תשובה א הנה בש"ע יו"ד סי' ר"צ מבואר דהגליונות מהס"ת יש להם ג"כ קדושה ומבואר בבית הלל שם דאפי' הגליונות שהמה למעלה מהשיעור יש להם קדושה, והביא ראי' מפורשת ממס' ב"ב דף י"ד דר"ה כתב שבעים ס"ת ולא אתרמי ארכו כהיקפו אלא חד ע"ש ואם הי' מותר לחתוך הגליונות העודפות בהם, הי' הדבר נקל מאוד לעשות יריעות ארוכות מאוד, ולהעדיף בהם הגליונות ולהגדיל הכתב ולחתוך אח"כ הגליונות, עד שישוה האורך להקיפו וכו' ע"ש ואם כי זקיני ז"ל במשאת בנימין סי' ק' העלה דגליון העודף על השיעור אין בו קדושה, אפי' בס"ת ועי' במג"א סי' של"ד ס"ק כ"ד ובאשל אברהם שם אכן עיין בשו"ת שבות יעקב ח"ג סי' פ"ו שהאריך לחלוק עליו בראיות שונות דאפי' היותר מהשיעור יש בו קדושה, ואפי' לצורך אסור לחתוך אותם ע"ש ע"כ הדבר פשוט דאסור לחתוך הגליונות מתפילין אפי' אם המה למעלה מהשיעור: ב) והראה לי ח"א בשו"ת פרי השדה ח"ב סי' כ"ט שמתיר לחתוך גליונות הפרשיות שהמה למעלה מהשיעור ע"ש פלא בעיני שלא הביא