שו"ת בנין דוד מא

רבנן אי בריותא אתחלא בשמאל או חלישותא אתחלא בימין עיי"ש מ"מ כיון דמתולדא הי' ימינו חזק יותר אמרינן אף דכעת שווים ימינו ושמאלו מ"מ מקרי שמאלו יד כהה כי אי אפשר שיהי' חזק כמו ימינו לכן בשולט בשתי ידיו מקרי שמאלו יד כהה וצריך להניח בשמאל של כל אדם, משא"כ לענין שבת כיון דהעיקר תלי' בכתיבה שפיר חייב בשולט בשתי ידיו אף דכותב בשמאל דהא הוי דרך כתיבה בכך: והנה לכאורה יש להבין שיטת הפוסקים דלא מהני הרגיל להיות כאיטר דמה נפמ"נ אם נולד כך או שהרגיל א"ע עכ"פ כעת הוא איטר. אכן הדבר פשוט בסברא דע"י ההרגיל לא נתחזק האבר ולא נחלש הימין וכן הראו לי בשו"ת חי' ארי' סי' כ"ה שרחב כן בפשיטות, וא"כ שפיר ס"ל להפוסקים דלא מהני הרגיל כיון דעי"ז לא נעשה ימינו יד כהה, א"כ שפיר צריכין ליזל בתר הלידה ושמאלו הוא היד כהה ואע"פ שהרגיל לכתוב ולעשות כל מלאכתו בשמאל, ולפי הדרשא וקשרתם וכתבתם שהיד שכותב הוא קושר הוי צריך בהרגיל להניח תפילין על ימינו מ"מ כיון שבעצם הוי שמאלו היד כהה מלידה ואפי' להדרשה של וקשרתם וכתבתם צ"ל ג"כ הדרשה של ידכה יד כהה, א"כ צריך להניח תפילין על יד השמאלית דהוי יד כהה מלידה ולא מהני הרגיל כנ"ל שיטת הפוסקים הנ"ל והראי' לזה דצריכין לבוא ללימוד של ידכה אף למ"ד דילפינן מקשרתם הוא מדחזינן דבגמרא משני דבשולנו בשתי ידיו דינוח בשמאל כל אדם וקשה דלמה בשבת יתחייב בשולט בשתי ידיו והוי כתיבת שמאל כימין וגבי תפילין לא מהני, וע"כ כמ"ש דעכ"פ לא מקרי יד כהה וכ"ז למסקנא דמשני דמיירי בשולט בשתי ידיו וחזינן דאפי' למ"ד דיליף מוקשרתם צריכין למילף מידכה ושפיר ס"ל להיש חולקים דבהרגיל לא מהני כיון דימינו לא הוי יד כהה, אבל בהס"ד דשולט בשתי ידיו מניח ג"כ בימינו וע"כ דלא דרשי ידכה יד כהה רק הדרשה של וקשרתם לחוד וא"כ כיון דהעיקר תלוי בכתיבה שפיר הוי מועיל הרגיל כיון דכותב בשמאל א"כ שפיר מתורץ קושי' הישיע"ק הנ"ל ג) עוד כ"ל באופן הנ"ל דלכאורה למה לא נימא דע"י שהרגיל עצמו לעשות מלאכתו בשמאל נתחזק יד שמאלו עד קצה האחרון וע"י עזיבת המלאכה ביד ימינו נחלש האבר של ימינו ונימא דהוי איטר גמור, ועכצ"ל דהחולקים ס"ל דע"י המלאכה לא נתחזק האבר כלל ממה שהי' וראי' לשיטתם יש כומר מהא דקיי"ל דבשולט בשתי ידיו מניח בשמאל כל אדם דהא בשבת ק"ג דמשני הש"ס דחייב אכתיבה בשמאל דמיירי בשולט בב' ידיו ופי' רבינו חננאל הנדפס על הדף בדפוס ווילנא וז"ל ואוקמה אביי בשולט בשתי ידיו דתרווייה' מיומנות הן שנמצא כותב בשתיהן ודרך כתיבה בשתיהן וכו' ע"כ. הרי דנקט בלשונו דשולט בב' ידיו הוי שתיהן מיומנות. וא"כ לפי מ"ש זקיני הרמ"א ז"ל בתשובה סי' קכ"ב הובא במג"א ס"ק ג' דאם נקטעה ידו השמאלית פטור מלהניח בימין משום דבעינן יד כהה, ובאיטר הוי ימינו יד כהה אבל נקטעה השמאל איך נקרא ימינו יד כהה הא כל כוחו הוא בימין עכתו"ד עיי"ש ובמחה"ש וא"כ בשולט בשתי ידיו דהוי תרווייהו מיומנות כמ"ש הר"ח א"כ אין לו יד כהה ולמה יהי' מחיוב להניח תפילין אך באמת הדבר נכון דאפי' לרבנן בבכורות מ"ה דבריותא אתחלה בשמאל להיות ג"כ שולט בה מ"מ אין סברה דנשתנה כ"כ להיות חזק כימין שלא יהא נחשב כלל כהה נגד הימין. בשלמא לענין שבת דלא תלי' כלל לענין כהה שפיר מקרי ימין אבל הכא אין סברא שלא יהי' כלל כהה נגד הימין ואינו דומה לנקטעה דבאמת אין לו יד כהה כלל, וז"פ, אמנם אי נימא סברא דע"י עבודת המלאכה נתהוה כח שמאלו עד קצה האחרון א"כ שוב נוכל לומר דבשול בשתי ידיו הוי כימינו ממש ואין לו יד כהה ופטור מתפילין, וע"כ צ"ל דע"י המלאכה לא נתחזק כל כך וממילא שפיר לא מהני הרגיל שימינו יהי' נקרא יד כהה וכ"ז במסקנא דמתרץ דשולט בב' ידיו אבל בהס"ד דבשתי ידיו מניח בשמאל כל אדם ויכול להיות דפטור מתפילין דאין לו יד כהה דע"י המלאכה נתחזק שמאלו כימינו ממש א"כ שוב מהני הרגיל כאיטר גמור ולא הי' יכול הש"ס לשנות דאיירי בהרגיל, והפוסקים דס"ל דל"מ הרגיל הוא רק להמסקנא דבשולנו בשתי ידיו מניח בשמאל כל אדם ממילא נצמח מזה שיטת סברתם ג"כ דלא מהני הרגיל ומתורץ קו' הישיע"ק לנכון בס"ד: ד) וראיתי בשו"ת אוהל יהושע מהגאון מאושכצין ז"ל בסי' י"ז בנ"ד ודעתו שיניח בימין כמקדם דאזלינן בתר התולדה כיון דאם יתרפא יחזור ויניח בימין וכל פעם יחזור להניח ביד אחר ומיחזי כחוכא לכן היד שהוקבע בראשונה כשהי' איטר היא העיקרית וכעין שכתבו הפוסקים באהע"ז סי' ס"ט לענין אינו ניזונית ואינו עושה שאין האשה יכולה לחזור דאל"כ כל יום תחזור עיי"ש שהאריך בנ"ד ולדעתי דבריו תמוהים דבאשה אינה יכולה להחזיר דאל"כ כל יום תחזור משא"כ בנ"ד שנשתנה הדבר ע"י חולאת ואין בידו לשנותו והרופאים נלאו למצוא לו רפואות א"כ נשתנה הדין דקודם החולאת שהי' לו יד כהה הי' מניח ככל איטר ביד ימינו אבל כעת שאין לו יד כהה דשתי ידיו שווין צריך להניח בשמאל של כל אדם, ובפרט דאיכא כמה פוסקים הובא בשע"ת ס"ק י"א שגם איטר יניח בשמאל של כל אדם א"כ בודאי יותר עדיף להניח בשמאל כל אדם: וכה ראיתי בשו"ת מהרש"ם ח"ב סי' ר"ם כתב בפשיטות כדברינו בנ"ד דדומה לשולט בשתי ידיו כמו בהרגיל עצמו ולא הזכיר מדברי הדג"מ שמחלק דבחולה לכ"ע מועיל הרגיל ע"ש, ושוב ראיתי דבמהרש"ם ח"ז סי' רצ"ט אות א' כתב לבסוף שאח"ז ראה בדג"מ דביד"ש לכ"ע מועיל ומציין לעיין בשומ"ת ח"ג ס' קכ"ג והנראה לפיענ"ד כתבתי בס"ד לדינא: הנ"ל סימן ס"ו ב"ה אוהעל יצ"ו לכ' אהובי תלמידי האברך המופלג בתורה וביראה טהורה סופר מומחה מו"ה אחרן ר"מ (נ"י) ע"ה אחדשה"ט באהבה ע"ד שאלתך בעור שעיבדו אותו לשם ספר תורה אם מותר לכתוב עליו תפילין ומזוזות, וגם לכתחילה האיך לנהוג את עצמו בעיבוד העורות שיהי' נעשים לשמה בלי חשש ופיקפק. תשובה א) בש"ע או"ח סי' ל"ב סעיף ח' מבואר דהעור לתפילין צריך שיהי' מעובד לשמו וטוב שיוציא בשפתיו בתחילת העיבוד שמעבדו לתפילין או לשם ס"ת, הרי דאם מעבדו לשם ס"ת מהני ג"כ לתפילין ואף דקדושת ס"ת חמורה מתפילין מותר לשנותו לקדושה קלה לעשות ממנו תפילין, כיון דאינו אלא הזמנה בעלמא לכן מותר לעשות ממנו קדושה