שו"ת בנין דוד מ

כיון דיש לנו אילן גדול לסמוך עליו עיין שם ואפילו לפי המבואר בפרמ"ג יו"ד סוס"י כ"ז דאין לעשות ס"ס בידים אפילו בפלוגתא דרבוותא ע"ש מ"מ הא מבואר שם דאם רוב הפוסקים מתירין ואנו מחמירין משום חומרא יכולים לסמוך על ס"ס לכתחילה וכן מבואר בבית שלמה או"ח סי' ע"ח ועי' מזה במהרשד"ם יו"ד סי' קי"ג ובאמרי אש סי' מ"ח ובפרמ"ג מש"ז סי' ק"י סק"י ובארי' דבי"ע או"ח סי' ו' ובמהרש"ם ח"ב סי' רל"ח ע"ש, א"כ כאן דעכ"פ מצד עיקר הדין נראה דשרי דהא הרמ"א כתב דהכי נהוג כדעה האחרונה, א"כ בכה"ג יש להתיר לעשות ס"ס לכתחילה וכבר הורה הגאון מוהרש"ק ז"ל בשנות חיים בנ"ד דמותר להיות סופר לכתחילה וכעת ראיתי בשו"ת אבני נזר סי' י"ג שכתב דאין לחוש כלל וכלל לדברי הפרמ"ג ז"ל ותמה עליו שבפירוש מבואר בסה"ת סי' רי"א להיפך וז"ל הסה"ת ואע"ג שכתב ביד תשית כח אין בכך כלום, והכי קאמר מה כתיבה בימין. בסתם בני אדם, אף קשירה כן, לא באדם זה, עכ"ל הסה"ת ובפרט בנ"ד דהוא שעת הדחק להמציא פרנסה לת"ח וירא ד', וידוע דשעת הדחק כדיעבד דמי, עי' שערי תשובה ריש סי' תקכ"ז ובפ"ת יו"ד סי' כ"ג סק"ו ובחוט השני סי' פ"ו ובתשו' שבות יעקב ח"ג סי' ק"י כתב שהגם שנראה מדברי הפוסקים שכתבו דשעת הדחק כדיעבד דמי שהוא בכ"ף הדמיון ואינו השואה גמורה אך באמת אינו כן אלא אדרבא י"ל דשעה"ד עדיף מדיעבד ע"ש והנה אם הי' אופן שירגיל א"ע לעשות כל מלאכתו, מהיום והלאה ביד ימין הי' ג"כ סניף גדול כידוע דברי המג"א ועי' מה שכ' חמי זקיני הגה"ק מסיגוט ז"ל בשו"ת אבני צדק סי' ג' ע"ש אך אם אי אפשר לו בלפיענ"ד למען החזיק בידו של ת"ח ירא ד' מרבים סופר מומחה דמותר לו להיות סופר סת"ם אפילו לכתחילה אף אם הוא עושה כל מלאכתו בימין ויש לנו על מי לסמוך להתיר כ"ד ידידו דושד"ט באהבה ה"ק דוד דוב בערייט מייזליש סימן י"ד עוד להנ"ל. וע"ד שאלתך באיטר יד שהניח תפילין בימינו ונחלה בחולה לעהמונג ר"ל באיזה יד יניח תפילין או כמקדם בימינו או בשמאל כל אדם, כיון שעתה שתי ידיו שווין, כדין שולט בשתי ידיו עכ"ש: א) הנה בש"ס מנחות (כ"ז ע"ח) מבואר דבשול בשתי ידיו מניח בשמאל כל אדם, וכן הוא הלכה פסוקה בש"ע או"ח סי' כ"ז ס"ו וא"כ ה"ה הכא כיון דעתה שתי ידיו שווין צריך להניח בשמאל של כל אדם, ולכאורה הי' מקום לחלק דבשולט בשתי ידיו דאין יד אחד כהה מחבירו מש"ה אזלינן בתר שמאל דעלמא, משא"כ בנ"ד דהוי איטר יד מעולם ורק ע"י החולאת אינו שולט בשתי ידיו מ"מ יכול היות דאחד כהה מחבירו דאמאי נימא דהחולאת שלטה כ"כ שיהא שתי ידיו שווים, נימא דהחולאת שלטה בכל יד כערכו, ושמאלו נשאר חזק יותר מימינו כמקדם, אך באמת י"ל דעכ"פ כיון דשלטה החולאת כ"כ בשתי ידיו שאין שום כח בידיו נקראים שניהם יד כהה והוי כשולט בשתי ידיו דמניח בשמאל כל אדם, לא מבעי' לשיטת הפוסקים דבהרגיל עצמו בשמאל אזלינן בתר השתא ומניח בימין, והב"י בסי' כ"ז כתב לדחות שיטות הפוסקים דבהרגיל לא מהני ומביא ראי' משבת (ק"ג ע"א) בהא דחייב בכותב בשמאל ופריך הא אין דרך כתיבה בשמאל ומשני דמיירי בשולט בשתי ידיו, ולמה לא משני דמיירי כשהרגיל עצמו לכתוב בשמאל וכתב הב"י לדחות דהיינו הך דמשני דמיירי בשולט בשתי ידיו היינו דהרגיל עצמו לכתוב בשמאל ולכן חייב, וחזינן מזה דאזלינן בתר השתא א"כ ה"ה בנ"ד לשיטות הללו, אלא אפי' להחולקים דהרגיל לא מהני כמ"ש במג"א שם ס"ק ט' וא"כ הי' סברא לומר בנ"ד כיון דנולד איטר יניח כמו שנולד ולא כדהשתא, מ"מ נראה לחלק לפימ"ש בשו"ת רע"א החדשות סי' ס"א לחלק בין יבמה שהוסר ממנה כח הימין ע"י שניטל ממנה עצם מהאגודל יד ימינה דשמאלה נקרא ימינה ובהרגיל לא מהני משום דביבמה אינו יכולה לשנות יותר לכן אזלינן בתר השתא משא"כ בהרגיל הרי יכול לשנות בכל עת שירצה לכן לא מהני הרגיל עיי"ש וא"כ בנ"ד דנחלה ביד"ש וג"כ אין בידו לשנות ממה שהוא עתה כ"ע מודים דאזלינן בתר השתא, וכן מפורש יוצא בדג"מ על המג"א סק"ט שאף החולקים על המרדכי וסוברים דלא מהני הרגיל היינו בהרגיל עצמו כן מרצונו לכן ס"ל דהרגלתו לאו כלום הוא, אבל אם מן השמים הרגילהו דהיינו ש נולד לו חולי בימינו וניטל ממנו הכח וצריך לעשות כל מלאכתו בשמאל ודאי דינו כאיטר גמור עכ"ד וא"כ ה"ה הכא כיון דע"י חולי ניטל הכח מידיו הוי כמו שולט בשתי ידיו דמניח בשמאל כל אדם וז"ב לפענ"ד להלכה: ב) והנה הישועות יעקב או"ח סי' כ"ז ס"ק ה' הקשה על הפוסקים הנ"ל דסביר' להם דלא מקרי איטר רק בנולד ממעי אמו כך. אבל בהרגיל עצמו לעשות מלאכתו בשמאל לא חשיב איטר מהא דאיתא במנחות (ל"ז ע"א) ת"ר איטר מניח בימינו שהוא שמאלו ופריך והא תני' מניח בשמאל שהוא שמאל כל אדם ומשני כי תני' ההוא בשולט בשתי ידיו והקשה לשיטת הפוסקים הנ"ל דהרגיל לא מהני ה"ל להגמ' לאוקמי הך ברייתות דהא דתני' דאיטר מניח בשמאלו היינו שהרגיל עצמו להיות איטר יד ולכך מניח בשמאלו שהוא שמאל של כל אדם, והא דתני' מניח בימינו שהוא שמאלו היינו שהוא איטר ממעי אמו, ע"כ קושייתו: ונראה לתרץ על דרך הפלפול דהנה לכאורה יש המו החילוק בין שבת לתפילין דלמה בשבת שולט בשתי ידיו חייב אכתיבה בשמאל ובתפילין מניח בשמאל כל אדם הא במנחות (ל"ז ע"א) יליף ר"נ דתפילין בשמאל דכתב וקשרתם וכתבתם, מה כתיבה בימין אף קשירה בימין וא"כ כיון דשולט בשתי ידיו חייב בשבת בכותב בשמאל א"כ הרי זה בכלל כתיבה, א"כ נימא דגבי תפילין נמי יניח תפילין בכל יד שירצה כמו דכתיבה הוי בכל יד ה"נ הקשירה יהא כשר כל יד, אכן לאחר העיון הדבר נכון דהא איכא עוד טעם בש"ס הנ"ל משום דילפינן ידכה יד כהה מש"ה צריכין להניח בשמאל ומבואר בהמפורשים דלא פליגי ר"נ ור"א וצריכין התרי קראי דמוקשרתם וכתבתם הו"א תנחה בימין וקשירה היינו לקשור התפילין על יד ימינו אבל לעולם יהי' הנחה בימינו, ומדכתיב ידכה שמעינן דהנחה צריך להיות ביד שמאל, ומקרא דידכה לא הוי ידעינן בכותב בימין ועושה מלאכתו בשמאל איזה יד נקרא יד כהה לכן ילפינן מוקשרתם וכתבתם דאזלינן בתר כתיבה עכ"ד, ומעתה מובן שפיר החילוק כיון שרוב ב"א נולדים שימינם חזק יותר משמאלם ושמאלם הוי היד כהה א"כ בשולט בשתי ידיו אמרינן ג"כ דנולד כדרך כל האדם ורק דנשתנה שנתחזק שמאלו או שנחלש ימינו, כדאיתא בש"ס בכורות (מ"ה ע"ב) פלוגתא