שו"ת בנין דוד לט

והנה במהר"ם מינץ ז"ל הביא ראי' דהתפלה והקדיש תלוי בהבן מהא דאם יש לא' שלשה בנים ולהב' בן אחד דיש להשלשה בנים חלק לכאו"א בהקדשים והתפלות ואי נימא דתלוי בהאב הי' להם להג' ליקח חלק א' ולהאחד חלק האחר וע"ז השיב העבוה"ג שבמהרי"ל ז"ל מבואר טעם אחר על הדין שיש להשלשה בנים חלק לכאו"א וממילא אינו מוכח דינו של המהר"ם מינץ וגם צירף דעת האומרים במהר"ם מינץ שתלוי בהאב ע"ש ובאמת צ"ע כי גם דעת מהרי"ק שורש ל' כן דתלוי הכל בהבן וכן פסק הש"ך בסי' שע"ו ובמהרי"ל לא מצינו ההיפך ורק שלפי דברי המהרי"ל ליכא ראי' להמהר"ם מינץ עכ"פ אינו מבואר להיפך ודעת האומרים דתלוי בהאב הביא המהר"ם מינץ בשם מפטפטים ולא נודע מי הם ע"כ צ"ע לצרף דעתם וע"כ נראה דהעיקר דתלוי בהבן: ג) עוד נראה לי ומצאתי שצידד בזה דו"ז הגה"ק ז"ל בשו"ת עמק שאלה או"ח סי' ח' דבמקום שיש שני בתי מדרשים והאחד מתפלל בתמידית באיזה בהמ"ד, והשני מתפלל באותו הבהמ"ד רק בימי החול, ובש"ק מתפלל במקום אחר, אז י"ל דבמקום שהוא מתפלל בש"ק ויו"ט חשוב תושב כי העיקר הקביעות הוא מקום שמתפלל בש"ק ויו"ט. ובפרט שזה העיקר הכנסה להקהל מהכדו"נ שנודרים בש"ק ויו"ט, ועי"כ נחשב תושב במקום שמתפלל בש"ק ויו"ט ע"ש וע"כ כאן דגם אביו לא התפלל בבהמ"ד הזה בש"ק וגם הוא אינו מתפלל רק בימות החול חשוב כאורח לגבי השני ואם כי מבואר בש"ך ס"ק י"א דאף שדוחה החושב את האורח עכ"ז מגיע להאורח תפלה א' וקדיש א' וכן מבואר בפרמ"ג א"א סי' קל"ב ס"ק ב' ע"ש ובכנסת יחזקאל הנ"ל מבואר דדוחה אותו מכל תפלה וקדיש ע"ש אולם בנ"ד דשחרית יוכל להתפלל בלא"ה דיש מנין לכל או"א שפיר דוחה אותו מתפלת מנחה ומעריב לכ"ע ע"כ לפענ"ד דאותו האיש שפורע המס ומתפלל בתמידית בבהמ"ד הגדול הוא חשוב כתושב ודוחה את השני מתפלת מנחה ומעריב כ"ד מורך הדושה"ט באהבה רבה ה"ק דוד דוב בעריש מייזליש, סימן י"ג ב"ה אוהעל יע"א לכ' אהו' ידידי הרב החריף ובקי המופלג בתורה ויראה סופר מומחה מוד' שלמה צבי הלוי נ"י ע"ד השאלה, באיש ירא ד' שלומד עצמו מלאכת כתיבת סת"ם, ויש לו כתב הדר והוא איטר יד שרוב מלאכתו עושה בשמאלו אך הכתיבה היא בימין שלו והוא צורבא מרבנן ודחיקא לי' שעתא טובא אי נכון שיהי' סופר ובאופן זה יהי' ביכולתו להמציא כו די פרנסתו עכ"ש: תשובה א) כבר נודע דברי הפרמ"ג בא"א סי' ל"ב סק"ה להחמיר שלא לקבל איטר יד לסופר דלענין הנחת תפילין איכא ב' דיעות דעת הבעה"ת דאזלינן בתר יד כהה, ודעת הר"י ויתר הפוסקים ז"ל דאזלינן בתר היד שכותב והוא חשובה ימין ומניח תפילין ביד שכנגדה, ומובא הב' דיעות בש"ע סי' כ"ז סעי' ו' וברמ"א סיים דהכי נהוג דהיד שכותב בה היא הימין וא"כ לפי"ז דאזלינן בתר היד שכותב שפיר יכול איטר לכתוב סת"ם דבאותו היד שכותב היא חשיב ימין, אולם לשיטת בעה"ת ז"ל דאזלינן בתר יד כהה, א"כ אם רוב מעשיו בשמאל וכותב בימין ואז קושר בשמאל ומניח בימין אם כן א"א לו לכתוב סת"ם בהימין שכותב בה דהא דרשינן וקשרתם וכתבתם דביד שקושר בה בזו כותב סת"ם, וכ"כ להיפך אם כותב בשמאל ורוב מלאכתו בימין, א"כ א"א לו לכתוב בשמאלו דהא כיון דרוב מלאכתו בימין א"כ קושר התפילין בימינו ובידו שקושר צריך לכתוב והוא כותב בשמאלו ואף דלהסוברים דאזלינן בתר יד כהה לא דרשו וקשרתם וכתבתם היינו לענין הנחת תפילין דידכה יד כהה מפיק מהקישא אבל להיפך ההיקש במקומו עומד מה קשירה בימין אף כתיבה בימין ע"כ אין לקבל איטר יד לסופר כן היא סברת הפרמ"ג ז"ל ע"ש: ב) ולכאורה צ"ע לפי המבואר בפרמ"ג בהנהגת או"ה שלישי אות ט', דבמקום שהמחבר הביא ב' דעות בשם יש אומרים דעתו לפסוק כסברא האחרונה, ובפרט כי גם הרמ"א סיים להכי נהוג כסברא האחרונה, ומבואר ג"כ בפרמ"ג בהנהגת או"ה ג' אות ו' דאז יש להסתפק אם מצרפין דעת המתיר לספק ע"ש, א"כ בנ"ד דגם המחבר הביא סברא האחרונה דאזלינן בתר היד שכותב והרמ"א סיים דהכי נהוג לכאורה הי' לנו לפסוק כדעה האחרונה, אולם עי' בפרמ"ג בכללים אות כ"א שכתב להיפך, מהמבואר בהנהגת או"ה דשם כתב דבמקום שהמחבר הביא ב' וי"א אז בד"ת לחומרא ע"ש וא"כ כיון דלדעת הפרמ"ג הוא היקש גמור מה"ת, שפיר עולים דברי הפרמ"ג, ואף דהרמ"א סיים דהכי נהוג כדעה האחרונה עכ"פ מידי ספיקא לא נפקא, אכן כ"ק מוח"ז מרן ז"ל בדברי חיים ח"א סי' נ"ח ביו"ד האריך הרבה בזה וכתב דהוה ס"ס להתיר והביא דברי הישועת יעקב ז"ל ג"כ להכשיר וכתב שאין להעביר סופר כזה, שרוב מלאכתו בשמאל וכותב בימינו ע"ש וכן בשו"ת אמרי אש סי' ב' כ' דלהלכה נראה לו דלא כדברי הפרמ"ג, רק למעשה כא מלאו לבו לחלוק על הפרמ"ג, ומ"מ מי שיצטרך תפילין ולא ימצא מהודרים כמו התפילין של סופר כזה, יכול לקנות ממנו אף לדברי הפרמ"ג ע"ש: ג) וראיתי בשו"ת תשורת שי' ח"ב סי' פ"ה שתמה על מרן הד"ח ז"ל דלפי דעת הזכל"א והשמש צדקה סי' ב' אין לסמוך לענין ברכה על ס"ס ואפי' במקום שיש ס"ס שחייב לברך, אין לעשות ברכה א"כ האיך יכולין לברך על תפילין שנעשו מסופר כזה דאינם כשרים רק מטעם ס"ס, ועוד לפי דברי המוצל מאש סי' י"ג דלענין קיום המצות הן דרבנן או דאורייתא אין לפוטרו מהחיוב ע"י ס"ס, ועכ"פ לכתחילה אין לסמוך על ס"ס ע"ש ובאמת הדברים ארוכים ובהרבה מקומות מצינו דמותר לברך במקום שיש ס"ס עי' תשו' רע"א ז"ל סי' ע' ובחכמת שלמה ובתשו' הר המור סי' י"ב שמתבאר משם שיש להכשיר פ"ה ע"י ס"ס ע"ש ועי' ג"כ בתורת חסד או"ח סי' ג' שדחה דברי המוצל מאש דכמה סוגיות הש"ס סותרים דבריו וכן משמע מדברי הרמב"ם ז"ל בפיה"מ ריש מס' דמאי וכן מבואר בפליתי סוף סי' ט"ז ועי' בשד"ח כללים אות ע"ג מערכת ס' שהאריך בזה ועי' בברכ"י סי' תקפ"ו ולח"מ פ"ה ה' סוכה ה"ד ובעקרי הד"ט או"ח סי' ל"ג אות כ"א שמתבאר משם דמהני ס"ס בקיום מצוה, ומה שתמה דלא מהני ס"ס לכתחילה הנה מבואר בתורת השלמים בכללי ס"ס אות ב' דבספק פלוגתת רבוותא מותר לעשות ס"ס לכתחילה