שו"ת בנין דוד כה

שמות לא חשוב שינוי, ואם החשש הי' מה"ת לא הי' מיקל עייש"ה, ובאמת מבואר בתשו' רעק"א סי' הנ"ל דדעתו דהוא מה"ת, וכן דעת הדברי אמת קונטרס גיטין סי' ח' ועי' דברי חיים סי' קל"ה שדעתו ג"כ דהוה מה"ת, ואם כי בחסל"א תנינא סי' נ"ה כ"ו כתב דעכ"פ בשינוי בשם אבי האשה, הוא מדרבנן ע"ש, הלא בדברי חיים הנ"ל מוכח שדעתו דגם באבי האשה הוא מה"ת, אולם עכ"ז יש לצרף לסניף גם השיטות דהוא מדרבנן, דאיכא הרבה שיטות דס"ל דהוא מדרבנן עי' ג"פ סי' קכ"ט ס"ק נ"א מה שתמה על הדברי אמת ועי' בשם ארי' סי' מ"ו ובשד"ח סי' ג' אות ב' עש"ה, ואפי' להשיטות דהוא מה"ת י"ל באם העדים לא ידעו ששמו הוא דוד שלמה, אז ל"ה רק פסול דרבנן, דבכה"ג דהעדים לא ידעו, ל"ש לומר העדים אכולא מלתא מסהדי וממילא ל"ה רק מדרבנן כמבואר בנפש חי' סי' ל"א ע"ש: ה) ולכאורה לפי המבואר בתשו' ג"מ סי' ו' המובא בפ"ת סי' קכ"ט ס"ק כ"ו וז"ל דכשניתן לו ב' שמות מעריסה, וגם נקרא בפ"כ בשניהם יחד נעשה משניהם מלה מורכבת שם ארוך, ואין לעשות פירוד ביניהם, כמו דמצינו, דאין לכותבן בשני שיטין וכו', ודומה אם הי' כותב שם ראובן, דמתקרי בן, דפסול בלי ספק עכ"ל, ולפי"ז דנעשה משניהם שם אחד ממילא הי' צ"ל, שאם היפך השמות יהי' פסול, דהוה כמו באם כתב ראובן בן ראו, אך באמת בכה"ג לא הוי כשם אחד ממש, ועי' בעטרת חכמים ממוחז"ל חיו"ד סי' כ"א, שהשואל רצה לומר כן, והוא דחה דבר') וכתב שאין השני שמות מורכבים להיות שם אחד, וכל אחד הוא שם בפני עצמו ע"ש ודלא כשו"ת הנ"ל ועי' ג"כ בטו"ג אות ב' דבדיעבד אם כתבן בב' שיטין הב' שמות כשר, וכן משמע בח"ס סי' י"ח ע"ש, וממילא באם חילף השמות אין זה שי גמור כמו בשם אחד שהיפך אותו, וכעת ראיתי באבני נזר אהע"ז סי' קע"ה שכתב. דבר זה לענין חיכף השמות, בא' ששמו מנחם גדלי' ושינוי אותו לגדכי' מנחם, וכ' כיון דאם כתבן בשני שיטין כשר, א"כ כא הוי כשם אחד, והוי רק שינוי סדר השמות וכשר, ואף שכ' שם דכן נ"ל להלכה ולא למעשה ע"ש דמיירי בשינוי בשם המגרש, משא"כ בנ"ד לענין שינוי בשם אבי האשה דעכ"פ קיל ביותר י"ל להקל ג"כ למעשה לדברי האבני כזר ז"ל: ו) ויש עוד מקום לצדד לפי דברי הטו"ז סי' קכ"ה ס"ק י"ז דבזה"ז שקורעין הגט להקל במקום עיגון, דליכא חשש לעז, ועי' בקובץ על הרמב"ם ז"ל פ"ב מגירושין, שכ"כ בשם הגאון הר"מ בנעט ז"ל, וכן מבואר בחדושי אנשי שם סי' צ"ד ע"ש, וא"כ בנ"ד לפי השיטות דהיא רק מדרבנן, מחמת חשש לעז דיאמרו דזה לא גירש, א"כ הי' מקום להקל בזה"ז ועי' ג"כ במהרש"ם ח"ג סי' רמ"ו שהביא דברי הגאון מקאוונא, שעשה ג"כ סניף לצרף דברי הפוסקים הנ"ל דבזה"ז יש להקל מחשש לעז, אכן כבר מבואר בשער התשובות לכ"ק מוח"ז מרן ז"ל, שהביא דברי החדושי אנשי שם וכ' וז"ל ישתקע הדבר ולא יאמר אפי' לסניף בעלמא, דאין החשש לימים רחוקים רק תיכף כשיראו איזה שינוי בשם הבעל יאמרו הרואים והשומעים קריאת הגט, דאין זה המגרש וכו' עכ"ל ע"כ אין לצרף שי' הנ"ל להלכה ועכ"פ בצירוף כל הנ"ל הי' קום לצדד קצת לה תירא ולמעשה עדיין צ"ע: ולפי הנ"ל דבזה"ז שקורעין את הגט, ליכא חשש לעז, יש מקום ליישב דברי הלמדן שהפנ"י באהע"ז סי' י' תמה עליו וז"ל ובזה נסתלק מה ששמעתי מפי למדן אחד שיש תקנה בנ"ד שתלך האשה למקום אחר. ושם תקבל הגט ולא יהי' מקום נתינה, זו שבוש וכו' כי מה זה שתקבל במקום אחר, אין הנתינה גורמת, אלא הלעז של מקום דירתה מה שהוחזק שמו כאן וכשתבא לינשא במקום דירתה איכא לעז עכ"ל ע"ש ולפי הנ"ל א"ש דברי הלמדן דהא בזה"ז שקורעין את הגט אין חשש לעז על ימים רחוקים רק חשש לעז תיכף בשעת נתינה, כדברי מנוחז"ל א"כ שפיר אמר הלמדן, שתקבל הגט במק"א שאין נודע מהשינוי דשוב לא יהי' לעז בעת הנתינה, וכשתחזור למקום דירתה כבר נקרע הגט וליכא לעז, והבן והנה דודי הגאון האמתי מופה"ד אבד"ק לאסק שליט"א כתב לי בנ"ד לקרב את הרחוקים, דשיטת הג"פ דהגט פסול, ושיטת ההישיע"ק להכשיר הגט, עפי"ד היש"ש גיטין כ"ד דבימים הקדמונים לא נהגו כלל לקרוא את הילד בשני שמות, ועי' בבית אפרים סי' פ"ה דגם בזמן הנחלת שבעה הי' כן ע"ש א"כ י"ל דגם בימי הג"פ שהי' קרוב לאותו זמן לא נהגו ליתן להילד שני שמות רק לאיזה סיבה כשנחלה הי' מוסיפין שם על שמו, ולכן מי שהי' לו מלידה ב' שמות הי' דנין אותם כשם אחד, כגון שם טוב דשם נקרא על שמו של שם בן נח, וטוב נקרא ע"ש אם יגאלך טוב, דהוי שני שמות, מ"מ אם אחד נקרא כן הוי כמו שהרכיבו לשם אחד ומשו"ה אם הפכו את שמו לכתוב בגט טוב שם הגט פסול, דבשם אחד אם מהפכו אינו שמו כלל, אבל בזמן הישיע"ק וכ"כ עתה בזמנינו דרבים נהגו לקרות בשני שמות ביחד, ולפעמים קוראין בשניהם ביחד ולפעמים קוראים באחד מהם, וגם נזדמן שמהפכים השמות ולכן אין קפידא אם הקדים שם המאוחר ועכ"פ בשם אבי האשה דקיל מסתברא להקל ומעשה רב שהעיד החאנ"ש שהישיע"ק והגאון מסטאניסלוב ז"ל הקילו ע"כ הסומך עליהם לא הפסיד עכ"ד הנחמדים: ז) ואודת שהיודי"ן מהאלפי"ן והשוני"ן אינם נוגעים להאות עי' רמ"א סי' קכ"ה סעי' ט"ז ובש"ע סי' קכ"ו סעי' מ"ז, ודעת הבי"ש שם סוס"י קכ"ו ס"ק א' דגם במקום עיגון אינו כשר רק בדיעבד וכן מבואר בתשובת גבעת שאול סי' ל"ב, וכן מבואר בספר ברכת המים סי' פ"ד אולם מצינו חולקים על הבי"ש ע"י ס"ג וג"פ, ובגט מקושר ובפרי תבואה, המובא בפ"ת סי' קכ"ה ס"ק כ"ח, דבמקום עיגון יש להכשיר אפי' לכתחילה למסור הגט, ובגט פשוט סי' קכ"ו מבואר דמקודם יתניהו בלא תיקון, ואח"כ יחזור השליח ויקח הגט וימסור עוד הפעם להאשה ע"י תיקון, ועי' מה שכ' כ"ק דו"ז ז"ל בעמק שאלה סי' צ"ב שמחמיר בזה וכ' דאם אינו ניכר הפירוד, וגם לא נעשה מתחלת הכתיבה, אז יש מקום להקל במקום עיגון גדול אם יסכימו אתו עוד בעלי הוראה עיי"ש א"כ בנ"ד דנעשה מתחלת הכתובה אין להקל לפי דעת העמק שאלה ועי' בשו"ת פנ"י ח"א סי' ב' שכ' שם בהאלפי"ן והעייני"ן שאין היודי"ן שלהם נוגעים בהאות, דיש להתיר במקום עיגון באם תינוק דל"ח ול"ט קורא אותו יפה ע"ש, ח) ואודת שהיודי"ן אין להם עוקצין. ידוע דברי הנובי"ת סי' קי"ג שבמקום דחק ועיגון גדול. יש למסור הגט ב' פעמים פ"א בלא תיקון ובפעם שנית ע"י תיקון ואם ידוע בטח דלא יתקלקל האות ע"י התיקון. כתב דיתקנו אותו קודם שימסרו להאשה עייש"ה ועיי' בשם ארי' סי' נ"א שפסק ג"כ