שו"ת בנין דוד כד

ז"ל סי' כ' שנשאל אי מותר להפשיר השלג ע"י סעמעוואר וצידד להתיר אולם עיי' בשו"ת בית שלמה יור"ד ח"ב סי' ע"ו שכתב דלבו מהסס להקל כדברי הח"ס ז"ל ע"י טס מלובן וע"כ כתב שלדעתו להלכה ולמעשה צריכים לעשות באופן זה שיניחו השלג ג"ט רחוק מבור המקוה, ושם יניחו הטסין המלובנים עם גחלים, וממילא אם יתפשר השלג ויזוב המים מהשלג יהי' ע"י המשכה ג"ט, ואף דהוי כולו בהמשכה כשרה היא עש"ה מה שהאריך בדפח"ח לכן לפענ"ד להלכה דאין להפשיר ע"י הדאמפף ואך לעשות לכתחילה כהוראת מרן הח"ס ז"ל וכהוראת הגאון הבית שלמה ז"ל שיהי' ג"כ ע"י המשכה ג"ט לצאת ידי כל השיטות והשי"ת יצילנו משגיאות: כ"ד מורך אוהבך אה"ר. ה"ק דוד דוב בעריש מייזליש. סימן ו ב"ה אוהעל יע"א. לכבוד אהובי תלמידי רב חביבי הרב הגאון חריף עצום וכו' מו"ה זאב וואלף גינצלער נ"י דומ"ץ ור"מ דק"ק שאלגא-טאריאן יע"א אחדש"ת באהבה ע"ד שאלתך באיש אחד מקהילתכם שעזב את אשתו זה שנים רבות, ולא נודע מקומו ואחר הרבה יגיעות השיגו אותו במדינה רחוקה וע"י הרבה השתדלות פעלו אצלו, שישלח גט לאשתו, וכעת נמצא בהגט ריעותות: א] כי שינוי שם אבי האשה, ששמו דוד שלמה ונכתב בהגט שלמה דוד. ב] שהיודי"ן מהאלפי"ן והשיני"ן אינם נוגעים לגוף האות. ג] שהיודי"ן אין להם עוקצין, וכעת הבעל כבר הלך לו ולא נודע מקומו, והוא מקום עיגון גדול, כי מי יודע אם ישיגו אותו, ואם יוכלו לפעול אצלו שישלח גט אחר, אי יש להתיר למסור הגט הזה להאשה, עכ"ת השאלה: תשובה א) הנה בש"ע אהע"ז סי' קכ"ט קיימ"ל דבשינוי בשם האבות פסול, ומבואר בבי"ש ס"ק י"ז דאפי' להמכשירים בלא כתבו שם האב, עכ"ז שינוי פסול דיאמרו דזה לא גירש, ונודע דעת העבוה"ג סי' נ"ה להכשיר במקום עיגון, אפי' בשינוי שם האבות, אולם לא החליט דעתו, עד שיסכים אתו חמיו הצ"צ, והוא לא הסכים כמבואר בצ"צ סי' כ"ג וכן פסק זקיני בכנסת יחזקאל ובתשו' רעק"א סי' קט"ז וקי"ז ובתורת גיטין מזקיני מאוה"ג ז"ל, וכן הסכימו רוב הפוסקים ראשונים ואחרונים, ועי' בס' דברי הלל בענין הגט ונק' מעזעריטש, בשנת תרכ"ב שהי' שם שינוי בשם האבות, וכ"ק מוח"ז הד"ח ז"ל והג' מהרש"ק והחסל"א ז"ל, ועוד גאונים כולם אסרו למסור הגט אף במקום עיגון ועי' ג"כ בדברי חיים ח"ב אהע"ז סי' קל"ה שהחמיר מאוד בזה, ומתמה על הגדולים שצידדו להתיר עפי"ד העבוה"ג, דהלא כל הפוסקים זולת העיטור מהראשונים והעבוה"ג, כולם אוסרים, וכ' דאין מקום לסמוך להתיר בזה ע"ש, וכ"כ האריך שם בסי' ק"מ בהתשובה לק' מעזריטש לפסול הגט ע"ש, ואם כי בדברי חיים שם בסי' קמ"ג כתב באמצע התשובה וז"ל ואפי' בשינה שם אבי' כשר במקום עיגון, ועיין בת"ה עכ"ל הרי דדעתו להתיר במקום עיגון וכ"כ בדברי חיים עצמו בסי' קס"ה וז"ל, וגם בשם אבי האשה יש להקל בשינה שמו עכ"ל, הלא בסי' קל"ה לא הותר אפי' במקום עיגון אמנם י"ל דלא כתב להלכה להתיר רק לסניף בעלמא, ושם בהשאלה כתבו השם שרגיל בפי כל, ומש"ה הותר ורק שצירף לסניף, דבשינוי שם האבות כשר במקום עיגון, היינו דאיכא דעות שכשר ולא להלכה עיי"ש, והנה בשו"מ קמא סי' ס"ו עומד לימין העבוה"ג וכ' שכן הוא דעת איזה גדולים, לסמוך על העבוה"ג ע"ש, וכן בתשובת חוט המשולש סי' י"ט הביא בשם הגאון ר' חיים מוואלאזין, שהכשיר במקום עיגון ע"ש, עכ"ז להלכה רוב הפוסקים מחמירים, וגם השו"מ עצמו העלה בח"ג סי' כ"ה לפסול הגט בכה"ג ע"ש ועי' ג"כ מזה מה שכ' כ"ק דו"ז ז"ל בעמק שאלה סי' צ' עיי"ש ב) ובפרט באם הגט נמסר ע"י שליח גרע עוד יותר, מטעם המבואר בצ"צ ועי' פ"ת שהאריך בזה, ועי' תשו' רעק"א סי' קט"ז וקי"ז מה שפלפל בזה עם הגאון בית מאיר, ודעת הגרעק"א דמש"ה גרע ע"י שליח דיש לומר שלא נשלח הגט הזה מבעלה אלא מאחר ששמו כשמו וחיישינן לכך, כיון דאיכא ריעותא בהגט ואין השליח נאמן על זה ע"ש ואף כי הבית מאיר מדחה סברתו, המעיין בתשו' נוב"י מה"ת סי' ק"ז יראה שגם הוא חושש כזה בגט ע"י שליח בשינוי השם ממש, כסברת הרעק"א ע"ש וגם הגאון ר"ח הכהן בחאהע"ז סי' נ"ז שכתב לצדד להתיר עפי"ד העבוה"ג מודה דע"י שליח גרע, דליכא למימר עדי מסירה כרתי, דאם רואים שנמסר הגט מידו של הבעל להאשה הזאת שייך עכ"פ לומר עדי מסירה כרתי, משא"כ ע"י שליח י"ל דילמא לא שלח הבעל הגט, ומש"ה גם לדעתו פסול כמבואר שם עייש"ה, ואם כי מבואר בתשו' ראנ"ח המובא בג"פ סי' קכ"ט ס"ק נ"ג ומ"ט דיותר יש מקום להקל בשינוי שם האשה מבשינוי שם הבעל, והג"פ מסביר טעמו, דבנערותה אין דרכה לחתום שטרות ואחר הנשואין נקראת על שם בעלה ולא על שם אבי' ומש"ה קיל, אולם להלכה קיימ"ל דאפי' בשם אבי האשה פסול, וגם העובדא בתשו' עבוה"ג הי' בשם אבי האשה, ועכ"ז חלקו הפוסקים עליו, ובכנסת יחזקאל הי' ג"כ השינוי בשם אבי האשה, וכ"כ בתשו' דברי חיים הנ"ל מיירי ג"כ בשם אבי האשה, ע"כ אין מקום לסמוך להתיר בזה אפי' במקום עיגון ג) אמנם כל זה בשינוי שם גמור, משא"כ בנ"ד יש עוד לעיין טובא, אי פסול גם בכה"ג ואם כי מבואר בג"פ סי' קכ"ט ס"ק ס"ג, דמי שנקרא ראובן שמעון, וכתבו בהגט להיפך, שמעון ראובן, דהגט פסול, וכן פוסק בדברי חיים שער התשו' בהג"ה על חידושי אנשי שם סי' ל"א ע"ש, והחאנ"ש הביא שם בשם המאיר נתיבים ובית מאיר שפסלו ג"כ בכה"ג בחיכף השמות, אולם מצינו ג"כ פוסקים המתירים בזה, בחדושי אנשי שם סי' קס"א שלהלכה התיר בנידן כזה, וכן הסכים אתו הגאון הישיע"ק והגאון מסטא- ניסלב וכן מבואר בישיע"ק בא' ששמו יודא מנשה וטעו וכתבו משה יודא והכשיר בדיעבד, וכן מבואר בדבר משה תנינא סי' ו' והעלה להתיר בכה"ג ע"ש, ועי' מהרש"ם ח"ב סי' קע"ג דבשינוי קצת בשם האב יש להקל במקום עיגון ע"ש: ד) והנה בחדושי אנשי שם העלה שם להתיר מטעם דבשינוי שם האב אין כאן פסול מה"ת, ורק חשש לעז, דיאמרו דזה לא גירש, וזה כא הוי רק מדרבנן. ובדרבנן יש לסמוך להקל דחילף