שו"ת בנין דוד קמא

סימן ב' בענין עגונה, באחד שנאבד זכרו כמה שנים ויצא קול רינון על האשה עם איש אחד וכעת האשה באה לפני הבי"ד, עם ע"א שהעיד עדות המועיל להתיר האשה, ועתה רוצה האשה להנשא להאיש המדובר, אשר הקול רינון עליו, אי מותרת להנשא לשוק, וגם אי מותרת להנשא להאיש שיצא עליו הרינון. בענין אי שייך דייקא מחומר שתצא מבעלה השני, פלפולים חריפים לתרץ קו' הנוב"י על הירושלמי יבמות פ"י, ליישב דברי הרש"י בסוגי' דדפנו, קושיא בשבועות כ"ב, דברי המוצל מאש והברכ"י, דאפילו אם שניהם לד"ע נתכוונו, ואח"כ נתברר שבזמן שזינתה כבר הי' מת בעלה, מותרת להבועל, (הגה ומה שכתבתי באות י"ב דאם יתברר דבעת הזנות, כבר הי' בעלה מת, מותרת להנשא גם להאיש המדובר ע"ש, הגם הכא כבר נתברר ע"י העד, היינו לפי דברי קדוש זקיני מאוה"ג מליסא ז"ל, שהעלה דאין ע"א נאמן על למפרע, דכל הנאמנות של הע"א משום דהוי מדעל"ג, ועל למפרע לא הוי עבל"ג הובא בשו"ת ברית אברהם סי' ס"א, ע"כ כתבתי דאם יתברר שכבר מת מותרת גם להמדובר אבל לפי"ד הגרע"א ז"ל הובא ג"כ בברית אברהם שם, דלענין הבועל ל"ה דבר שבערוה כלל, כמש"כ התוס' בפ"ק דיבמות ג' ע"ב, וע"א נאמן בלא טעמא דהוי מילתא דעל"ג ונאמן גם למפרע, א"כ הי' מועיל הגדת העד להתיר גם להמדובר, וע"ש בבר"א שהאריך בנפלאות, ויש לפלפל עוד אי שייך בכה"ג מחזיקין מאיסור לאיסור עי' ש"ש ש"א פ"ז ע"ש, ויש בזה אריכות אבל יען כי לא נשאת להאיש המדובר ואין נפמ"נ לדינא ע"כ קצרתי) (הנה בני הרב הה"ג החריף העצים מוה"ר יחזקאל שליט"א אבד"ק ראדוואן הקשה על המהר"א מזרחי הנ"ל בסי' ב' אות ח' דס"ל דשייך דייקא גם בזינתה דאף שאסורה לבעלה, משום חומר שתצא מבעלה השני, מש"ס יבמות קט"ז ע"א דאמרינן מ"ט דקטטה רח"א משום דמשקרי פרש"י ז"ל מרוב שנאה מתכוונות לאסור עצמה עליו ר"ש ב"א אמר משום דאמרה בדדמי ופריך הש"ס מאי בינייהו והקשה בני הא איכא נפמ"נ בכה"ג שזינתה ונאסרה עליו לטעם דמשקרי ומכוונות לאסור עצמה עליו ליכא וא"כ נאמנת אבל מטעמא דאמרה בדדמי גם בכה"ג אינה נאמנת וע"כ מוכח דבזינתה בלא"ה אינה נאמנת דלא שייך דייקא משום חומר שתצא מבעלה הראשון דבל"ה אסורה ועוד י"ל מדברי רש"י ז"ל ד"ה דאמרה בדדמי וקצרתי עכ"ד בני הרב שיחי' והיא קו' נכונה ואכמ"ל) ג תשובה בענין הנ"ל מדודי הגאון האמיתי פאה"ד שליט"א בעהמ"ח שו"ת חדות יעקב פלפולים נחמדים ביבמות קט"ז ובסוגיא דדפנו ובשבועות ל"ב. ד תשובה בענין הנ"ל לתרץ קו' דודי הגאון שליט"א ביבמות קט"ז ולתרץ קו' התוס' כתובות כ"ב ודברי הרש"י בסוגיא דדפנו ודבר נחמד לתרץ קו' זקיני הגאון מאור הגולה מרן דוד דוב ז"ל בעל השו"ת הרד"ד ודבר נכון מבני הרב הה"ג מו"ה יחזקאל שליט"א אבדק"ק ראדוואן, ודבר מחודד לתרץ קו' זקיני המהרש"א בשם אביו ז"ל במס' ב"ב ל"ב ודבר נכון לתרץ קו' הש"ש והבר"א בשבועות ל' דאמר ר"פ לאפוקי מלך והערה בכתובות כ"ב. ס"ח באשה שהחליטו הרופאים שאם תתעבר ותלד תצא מדעתה אי יש היתר ליתן בבית רחמה איזה משיחה או כמין קורט אחד לפני התשמיש שלא תתעבר. מ"ז באשה חולנית ופקודת הרופאים עלי' שמוכרחים לשלשל הולד ואם לאו תהי' ח"ו בסכנה גדולה אי יש היתר בדבר. ל' קו' גדולה על האבני מלואים בסי' י"ח דלר"ע דס"ל דאק"ת בח"ל ל"ש לומר עדל"ת דפקעי הקידושין מיבמות מסוגי' דעלי' לתרץ בחמשה אופנים בדברים חריפים מבאר דברי הירושלמי יבמות רפ"ק בפלוגתת ר"ע ור"י, דבר נחמד ביבמות ד' ביבמה שנפלה לפני מו"ש שאין חוסמין אותה, לתרץ דברי המנ"ח ישוב על קו' התוס' יבמות ט'. ל"ח פלפולים חריפים ועמוקים בסוגי' דח"ע וחב"ח בשה"מ דבר חריף בקידושין י"ג. ח' בכהן שנשא בתולה מכפר שיש בה רוב עכו"ם וטוען שלא מצא דם בתולים והאשה מכחשת פלפולים עצומים בענינים המסתעפים לזה, דברים חריפים ועמוקים ליישב קו' התוס' כתובות י' בסוגיא דאין אדם טורח בסעודה ומפסידה בשבעה אופנים. דבר מחודד לתרץ קו' השעה"מ על הרמז"ל דאשה שאמרה שזינתה ברצון א"כ ודבר נכון מבני הגאון מו"ה צבי שליט"א מוואיטצען, בשה"מ דבר נחמד לתרץ קו' הפנ"י לר"מ דס"ל כתובה דאורייתא אמאי יהי' נאמן לומר פ"פ מצאתי (הגה מצאתי כעת בת' עין יצחק להגאון מקאוונא ז"ל שהעלה ג"כ להקל. ט' תשובה בענין הנ"ל מידינ"פ הגאון פאה"ד ממאד שליט"א. ס"ב בחתן שצד הכלה מטה ידם ורוצים לגרוע שליש מהנדן, אי יכול החתן להרוס השידוך. נ"ג אי מותר להיות שדכן בזווגי עוברי עבירה, ועוברים על איסור נדה, וכמה מגיע שכר שדכנות, ואם צד א' אין להם לשלם שכר שדכנות, אם צד השני צריכים לשלם כל השכר, ועוד מעניני שדכנות. י"א אשה שהודית בעצמה שהכשילתו לבעלה באיסור כדה, דבר נכון בישוב קו' השעה"מ, ודבר חריף בישוב קו' הגאון ר' משולם איגרא ז"ל בנדרים ב' בסוגיא דטמא"ל. ו' בגט במקום עגונה שנמצא בו כמה ריעותות' א' ששינוי שם אבי האשה ששמו דוד שלמה' וכתבו בהגט שלמה דוד, ב' שהיודי"ן מהאלפי"ן והשיני"ן אינם נוגעים לגוף האות, ג' שהיודי"ן אין להם עוקצין (הנה ראיתי בשו"מ ה"ג סי' כ"ד ובשערי דעה סי' פ"ט שהעלו להכשיר, בנתחלפו השמות ע"ש, עכ"ז למעשה א"א לי לחוו"ד, נגד כ"ק מוח"ז הגה"ק מרן הד"ח ז"ל וכעת העיר בני הגאון מאויוואר שליט"א מתשו' ד"ח ז"ל ח"א סי' צ' וח"ב סי' קל"ג, דלא מקלינן תרי קולא בעגונה, והרבה יש לפלפל בענין זה וקצרתי) י"ט בחלל בן כהן שנותן גט לאשתו, האיך יש לכתוב בגט, פלפול נחמד בגיטין ל"ה, בסוגיא דהנושא נשים בעבירה. כ"ד אשה ששמה ריזל, ונקראת בשם העכו"ם רעגינא איך לכתוב הגט. כ בשם יענע וכדומה, איך לכתוב בהגט. לכתוב בהגט. נ"ד אחד שנשא בתולה והי' חופת נדה ולא נבעלה ובאו להתגרש איך לכתוב בהגט, אנתתי או ארוסתי. י' באם קבעו מקום לחליצה, ובבוקר נסע דיין אחד משם, אי יכולין לצרף דיין אחר. ס"ו בדין חליצת קטנה, פלפולים חריפים לתרץ קו' התוס' יבמות ס"ז, שהקשו לר"י דקטנה חולצת הא כל שאין עולה לייבום אין עולה לחליצה, דבר נכון ביבמות קי"ט לתרץ קו' נכונה.