שו"ת בנין דוד קמב

סימן ל"ו באם הנשבע לא ביקש שהמשביע יקבל בחרם, אי הבי"ד מטילן הקבלת החרם בלי בקשת הנתבע. ל"ז ראובן קונה משמעון סחורה בהקפה, ושמעון כותב בהפנקס, וכעת טוען ראובן, שכמדומה לו שלא לקח כל הסחורה. נ' ראובן שהי' נושה בשמעון, ושמעון בלוי ויש לו שטר מלוי, ושמעון הוא גבר אלם, ואינו ציית דין אי שייך שעבודא דר"נ, בשוה"מ דבר נחמד בגיטין ל"ז, בסוגי' דפרוזבול, כ"ג ערב למעות שהוא לדבר עבירה, אי חל הערבות. נ"ה ראובן נתן תבואה לבעל רחיים לטוחנם, ולאחר הטחינה, אמר בעל הרחיים לבעל הקמח, שכבר נגמר הטחינה ושיטול הקמח לביתו ולא לקחו ונגנב אי חייב בעל הרחיים לשלם. ס' באומן ששכר לאחד להיות אצלו פועל על ג' שנים, והאומן התחייב עצמו ללמדו האומכת, אי הפועל יכול לחזור בתוך הזמן, בסוה"מ דבר מחודד לתרץ קו' הקצה"ח גיטין י"ג. ע"א אחד ששאל תפילין מחבירו, ונאנסו אי חייב באונסין, פלפול בסוכה מ"א. ע"ב בתופס לבע"ח במקום שאינו חב אלא לאחד ומסרו למי שתפס בעבורו, אי חייב השליח לשלם למי שחב לו, דבר חריף לתרץ קו' התוס' ב"ב מ"ח שהקשו אמאי לא קאמר כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש ואפקעינהו וכו'. תונשלב"ע