שו"ת בנין דוד קלז

הבנין אין זה בית שמגדלים בו תורה וממילא הי' סברא לומר דמקום פנוי מהבהמ"ד מותר לשנות ולעשות ממנו בהכ"נ, אולם באמת ז"א דהמקום פנוי בקדושתו קיים כמו שהי' מקודם, ועי' במס' מגילה דף כ"ח דבהכ"נ שחרב יש בו קדושה ויליף מדכתיב והשמותי את מקדשיכם אף שהן שוממין בקדושתן קיימי: וברמב"ם פ"ו מה' בית הבחירה מבואר דקדושת בהמ"ק קדשה לעתיד לבא אף בחורבנה דכתיב והשמותי את מקדשיכם, ומשמע דאף בחורבנה יש להם הקדושה הראשונה, וטמא שנכנס למקום המקדש בחורבנה חייב כרת להרמב"ם ועיי"ש בהראב"ד ובמג"א סי' תקס"א ס"ק ב' פוסק כהרמב"ם דטמא שנכנס למקום המקדש בחורבנה חייב כרת עש"ה, ובשו"ת עמק שאלה מכ"ק דו"ז הגה"ק זצ"ל בסי' ג' וכ"כ י"ל לענין קדושת בהכ"נ ובהמ"ד דאף כשהמקום פנוי יש להם ממש אותו הקדושה שהי' להם מקודם, ובתשו' מהר"ם מלובלין סי' נ"ט ובתשו' פנ"י סי' ד' מבואר דבהכ"נ שנשרף דהמקום פנוי נשאר בקדושתו, והביא ראי' מההיא תלא דבי כנושתא דרבינה במס' מגילה עש"ה, ואפי' הט"ז בסי' קנ"ד ס"ק ד' אינו מתיר רק באם אינו ראוי לקדושה חמורה אז מותר לשנות לקדושה קלה משא"כ כשראוי עוד לקדושה חמורה אין לשנות ע"ש וא"כ בנ"ד שהמקום פנוי ראוי לקדושה חמורה אסור לשנות, ובפרט כי הרבה חולקים על הט"ז כידוע עי' בכור שור מגילה, ועי' בתשו' דב"ח ח"ב סי' י"ד שנשאל שם בבהכ"נ שחזי בו תיוהא והוכרחו לסותרו ובונים בהכ"נ חדשה, באופן שמצד אחד נשאר מקום פנוי אי יש קדושה במקום הפנוי שהי' שם הבהכ"נ ובאמצע התשו' כתב וז"ל דכלל אמרו בש"ס דא"מ מקדושה חמורה לקלה ומסתמא אפי' אין משמש עתה בקדושתו רק עומד פנוי אין מורידין דכלל אמרו מטפחת לא יעשו וכו' וראי' ברורה מהא דאין עושין מספר שבלה מזוזה וכו' ע"ש הרי הדבר מפורש דאף שהמקום פנוי כעת בקדושתו קיים ומה שכ' המבי"ט דאם אין מתפללין בתוכו שרי להורידו, עי' בדג"מ ובדברי חיים הנ"ל מה שכתבו בזה עש"ה וקצרתי, ובפרט לעשות עזרה על מקים הבהמ"ד דגוף הדבר בצ"ע אי העזרה קדושה יש בה עי' מג"א סי' קנ"ד ס"ק א' ובפרמ"ג שם ובסי' קנ"א בפמ"ג בא"א ס"ק א' ע"ש ועכ"פ קדושת העזרה קלושא מקדושת הבהכ"נ ג"כ בוודאי דאין לבנות על מקום הבהמ"ד העזרה של הבהכ"נ והוא ברור. ב) אכן יש עצה שימכרו מקום הבהמ"ד לאחד ויצא המקום לחולין, ואח"כ יכולים לבנות כרצונם ולחוש שמא הוי בהכ"נ של כרכים ולא מהני מכירה הלא מבואר בפנ"י סי' ז' דלא מקרי כרכים אלא עיר גדולה שבגדולת, וגם הא הוי אדעתא דטובי העי כמבואר במהר"ם לובלין סי' נ"ט ועי' במג"א, ואף לפי מה שחושש בדב"ח ח"ב סי' י"א דהטובים נבחרו עפ"י ערכאות ע"ש, עכ"ז אם ידוע שנבחרו כדת שפיר י"ל דנתנו אדעתא דטובי העיר, וגם מבואר בדב"ח ח"ב סי' ט"ו וט"ז שהאריך בזה להתיר המכירה בכה"ג אפי' בכרכים ע"ש היטב ע"כ שפיר מהני המכירה. ג) ומה שהעיר ח"א דמכירה כזו הוי ערמה דידוע דאין כוונתו לקנות והוא מוכר או נותן אח"כ המקום להקהל, הנה מלבד דיש שיטות דקדושת בהכ"נ הוא רק מדרבנן וכבר האריכו בזה הפ' א"כ בדרבנן מהני אפי' אם הוא בדרך הערמה שנית אפי' להשיטות דקדושת בהכ"נ מה"ת, איכא דיעת דזה אין מורידין מקדושה חמורה לקלה היא רק מדרבנן, עי' פמ"ג סי' קנ"ג ובארעא דרבנן אות מ' סי' שפ"ה, ובשו"ת צבי תפארת סי' ט' מהגה"ק ממונקאטש זצ"ל האריך בזה והביא משו"ת קנאת סופרים דהוי מה"ת ע"ש, ועכ"פ להשיטות דהוי רק מדרבנן מותר הערמה אולם באמת אין אנו צריכין לכל זה דאפי' אי הוה מה"ת ג"כ מותר בנ"ד דבכה"ג שעושה קנין המועיל עפי' דתוה"ק שפיר קונה אותו ואף שעיקר כוונתו הוא רק למען שיצא לחולין ואח"כ יחזור וימכור או יתן אותו להקהל בכה"ג ל"ח לערמה, עי' לאא"ז ז"ל במק"ח בסי' תמ"ח ובשו"ת דב"ח ח"ב סי' ל"א ומ"ג שמתבאר משם דבכה"ג ל"ח לערמה עש"ה וקצרתי, ע"כ לפענ"ד יעשו באופן זה למכור המקום פנוי מהבהמ"ד לאחד שיצא לחולין, ויקנה אותו בקנין המועיל, ואח"כ ימכור או יתן חזרה המקום להקהל ויהי' נרשם בפנקס הקהל שזה האיש קנה המקום מהבהמ"ד ומכר אותו או נתן אותו במתנה להקהל וכשמוכרים אותו שיצא לחולין צריכים למכור אותו טובי העיר במעמד אנשי העיר, וגם כת"ה עם עוד איזה ת"ח יהי' שם, כי לדעת איזה אחרונים צריך המכירה להיות בפני הת"ח עי' עמק שאלה סי' ה' ואח"כ כשיצא המקום לחולין יכולים לשנות ולבנות העזרה על מקום שהי' הבהמ"ד מתחילה כי כבר יצא המקום לחולין, ובאופן זה אין חשש ופקפק כלל ויש להאריך בכל פרט ופרט ומרוב הטרדא קצרתי. ד) ואודות מה ששמע כת"ה בשם החת"ס שיש איסור לעשות הפתח מהעזרה במערוב מיל פתח בהכ"נ הנה הדבר מבואר בחת"ס או"ח סי' כ"ז שהאריך בזה הרבה וכתב שמנהג הקדמונים הוא לעשות הפסח מהעזרה של הבהכ"נ שלא בצד מערוב רק או בצד צפון או בצד דרום, ואם אפשר יהי' בצד דרום, והאריך שם הרבה בזה ולבסוף כתב שכל זה אם הוא בדרך השלו' ושלא יתקוטטו עבור זה עש"ה בנועם דבריו. והי' בזה שלו' מאת הדושת"ה באה"ר ויזכו לגמור הבנין על נכון ונראה מהרה בבנין ציון וירושלים. ה"ק דוד דוב מייזליש סימן ע"א ב"ה אוהעל יע"א לכ' ידידי הרב הגאון מוהר"ש נ"י אב"ד דק"ק האלאם יע"א אחדש"ת ע"ד אחד ששאל תפילין מחבירו ונאנסו אי חייב באונסין עכ"ש. תשובה א) הנה כ"ת הביא דברי השו"ת אמרי יושר ח"א סי' קי"ז, שהביא דברי הקצה"ח סי' ע"ב דשואל ספר אינו חייב באונסין כיון דמללה"נ הוי כשאלה ליראות בה, דבש"ס ב"מ (צ"ו ע"א) מסופק אי ממונא בעינן והאיכא, או דלמא ממונא דאית לי' הכאה מיני' בעינן וליכא ע"ש, וקדמו במח"א ה' שאלה סי' ג' ועי' במח"א נדרים סי' כ"ד דהעלה דשואל שופר פטור באונסין, אף דבשואל ספר חייב, משום דעל ספר דרך ליתן מעות ולהכי כי השאילו לו מטיא לי' הנאה שמחל לו שכירתו, אבל גבי שופר שאינו עשוי להשכיר, כי השאילו לא מטיא לי' הנאת ממון ע"ש, וה"ה בשואל תפילין דלא מטיא לי' שום הנאת ממון פטור בנאנסו עכ"ד האמרי יושר, וכ"ת תמה עליו דהא המח"א בה' נדרים נוטה דעתו דגם בשופר