שו"ת בנין דוד קלא

ובשו"ת מהרש"ם ח"א סי' ב' ובח"ג האריך בזה להוכיח דמהני ע"ש וכן נראה מהנוב"י סי' קל"ח, אכן דעת אא"ז רבינו בדב"ח ז"ל סי' מ"ה דלא מהני חיבר לכותל רק שצריך לחברו בקרקע ממש, ועי' בחבור בטהרה בסופו בהתשובות ובעמק שאלה סי' כ"א שכ' שהאחרונים לא ראו דברי התשב"ץ ח"ב סי' י"ג שמפורש שם דלא מהני החיבר לכותל רק שצריך לחברו בקרקע ממש ושכן הוא דעת הצ"צ החדש בסם הפרישה ע"ש וא"כ אם באנו לתקן שיהי' מחובר לקרקע צריכים לחברו בקרקע ממש ולא רק בכותל, ובנידן דידן מהני לכו"ע החיבר לקרקע דכיון שנעשה לשמש עם הקרקע דהדהמק"ט נעשה כדי שלא יתקלקלו הכותלים וע"כ חשוב כתשמישו של הקרקע וגם תשמישו עם הקרקע, ואפי' לשיטת הגדולים שבתשו' הרא"ש שהחמירו בהסלונת יודי כאן בנ"ד דהני חוטי ברזל הוא לצורך הכותל שלא יסדקו וחשוב שמשמש את הקרקע ועי' בחבור לטהרה כלל ג' סעי' כ"ב מה שהאריך בזה ע"כ צריכים לחברו בקרקע ממש לא רק בכותל ואז מהני לכ"ע בנ"ד. רב) ועוד נשאר לבאר כי בש"ע מבואר בסתם דאם מחברו לקרקע מהני, והדג"מ ובנוב"י סי' קל"ז פוסק דצריך שיהי' נעשה מתחלה ע"מ לקבעו בקרקע, וכבר האריכו בזה הפ' עי' חת"ס ואמרי א"ש, ודעת הנוב"י דאם האומן עושה בסתם אז מהני באם קנאו אותו לדבר המחובר, ובד"ח ח"א סי' מ"ד כתב שאין ראיות הנוב"י מוכרחת שיהי' מהני בסתם, וע"כ פסק בהרבה תשובות שצריך שיהי' נעשה מתחלה בהפאבריק לצורך מחובר עש"ה ובמהר"ם שיק סי' ר"ד כתב דאפי' המסמורים שצריכים להתיבה שבמקוה לכתחלה בודאי טוב ויפה לצוות להאומן לעשות מסמורים חדשים ביחוד לצורך מחובר להמקוה ע"ש, וא"כ בהני חוטי ברזל הלא המה נעשים בסתם, ורוב פעמים משתמשים בזה לצורך תלוש ומבואר בתשו' הריב"א סי' ס"ד דתלי' בזה מה שהרוב משתמשים בו ואם הרוב משתמשים בתלוש, אז אף אם קונים אותו לצורך מחובר לא מהני, והגאון מטארנא ז"ל באמרי יושר ח"ב סי' ס"ז השיג עליו ע"ש, עכ"פ לפי"ד הד"ח לא מהני בסתם, ואף לפי המבואר שם בדב"ח דאם עושה שינוי מעשה בהמתכות מהני אף בלא עשאו מתחלה לכך א"כ לכאורה באם לוקחין חוטי ברזל חדשים ונותנים אותם לאומן שיהי' מסורגים לכאורה י"ל דחשוב שנוי מעשה, אולם י"ל לפי המבואר בחו"מ סי' ש"ס דלשון של מתכת שעשאו מטבע דלא חשוב שינוי מעשה משום דיכול להתירו א"כ הה"ד י"ל בהני חוטי ברזל המסורגים כיון דיכול לסתרו ולהתיר הסריגה ל"ח שינוי מעשה. ע"כ צריכים ליקח מתכות כזה אשר ידוע שנעשה בהפאבריק לצורך בנין מחובר, ויש חתיכות מתכות גדולת מאוד אשר ידוע שהמה נעשים רק לצורך בנין מחובר ותחקור על זה ותראה שכן הוא ויחברו אותם בהקרקע ממש לא רק בהכותל ואז אין שום חשש ופקפוק בזה וכשרה לכל הדיעות, והנה לא נעלם ממני שיש לצדד בנ"ד הרבה להתיר בלא"ה ולצרף הרבה שי' המקילין בזה ואיכא כמה ספיקות, אחד דילמא ההלכה כאותן השי' דבנקב וסדק אינו פוסל זחילה, וגם לצרף שי' הנוב"י דבאם המקוה כשרה ורוצים לתקנו על לעתיד אין חשש' בזה, וגם גוף הדין דאין לסתום בדהמקב"ט במחלוקת שנוי' ע"כ יש לצדד בזה הרבה לקולא, אולם כבר ידוע מה שכ' התשב"ץ ח"א סי' י"ג שבמקוה צריכים לחוש אפי' לדיעה יחידות שאין הלכה כמותה, ובמל"מ פ"ו מבואר דאפי' בחשש ספק דרבנן יש להחמיר במקוה, עי' בחבור לטהרה בסופו בהתשובות וכבר כתב הריב"ש שהיות שאפי' בעסקי עולם כל משכיל בוחר לנפשו דרך היותר בטוח על אחת כמה וכמה שיש לנו לעשות כן בדרכי התורה והמצות ע"ש, ועי' דב"ח בהרבה תשובות ובח"א סי' מ"א ובח"ב סי' צ"ט ובאמרי א"ש או"ח סי' א' ע"ש, וע"כ לכתחלה צריכים לעשות מקוה כשרה בלי שום חשש ופקפוק, ובפרט כי אין לנו לזוז מדברי רבינו א"ז רשכבה"ג זי"ע בעל הדב"ח, ע"כ לפענ"ד ברור דלדעת רבינו הד"ח צריכים לעשות כאשר כתבתי שבעת שיבנו הכותלים החדשים יתנו בתוכו מתכת כזה, אשר ידוע שנעשה בהפאבריק לצורך בנין מחובר, ויהי' מחובר בהקרקע ממש לא רק בהכותל. והשי"ת יעזרנו נכוין לאמתה של תוה"ק, את זה השבתי לאחי הה"ג שליט"א, ועתה אחלה מכ"ק אאמו"ר עט"ר מרן שליט"א להודיענו חוו"ד הטהורה. בנך המשתחוה מרחוק ה"ק יוסף משה מייזליש אבדק"ק מאראש-אויוואר יצ"ו סימן ס"ה ב"ה אוהעל יע"א. לכ' אהו' בני מחמד נפשי הרב הגאון הצדיק סוע"ה מו"ה יוסף משה שליט"א אב"ד ור"מ דק"ק מאראש-אויוואר יע"א א) ע"ד השאלה בענין מקוה המבואר לעיל ראיתי דבריך נכונים וישרים להלכה, דודאי לכתחלה צריכים לראות לתקן המקוה שלא יהי' שום חשש ופקפוק ולא לגבב קולות, ושמח לבי בראותי כי תלי"ת בארת הכל על נכון מה שנוגע לדינא בענין זה, והנה הסכמות הפוסקים דזוחלין במקוה פסול מה"ת, ובח"ס ז"ל סי' ר"ב כתב להוכיח כדעת מקצת פוסקים דלא הוי רק פסול דרבנן, מהא דאמרינן בשבת ס"ה בכורות כ"ה על שמואל דסובר דאין טובלין בנהרות. וסובר נהרא מכיפי' מברך, ופליגא דידי' אדידי' ע"ש והקשה הח"ס דלמא באמת פוסל לטבול בנהרות אף ברבו זוחלין דס"ל מין במינו לא בטל, אלא ודאי דפסול זוחלין היא מדרבנן ובדרבנן גם מב"מ בטל ע"ש, ובאמת לפי"ד הריטב"א ע"ז ע"ג דהא דמב"מ לא בטל כרב ושמואל היינו לענין אכילה, אבל לענין הנאה בטל ע"ש, א"כ אין ראי' דהא אפילו א"נ דזוחלין פסול מה"ת, מ"מ במידי דאינו נוגע למידי דאכילה מב"מ בטל, ועי' ג"כ מש"כ כ"ק מו"ח הגה"ק בדברי חיים ח"א סי' מ"א על דברי הח"ס הנ"ל דל"ש במקוה ענין ביטל ע"ש. כ) ובדברי הח"ס הנ"ל אמרתי דבר מחודד לתרץ קו' התוס' שבת ס"ה ע"ב שהקשו אהא דאמרינן ברבו נוטפין פסול נימא קמא קמא בטל בעת שהי' רבו הזוחלין, דהא זוחלין שרבו על הנוטפין כשירה ע"ש. ונראה לי ליישב דהנה באמת הקשה הח"ס אמאי אמרינן ברבו זוחלין כשירה הא מב"מ לא בטל ע"ש ונ"ל עפי"ד הר"ן נדרים (נ"ב ע"א) דרבנן סברי דמב"מ בטל, משום דזה הוא היתר וזה הוא איסר. וע"כ חשוב מבשא"מ, ור"י סובר כיון דבעצם הוא מינו הו"ל מב"מ ואינו בטל ע"ש, ומבואר בישיע"ק סי' קכ"ו הסבר הענין דלכאור' קשה דעכ"פ האיך