שו"ת בנין דוד קכו

חשובה הנה ידוע דברי הפמ"א בח"ב סי' קי"ב שהאריך בענין זה והעלה דמותר לישב על כרים וכסתות התפורים בכלאים הנתונים בתוך העגלה לישב עליהם והא דאסור בש"ע בכרים מלאים היינו כמו כרים ששוכבים עליהם שנכפפים על צידו האדם אבל באותן כרים שנותנים בעגלה שממלאים אותן בשער בדוחק עד שא"א לכוף על הצדדים אף שהמה כרים לישב עליהם אין חשש וק"ו דמותר לישב על כסאות התפורים בכלאים שהכר נתחבר לעץ ע"י מסמורים וא"א בשום צד לבוא על צידי אדם וה"ה לישב בהעגלה שמן הצדדים איכא שעטנז כיון שאינו בדרך לבושה ולא בדרך העלאה ואין להחמיר אלא לישב כנגד הווילון של העגלה שהוא כלאים ע"ש ומובא בפ"ת סי' ש"א ובגליון מהרש"א שם הביא ג"כ דבריו דאפי' מצד חסידות אין כאן להחמיר ע"ש, וכן מבואר בבשמים ראש סי' רל"ג דכיון שנעשה לשומר להעץ בטלו והרי הוא כעץ ולא גזרו בו חכמים ובזכור לאברהם יו"ד אות כ' ובבית מאיר סי' ש"א הביא ג"כ דברי הפמ"א להלכה וכן מבואר בחסד לאברהם תניינא יו"ד סי' ע"ב וכ"מ בריב"ש סי' כ"ט ע"ש, אכן יש אנשי מעשה שמחמירים ונזהרים מלישב על עגלות כזו וכעין מה שכ' מוח"ז הק' בהשיב משה סי' ז' בחאו"ח לענין לבישת צמר דיש לברוח מצ"ט שערי היתר כדי שלא יפגע בשער אחד ממאה של איסר ע"ש וכ"כ מחמירים לענין זה ותבוא עליהם ברכת טוב ושמעתי שכ"ק דו"ז אדמו"ר הגה"ק משינאווא זי"ע הי' נזהר בזה אבל מצד הדין הרי מבואר דמותר. כ"ד מורך אוהבך אה"ר ה"ק דוד דוב מייזליש סימן ס"ב ב"ה אוהעל יע"א לכ' אהו' בני מחמד נפשי הרב הגאון החריף חו"פ מו"ה חיים שליט"א אב"ד ור"מ דק"ק סארוואש יע"א עד"ש בחתן שצד הכלה רוצים לגרוע שליש מהנדן שהבטיחו כי מטה ידם ואין ביכולתם לסלק כל הנדן אי החתן יכול מצד הדין להרוס השידך עכת"ש. תשובה א) הנה בפתחי תשו' סי' נ' ס"ק ט' מבואר בשם ס' מעין גנים וז"ל ועי' בספר מעין גנים שהביא מ"ש בס' חקי דרך באם מסלק הנדן פחות שליש הוא פטור וכ' על זה ששמע הפירוש בשם גדולים דר"ל דפטור מקנס אבל אינו יכול להכריח צד השני בזה לקיים השידוך עד שיסלק כלו ואם הוא אינו רוצה פטורים שניהם זה מזה בלא קנס עכ"ל הפ"ת וכן דעת השואל בס' יהושיע סי' צ"ג דאף דצד אחד הוא אונס וא"י לסלק עכ"ז א"א לחייב צד השני דרחמנא פטרי' אמרינן ולא דעל ידי האונס של זה נחייב את חבירו כידוע דברי הירושלמי המובאים בחו"מ בש"ך סי' כ"א ועיי"ש בקצה"ח וכן מבואר בחסל"א סי' מ"ב דרשות ביד החתן לבטל השידוך בכה"ג מטעם הנ"ל דאונס רחמנא חייבא כ"א וגם מטעם דאפי' אי הוה ספק בתקנה קיימ"ל דכל ספק בתקנה אוקמינן אדינא ומן הדין כיון דלא קיים התנאי כי מגרע שליש יכול לנתק השידוך ע"ש ב) אולם בס' יהושיע דחה דברי השואל דאי נימא דהתקנה הי' רק לפטור מקנס את הצד שאינו יכול לסלק בירד מנכסיו למ"ל כל התקנה הכא אונס רחמנא פטרי' בלא"ה ע"ש ואם כי מבואר במהרי"ט ח"א סי' א' באסר על עצמו בשר אם לא יפרע לזמן פלוני וירד מנכסיו ול"ה יכול לפרוע דחל הנדר ול"א דאונס הוא כיון דעניות שכיח הו"ל להתנות אולם לפי המבואר ביו"ד סי' רל"ב דבשידוכים פטור אם מטה ידו והטעם הוא דאנן סהדי הוה כמו שהותנה א"כ בלא"ה פטור באונס ועיקר התקנה הי' שאין צד השני יכול לנתק השידוך וכ"כ בשו"ת מנחת ס"י סי' ס"ז ואם כי הגרי"ש בשו"מ קמא סי' קל"ה וסי' קל"ו דעתו כדעת השואל בס' יהושיע דיכול לנתק השידוך, אולם עי' במה"ד ח"ג סי' ע"ו שנוטה בעצמו לדברי הפוסקים דנחשב לסילק גמור ע"ש וגם כבר הורה כן כ"ק מוח"ז הגה"ק ז"ל בדברי חיים ח"א בחיו"ד סימן מ"ב וזלה"ק אודות השידך שרוצה המחותן לגרוע שליש על פי תיקן ד"א לפי מה שמבואר בספר חוקי משפט וזה לשונו ובענין סילוק אם נותנים לחתן שני חלקים הוא מסולק עכ"ל הרי מלשון מסולק משמע שהוי כמו שסילקו לו והחוזר חייב בח' וקנס עכ"ל, ע"כ הכי נקטינן דאם מנה ידו ואין ביכלתו לסלק רק שני שלישים דאין ביד החתן לבטל השידוך וטוב לעשות בכגון דא פשרה ולקרב השלום. כ"ד אביך אוהבך אדיר ה"ק דוד דוב מייזליש סימן ס"ג ב"ה אוהעל יע"א לכ' אהובי אאמו"ר עט"ר הרה"צ חו"פ בנש"ק וכו' וכו' מו"ה מרדכי זאב שליט"א א) אחדשת"ה באה"ר ע"ד אשר כ' לתרץ קו' זקנינו השער אפרים ז"ל במס' גיטין (ל"ה ע"ב) דאמר רב הונא לא שנו אלא בשלא ניסת, אבל ניסת אין מדירין אותה, ופריך הש"ס ניסת מ"ט דמיפר לה בעל כי לא ניסת נמי לכי מנסבא מיפר לה בעל וכו' וניחוש דלמא אזלה לגבי חכם ושרי לה, והקשה הש"א ז"ל דאמאי פריך הש"ס ניסת מ"ט וכו' כי לא ניסת נמי לכי מנסבא מיפר לה בעל על ר' הונא, הלא קשה על מתני' דבין בניסת ובין בלא ניסת מיפר לה בעל, וכ' לתרץ דיש להקשות לפי"מ דמבואר בהראשונים דגם בימי המשנה הי' חסור לקדש בביאה, א"כ הא דפריך הש"ס לכי מנסבא היינו בכסף או בשטר, והרי מבואר באהע"ז סי' כ"ח סעי' כ"א דאם קדשה בכסף דאסור לה בהנאה, אינה מקודשת, ועי' בחלקת מחוקק שם סקמ"א ובסי' ל"ב דגם בשטר האסור בהנאה אינה מקודשת ע"ש א"כ מה פריך הש"ס כי לא ניסת נמי וכו' מיפר לה בעל הלא יש עצה להדירה שאם קבלה מכתובתה תהי' אסורה עלי' בהנאה הכסף והשטר של קידושין. א"כ אין לחוש דכי מנסבא מיפר לה בעל דהא אם קבלה מכתובתה לא יהי' חלין הקידושין כלל, ולא יהי' יכול, להפר לה הנדר שנודרה ליתומים, אמנם הדבר נכון דהא קו' הש"ס אזלא על ר' הונא והוא ס"ל בקידושין [ה' ע"א] דחופה קונה, א"כ יש לחוש שתנשא ע"י חופה א"כ מתורץ קו' הש"א דאמאי פריך הש"ס על ר"ה ולא אמתני' ולהנ"ל א"ש דאמתני' לא הוי מצי להקשות דהו"א דמדירין לה כנ"ל וחופה אינה קונה לכן פריך הש"ס על ר"ה דס"ל דחופה קונה לכי מנסבא