שו"ת בנין דוד י

קושיא גדולה, ונ"ל ליישב דהנה שיטת הרמב"ם ז"ל ה' אישות פ"א, דבועל בלא קידושין לוקה משום לא תהי' קדשה, והראב"ד ז"ל חולק עליו ועיי' במ"מ שהביא ראי' דלא כשיטת הרמב"ם ז"ל, דאל"כ איך חייבה תורה קנס במפותה הא אין לוקה ומשלם ע"ש, א"כ ר"מ דס"ל לוקה ומשלם שפיר י"ל דס"ל כשיטת הרמב"ם ז"ל, וא"כ קשה לר"מ דחייש למיעוטא איך מותר לאדם ליקח את הקטנה ניחוש שמא תמצא איילונית ויהי' קדושי טעות ויהי' בועל בלא קדושין, ואפי' לשיטות דבקטנה ליכא לאו דלא תהי' קדשה כיון דאינה ראוי' להתעבר ולא שייך ומלאה הארץ זימה, מ"מ הלא מבואר שם במ"מ דעובר עכ"פ בעשה ועיין במל"מ הנ"ל שהבאתי באות י"ב דהמוהריב"ל לא אמר אלא באיסור שבדה מלבו, כגון שנשבע וגם חזר מדבריו בח"ב עיי"ש א"כ איך מותר ליקח את הקטנה, ועכצ"ל דלא משכח"ל לר"מ לישא קטנה בהיתר אלא בקיבל עליו שאפילו אם תהי' איילונית לא יהי' ק"ט, ולפי"ז נכונים דברי ר"ת ז"ל דר"מ ע"כ איירי בקיבל עליו, ולפי"ז מתורץ קו' הגרע"א דילמא ס"ל לר"א כר"מ ואפ"ה קטנה מתייבמת דאיירי בלא קיבל עליו, דז"א דאי ס"ל כר"מ דחייש למיעוטא עכצ"ל דקיבל עליו דאל"כ הי' אסור לו לישא את הקטנה: ולפי"ז מתורץ קו' המי נדה הנ"ל דילמא ר"מ לא חייש למיעוטא ומש"ה קטנה אינה מתייבמת דאיכא חזקה דמסייע להמיעוט ע"ש חיישינן שמא תהי' איילונית, דז"א דא"כ קטנה תתייבם לר"מ ממנ"פ דאם תהי' איילונית יהי' ק"ט דהיינו בלא קיבל עליו דאין לומר כנ"ל דלא משכח"ל לר"מ אלא בקיבל עליו דאל"כ הי' אסור לו ליקח הקטנה שמא תמצא איילונית דהא אמרת דר"מ לא חייש למיעוטא היכא דליכא חזקה, א"כ הי' מותר לישא את הקטנה ומדאמר ר"מ סתמא דקטנה אינה מתייבמת ש"מ דר"מ חייש למיעוטא אפילו היכא דליכא חזקה דמסייע ודו"ק היטב: י"ד) ובאופן אחר נראה לי ליישב קו' המי נדה הנ"ל והתבונן בזה דהנה התו' הקשו דקטנה תתייבם ממנ"פ דאם תהי' איילונית יהי' ק"ט ותירץ הר"א מבורגיילה דחיישינן שמא לא הי' מקפיד והקשה השעה"מ ה' מקואות כלל ג' הא הוי ס"ס ספק איילונית ושמא הי' מקפיד, ותירץ השעה"מ דלא הוי ס"ס **(דסמיא בידן)** דאפשר לברר ולהמתין עד שתגדל ואם לא תהי' איילונית תתייבם עיי"ש, ומובן דאם א"א להמתין עד שיתברר אז א"צ לברר כלל, והנה הרשב"א ז"ל ביבמות (קי"א ע"ב) הקשה בשם ר"ח ז"ל לר"מ דס"ל דקטנה אסורה להתייבם תהי' אסורה לעולם משום דכל יבמה שאין אני קורא בה יבמה יבא עלי' בשעת נפילה הרי זה אסורה לעולם ע"ש, אמנם להשיטות דאינו ראוי מדרבנן מקרי ראוי מדאורייתא, עיי' מל"מ פ"ז דתרומות ה"א בטמא שאכל תרומה טמאה מדרבנן ע"ש א"כ לפי המבואר בתוס' בכמה דוכתא דהא דחייש ר"מ למיעוטא הוא מדרבנן א"כ מה"ת קטנה מתייבמת ושפיר אני קורא בה יבמה יבא עלי' בשעת כפילה א"כ לא קשה קו' הרשב"א ז"ל כמובן, שוב ראיתי במה"ר שכתב ג"כ לתרץ כן דהא ר"מ ס"ל בסוכה כ"ג דאינו ראוי מדרבנן הוי ראוי מה"ת עיי"ש ערך יבמה, ולפי"ז מה נעים יהי' מתורץ קו' המי נדה הנ"ל דילמא טעמא דר"מ דס"ל דאמרינן סמל"ח ומן התורה אסורה להתייבם דזה אינו דא"כ שוב יקשה דקטנה תתייבם ממנ"פ דאין לומר כתירץ הר"א דחיישינן שמא לא הי' מקפי' דהא איכא ס"ס כקו' השעה"מ דאין לת' כנ"ל דאפשר לברר ולהמתין עד שתגדל דז"א דאם נימא דלר"מ מה"ת אסורה קטנה להתייבם א"כ תהי' אסורה לעולם משום דכל יבמה שאין אני קורא וכו' ולא הוי אפשר לברר ומדאסר ר"מ קטנה להתייבם ש"מ דטעמו משום דהוא מדרבנן משום דחייש למיעוטא ושפיר אתיא מתני' דבנות כותים כר' מאיר ודו"ק. וב"ה הוא דבר חריף: ט"ו) ובפשיטות יש לתרץ קו' המי בידה הנ"ל דהתו' הקשו הא יהי' ק"ט אם תמצא איילונית ותירץ הר"א דלאחר מיתה חיישינן שמא לא הי' מקפיד והתו' הקשו מהתוספתא דאפילו לאחר מיתה הוי ק"ט והיטב אשר דיבר הגרע"א ז"ל לתרץ דלדידן לא חיישינן שמא לא הי' מקפיד אבל ר"מ דחייש למיעוטא חייש נמי למיעוט שאינם מקפידין ודפח"ח א"כ א"א לומר דר"מ לא חייש למיעוטא דא"כ לא חיישינן שמא לא הי' מקפיד א"כ שוב תתייבם ממנ"פ ויש להאריך בזה וקצרתי והבן ט"ז) ונשוב לנ"ד עיי' בשו"ת מהרי"א ענזיל סי' ל"ו דבעיר שרוב עכו"ם אין לחוש שמא נקברו ישראלים, וגם הא איכא ס"ס שמא לא נקבר ישראל מומר ושמא נעשו לעפר ושמא פינן למק"א, ולא הוי איתחזק איסורא דהא לא איתחזק כלל שנקברו מומרים, וס"ס מהני דהוי ס"ט ברה"ר כנ"ל, אפילו אם הוי כרה"י הלא מבואר בקדי"ס למבי"ט הובא ג"כ בפרמ"ג סי' ק"י ס"ק כ"ג הא דלא מהני ס"ס ברה"י הוא מדרבנן א"כ יש לסמוך על המנ"ח והטוטו"ד והמהרי"א הנ"ל דבנ"ד מהני ס"ס גם ברה"י כנ"ל ובפרט לשיטת הראב"ד ז"ל אם נימא דבזה"ז אין הכהן מוזהר על הטומאה אלא מדרבנן א"כ הלא מבואר בסי' ק"י וסי' ק"מ דבאיסור דרבנן תולין בנפל אחד מהם לים דהאיסור נפל וה"ה הכא תולין דפינו את המומרים והגם דמבואר ברשב"א ז"ל הובא בב"י סי' ק"י דבפירש למק"א וישנה בעולם אין תולין כיון דצריכין לדון עלי' וגם אמרינן איסורא ברובא איתא כ"ז לא שייך בנ"ד דהא אין אנו צריכין לדון על המתים שפינו לביה"ק החדש וגם הא עכ"פ פינו רוב המתים א"כ אמרינן איסורא ברובא איתא בביה"ק החדש עיי' זבחים (ע"ד) לכן אין לחוש כלל למומרים ומשום חשש קברי עכו"ם נתבאר לעיל צדדי ההיתר בעזהי"ת לכן לפעד"נ שמותר לכהנים ליכנס לבית הנ"ל בעת הצורך כ"ד ידידו אוהבו הדוש"ת ה"ק דוד דוב בעריש מייזליש סימן ב כ"ה אוהעל יע"א לכבוד אהובי בני מחמד נפשי הרב הגאון החסיד סיני ועוד"ר מו"ה צבי הירש שליט"א חונה בק"ק ניימארק יע"א אחדשה"ט על דבר שאלתך בענין עגונה, באיש אחד שנאבד זכרו כמה שנים וזה איזה חדשים שיצא קול רינון על האשה בדברים מכוערים עם איש אחד שרגיל לבוא אצלה ואומרים שדרים ביחד באיסור, ועתה הלכה לביד"צ עם עד אחד שהעיד עדות המועיל, שמת בעלה שמותרת להנשא לשוק, ועתה ברצון האשה להנשא להאיש המדובר, ועי"ז נתחזק הקול עוד יותר, ונפשך בשאלתך אי מותרת להנשא לעלמא וגם אי מותרת להנשא