שו"ת ברית עולם צד

באם חופה היכא דניקבה כנפה ומ"מ כיון דההלכה הוא אף בחסר במקום אחד בעי שיעורא דאיסר דהוא גדול מאם חופה כש"כ בניקבה כנפה דיש לנו לשער בכאיסר דהוא שיעור גדול מאם חופה. וא"כ שפיר כתב הרשב"א ז"ל בחידושיו שם על מה שכתב הבעל העיטור דאין אנו בקיאים בשיעור איסר ויש להחמיר וע"ז שפיר כתב הרשב"א ז"ל דבבהמה משערין אותו ברוב רוחב חלל הקנה והיינו ברוחב קנה דבהמה דהוא קטן בודאי משיעור איסר הגדול כדמוכח מהנ"ל. וכן פסק הב"י בש"ע שם דמשערים אותו ברוב רוחב חלל הקנה וסתם דבריו וי"ל דמסתמא כונתו לקנה של בהמה וכמו דמוכח בהדיא בלשון הרשב"א ז"ל. וקושיית הדרכי משה והרמ"א ז"ל מס"ג כבר ישבו הט"ז והש"ך ז"ל וגם הא דקשה מהך דס"ד ג"כ נתישב שפיר לכאורה ועדיין צ"ע בזה. ובאמת גם הרשב"א ז"ל סיים דבריו שם בצ"ע עייש"ה. והיוצא מהנ"ל דמזה לכאורה ליכא לאוכוחי מידי על שיעורא דאיסר בעוף כמה נשער אף בשיעור לכל הפחות וכנ"ל

(ד) אלא דמ"מ בהך שכתב בתשובת פרי תבואה הנ"ל דמקובל בזה דגם בשיעור סלע בבהמה לפי הערך בעוף דוקא בליכא יותר מחוט השערה של אדם כנ"ל ומשמע דמעט יותר משער אדם הוה ספיקא דלמא הוא יותר משיעור סלע לפי ערך בעוף בזה צ"ע לכאורה וגם מהך דשיטת הרא"ש ור"י ז"ל הנ"ל יש ללמוד לכאורה על שיעור יותר גדול מזה בודאי. דלפי מה שפירשו הם ז"ל דכל האיבעיא דבעוף מהו היינו אף דבכ"מ משערינן לפי הערך מ"מ זה דוקא בחסר במקום אחד אבל בניקבה כנפה כיון דמצטרף לזה ג"כ השלם שביניהם בזה י"ל דחומרא גדולה היא לשער לפי הערך כאיסר ולצרף בזה ג"כ השלם שביניהם ומשו"ה קמבעיא להגמרא בעופא מהו ומסיק דבזה משערינן באם חופה ואם לא דמצטרף השלם שביניהם א"ש דמשערינן בכאיסר לפי הערך. והרי גם בהנקבים לבד בלא השלם איכא שיעור גדול לכה"פ מחצה מרובא דאם חופה. וא"כ דלא מצרפינן השלם שביניהם אלא באין בין נקב לנקב כמלא נקב אם נימא דבהחסר לבד בלא השלם משערינן באיסר לפי הערך הרי ע"כ דבאיסר לפי הערך איכא ג"כ שיעור גדול קצת שנדע לשערו והיינו חצי מרובא דאם חופה וכן מצאתי בעה"י בכו"פ שם שכתב כן. אך באמת אף דמלשון הרא"ש והר"י ז"ל משמע דהאיבעיא דגמרא בעופא מאי הוא משום דמצטרפים השלם שביניהם ולכן שיערו בשיעור אחר אבל הנקבים לבד בלא החסרון גם בשיעור דאיסר לפי הערך ג"כ אסור וא"כ מוכח דרבע דרוחב הקנה לא הזה כשיעור איסר לפי ערך מ"מ מהאיבעיא דגמרא בעצמה לכאורה ליכא לאוכוחי שיעורא דאיסר קטן לפי הערך. והוא די"ל דלעולם איסר קטן לפי ערך עוף הוא קטן מאד אלא דאיבעיא דגמרא עופא מאי והיינו בניקבה כנפה כפירוש הרא"ש ז"ל ה"ט משום די"ל דלעולם אין השיעור דאיסר לפי הערך עוף רק היכא דשיעור זה חסר במקום אחד אבל היכא דנצטרף מכמה נקבים שיש בהם חסרון בכולן או בכמה מהם לשיעור חסרון איסר לפי הערך בזה לא נאסרה עד שיעורא דאם חופה וא"כ י"ל דאף דהנקבים לבד ג"כ המה יותר משיעור איסר לפי הערך ג"כ לא נטרף בזה עד אם חופה רוב הקנה ולא דאיבעיא דגמרא הוא מחמת דמצטרף השלם שביניהם אלא משום דמפסיק באמצע החסרון וא"כ ליכא להוכיח מגמרא שיעור ברור על כאיסר לפי הערך. אך מ"מ מלשון הרא"ש והר"י ז"ל יש להוכיח כנ"ל. ומלבד זה מה שהחליט בח' פ"ת הנ"ל דרק כשער אדם ודאי לא הוה כסלע אבל ביותר משיעור זה מספקא לן דלמא הוה כסלע לפי הערך. וזה תמוה לכאורה דהרי בניקבה כנפה נקבים שיש בהם חסרון אף אם נימא כנ"ל דמשום דלא במקום אחד נחסר כשיעור איסר לפי הערך משו"ה לא נאסר עד שיעור דאם חופה. מ"מ הרי בסלע נמצאו כמה וכמה איסרין כידוע וא"כ אם נימא דבשיעור ב' שערות י"ל דהוה כשיעור סלע לפי ערך עוף א"כ באיסר צ"ל לפי ערך עוף דהוה הרבה פחות גם משיעור שער אחד ונקב שיש בו חסרון כזה הוא דבר שהחוש מכחיש שיהיה ניכר כלל שהוא חסר ולכה"פ הו"ל להגמרא לפרושי. ואין לדחות דלפי ערך בעוף נגד בהמה דגרגרת לא דמי לגולגולת דמאיזה סברא נחלקם אך יש לדחות קצת ולומר דאף דבסלע הוה כמה איסרין מ"מ י"ל דהאיסר לא היה קטן הרבה מהסלע אלא דהסלע היה עב והאיסר היה דק מאד או דהסלע היה כסף טהור והאיסור מעורב עם סיגים וכדומה ויש לפלפל בזה

והנה ביו"ד סי' ל"ד ס"ו איתא שאם נקבה נקב מפולש משני צדדים אע"פ שאין בנקב אלא כדי שיכנוס בו איסר לרחבו דהיינו כעובי איסר אסורה והיינו בשני צדדים יחד הוה כשני עובי איסר וכתב בש"ך שם בשם הכס"מ דשיעור דאם חופה קטן משני עובי איסר וזה גם בעוף כמבואר שם וא"כ באם דלא היה מפולש משני צדדים אלא מצד אחד חסר כעובי איסר היה מותר בודאי וזה הוה לא פחות מחצי דאם חופה לפי הנ"ל וא"כ הרי מוכח דבחסר במקום אחד אף בחצי דאם חופה כשר בודאי, אך באמת זה אינו ראיה דדעה זו הוא מהרי"ף והרמב"ם ז"ל ולשיטתם אזלי דס"ל דבעוף גם בחסר במקום אחד לא משערינן בשיעור איסר לפי הערך אלא בשיעור דאם חופה אבל לשיטת הרא"ש ז"ל וסייעתו דגם בעוף בחסר במקום אחד הוה כשיעור איסר לפי הערך י"ל דגם בעובי איסר גדול דהוא חצי מאם חופה הוה יותר משיעור איסר לפי הערך אך מהתימא על הרמ"א ז"ל אמאי לא הגיה כלל על זה כמו שהגיה בס"ד דבחסרון במקום אחד י"א דמשערין בשיעור סלע. ואם נימא דבאמת באיסר לפי ערך הוה לא פחות ממחצה דאם חופה כמו שכתב בפליתי הנ"ל א"ש ועיין בפרי מגדים מה שהעיר בסתירת המחבר בס"ה וס"ו ודוק

(ה) ואי לא מסתפינא היית אומר לכאורה דיש לדון קצת דבשיעור עובי קש ג"כ ודאי לא הוה כשיעור סלע לפי הערך בעוף דהנה בפ' אלו טריפות (דף נ"ו ע"א) בהך דנפחתה הגולגולת איתא שם רב שיזבי בדיק בשימשא רב יימר בדיק במיא רב אחא בר יעקב בדיק בגילא דחיטתא ופירש"י ז"ל בגילא דחיטתא כמו שפירשתי במסמר דהיינו דמוליך למעלה על הנקב לראות אם יחגור יעו"ש והרי"ף ז"ל גורס ר"א ב"י מייץ בגילא דחיטתא ופירש הר"ן ז"ל שם מוצץ בקש של חטין דרך הנקב ואם ניקב הקרום עולה והיינו דאינו פותח הקרום אלא דדרך הנקב העצם הוא מייץ ולכאורה משמע דכונתו דתוחב הקש בתוך הנקב העצם הגולגולת ומייץ לראותו אם ניקב הקרום אז עולה המוח. ואם נימא דברוחב קש הוה כשיעור סלע בעוף לפי הערך א"כ אף אם הקרום אינו נקוב מ"מ הרי אסור משום נפחתה הגולגולת בעצמה דאסור בעוף לפי ערך שיעור סלע בעוף אע"כ דזה ודאי הוא דאינו כשיעור סלע לפי הערך. וא"כ יש ללמוד מסוגיית הגמרא לפי גרסת הרי"ף ז"ל ובהגהת מלוא הרועים הנדפס מחדש הביא בשם בעל הלכות גדולות דגורס ג"כ כהרי"ף ז"ל ומוכח מזה דבשיעור קש של חטים אף בקש עב שיש בה ג"כ חלל קצת בתוך הקש עד שיוכל למצוץ בקש זה ג"כ בודאי ליכא שיעור סלע לפי הערך ג"כ. ואף שיש לדחות דלא תחב הקש בנקב מ"מ סתמא דסוגיא הכי משמע ולכה"פ בהנך נקבי הגולגולת של עוף דהוה בתולדתן דלכמה פוסקים מקילין אף דהוה חסר כשיעור סלע לפי הערך בעוף. לכאורה גם לאינך פוסקים דס"ל להחמיר אף בנקב בתולדה היכא דהיה בהן כשיעור סלע לפי ערך י"ל דאולי יש לסמוך בזה דכרוחב קש ג"כ ליכא כשיעור סלע לפי ערך בודאי ודוחק לומר דהסלע קטן הוא מאיסר ומשום דהיה של כסף ובגולגולת הוי שיעור קטן אך מחמת שבס' פ"ת בשם רבותיו לא כתב כן אני מבטל דברי מפני דבריו ז"ל וכ"ז לא כתבתי לא להלכה וכש"כ למעשה רק לפלפולא בעלמא להעיר את המעיין. ואם ח"ו שגיתי ה' הטוב יכפר בעדי. ואולי דלינא חספא למאן דמשכח מרגניתא תותיה: סימן ל לבאר בדין דא"א לצמצם בכמה פרטים ובפסקי הרמב"ם ז"ל בענין זה: