שו"ת ברית עולם צג

בשיעור כאיסר הלכך משערים אותו ברוב רוחב חלל הקנה והוא מהרשב"א ז"ל בחידושיו (דף נד) שם וכתב ע"ז הרמ"א ז"ל ולפי מה שיתבאר בסמוך דשיעור איסר הוא פחות מרוב א"כ מי שאינו בקי יבוא להקל עכ"נ דר"ל רוב רוחב חלל קנה של עוף דהוא פחות מכאיסר כו'. וכבר האריכו בזה הט"ז והש"ך ז"ל לישב קושיית הרמ"א ז"ל וסתרו מה שכתב לפרש דכונת הרשב"א ז"ל הוא באם חופה דעוף. ובאמת הוא תמוה מאד דמבואר בהדיא בלשון הרשב"א ז"ל שם דקאי על בהמה ולא על עוף. ולפע"ד היה נראה דלא כוון כלל הרמ"א ז"ל על הרשב"א ז"ל דכונתו הוא על עוף דהרי מבואר בהדיא בלשונו דקאי על בהמה וכמו שבאמת בדרכי משה לא כתב לבאר דברי הרשב"א ז"ל אלא דהשיג עליו וכתב דאינו נכון מכח קושייתו ברמ"א שם אלא די"ל דכונת הרמ"א ז"ל על הב"י המחבר דכונתו הוא על רובא דעוף אבל דברי הרשב"א ז"ל ודאי קשה וכמו שהקשה בדרכי משה אך הט"ז והש"ך ז"ל שפיר הקשו על הרמ"א ז"ל והוכיחו דלאו קושיא הוא כמבואר שם עש"ה

וראיתי בביאורי רבינו הגדול הגר"א ז"ל שכתב על דברי הרמ"א ז"ל ר"ל דבס"ד בש"ע בעוף אם כו' עש"ה דהיינו דמבאר שם דמוכח מהא דס"ד לשיטת הרא"ש ז"ל דהא דבעינן שיעורא דאם חופה רובו בעוף היינו דוקא בניקבה כנפה דמצטרפין השלם ואם נשער בכאיסר לפי ערך יהיה קטן מאד שיעורא אבל בחסר במקום אחד משערינן בכאיסר לפי ערך וא"כ ע"כ אם חופה גדול מאיסר ומזה מוכיח הרמ"א ז"ל דע"כ לא קאי על אם חופה דבהמה עייש"ה וכה"ג מצאתי בנקה"כ שם ובאמת לכאורה דבריהם הקדושים צ"ע אם נאמר דמפרשים כן בכונת הרמ"א ז"ל דהרי בדרכי משה שם מבואר בהדיא דמהך דס"ג מדתה דברי הרשב"א ז"ל ולא מהך דס"ד אלא כמו שכתב הט"ז והש"ך ז"ל בביאור דברי הרמ"א ז"ל עש"ה. שוב מצאתי בעז"ה בפרי מגדים שהעיר זה על דברי בנו של הש"ך ז"ל בס' נקוה"כ הנ"ל. וע"ז שפיר דחו הט"ז והש"ך ז"ל כמבואר שם אך מ"מ מהא דס"ד הנ"ל קשה טובא דהרי דאם חופה גדול משיעור איסר לפי הערך איסר בעוף וכן בבהמה אם חופה שלה גדול משיעור איסר שלה. שוב ראיתי בתבואות שור שם דכתב בביאור הרמ"א ז"ל כמו שכתב רבינו הגדול הגר"א ז"ל וכתב דבדרכי משה שם הוא טעות סופר עייש"ה

ואי לא מסתפינא הייתי אומר לכאורה דאולי י"ל דע"כ לא דמי עוף בשיעורו לבהמה בשיעורה דאף דבבהמה איסר גמור גדול מאם חופה שלה. מ"מ בעוף באם חופה שלה גדול מאיסר לפי הערך והיינו טעמא די"ל דהנה אף דלפי הערך דאם חופה דעוף נגד בהמה למשל חלק רביעית ברחבה ובהקיפה כגון דבהמה קנה שלה ד' אצבעות ברחבה והקיפה י"ב אצבעות. ובעוף רוחב הקנה אצבע אחד והקיפה ג' אצבעות וא"כ אם חופה דעוף הוא חלק רביעית מאם חופה דבהמה ומ"מ אם נבוא לשער. באיסר בעוף לפי הערך יש לומר דודאי הוא דלא נחשוב בעוף חלק רביעית מאיסר גדול שמשערין בו בהמה והיינו טעמא משום דאם נשער לפי הערך עוף נגד בהמה ע"כ לא נחשוב דוקא רוחב הקנה כיון דבבהמה בעינן איסר גדול ובפחות אינו מזיק חיותה וא"כ אית לן לשער לפי חוזק וגודל החיות דעוף נגד בהמה ולא לבד הרוחב הקנה אנו משערין אלא גם האורך וחוזק הקנה של בהמה נגד עוף וא"כ אף דרוחב הקנה של עוף הוא חלק רביעית מרוחב של בהמה מ"מ לענין שיעור איסר לפי הערך שיזיק להעוף לפי הערך מבהמה י"ל דהחשבון הוא למשל חלק אחד מעשרים מהבהמה וא"כ י"ל שפיר דאף דאם חופה דעוף גדול משיעור איסר לפי הערך היינו דאם חופה דעוף ע"פ חשבון הנ"ל הוא ערך מחלק רביעית מקנה של בהמה ברחבה ושיעור כאיסר לפי הערך ע"פ הנ"ל הוא למשל חלק אחד מעשרים מרוחב קנה של בהמה. משא"כ בבהמה י"ל שפיר דאיסר גמור גדול מאם חופה דבהמה דהוא ע"פ חשבון הנ"ל מעט יותר מב' קנוח של עוף ודוק בזה כי פשוט הוא

אך מ"מ עדיין צ"ע דמנ"ל להרשב"א ז"ל דבבהמה ע"כ שיעורא דאיסר גמור גדול מאם חופה עד שנאמר דמאן דלא בקי בשיעורא דאיסר ישער באם חופה דהוא לחומרא דלמא גם בבהמה אם חופה גדול מאיסר. ואחר שכבר כתבתי כל הנ"ל עיינתי בנקה"כ שם ומצאתי בעה"י שהביא מש"כ הש"ך ז"ל בשם חתנו ר' מאנוש ז"ל דאף דבבהמה האיסר גדול מרוב. בעוף הרוב גדול מאיסר שלו וכתב ע"ז דזהו ליתא דהרשב"א ז"ל למד דינו מעוף דבאם חופה הוא שיעור קטן ומנ"ל זה דשאני עוף כו' יעוש"ה וי"ל דכונתם ככל הנ"ל

(ג) אך לפי מה שנתבאר למעלה לכאורה דברי הרשב"א ז"ל אתי שפיר מאד דלפי המבואר למעלה דלכ"ע בעוף אם חופה גדול משיעור איסר לפי ערך ומ"מ ס"ל להרי"ף והרמב"ם ז"ל דגם בחסר במקום אחד צריך שיעור דאם חופה בעוף והוא יותר משיעור איסר לפי הערך ואמאי והרי בכ"מ משערינן לפי הערך וצ"ל כנ"ל דכן קים להו לחז"ל דלעולם בפחות מאם חופה רוב חללה אינו מזיק להבהמה או העוף ויוכלו לחיות ואינו נטרף בזה אלא דהיכא דאיכא שיעור גדול שנוכל לשער עוד באיסר גדול משיעור זה ע"ז קיבלו חז"ל דלא נטרף עד שיהא השיעור הגדול ומשו"ה בעי בגמרא בעוף מהו דהיינו דבעוף ליכא לשער בשיעור גדול כמו בבהמה ואם נשער בכאיסר לפי הערך יהיה קטן מאם חופה דידה וע"ז מסיק ר"י ב"נ דמשערינן באם חופה ומנ"ל שיעור זה וע"כ כנ"ל דקים להו לחז"ל דבפחות משיעור זה אינו נטרף ומשו"ה משערינן באם פה. וא"כ הרי ע"כ מוכח דבבהמה שיעור איסר הגדול גדול יותר משיעור דאם חופה דבהמה דאל"כ אלא דאם חופה גדול א"כ אמאי גם בבהמה תנן וקיי"ל כן דשיעורא הוא באיסר והלא לעולם אינו נטרף בפחות מאם חופה רוב רוחב הקנה ויותר היה לנו לאשמועינן שיעור הגדול דאם חופה ואם נימא דבאמת הכי קיבלו דבאיסר ג"כ נטרף אף שאינו נחסר כשיעור דאם חופה א"כ אמאי פסקו הרי"ף והרמב"ם ז"ל דבעוף גם אם נחסר במקום אחד משערינן באם חופה דהוא גדול משיעור איסר לפי ערך ואמאי הרי בכ"מ משערינן בעוף לפי ערך דבהמה כמו שהקשה הרא"ש ז"ל על הרי"ף והרמב"ם ז"ל כנ"ל וכן הסכים ברבינו ירוחם ז"ל כנ"ל. אע"כ דצ"ל כנ"ל דלעולם אינו נטרף בפחות מחופה רוב רוחב הקנה וא"כ כש"כ הוא בבהמה מעוף ומה עוף דחיותה מועטת אמרינן דלעולם אינו נטרף בפחות מאם חופה כש"כ בהמה אף דאם חופה דידיה גדול יותר מ"מ זהו לפי ערכו ובהמה חיותו מרובה ואמאי יהיה כאן גרע מעוף ושפיר למד הרשב"א ז"ל בהמה מעוף דע"כ אין לפחות משיעור דאם חופה. אלא דע"כ איסר גדול הוא יותר מאם חופה כנ"ל: ואף דלהרשב"א ז"ל ס"ל בתו"ה כשיטת רש"י ז"ל והרא"ש ור"י ז"ל דבעיא דעופא מאי לא קאי אלא אניקבה כנפה דכיון דמצטרפין השלם ג"כ יהיה קטן מאד שיעור חסרונו אבל בחסר במקום אחד לעולם משערינן בשיעור איסר לפי הערך כמובא בפ"מ שם לשיטת הרשב"א ז"ל יעו"ש וא"כ לאו ראיה היא די"ל דאיסר גמור קטן הוא משיעור דאם חופה ומ"מ גם בשיעור זה נטרף וכן קיבלו ההלכה אלא דהיכא דלא היה החסרון במקום אחד ומצטרפין השלם שביניהם בזה י"ל דלעולם אינו נטרף בפחות מאם חופה רוב רוחב חלל הקנה. דזה אינו דהרי בבהמה אף אם לא נחסר במקום אחד אלא דניקבה כנפה נקבים שיש בהם חסרון ומצטרפים השלם שביניהם ג"כ הרי מבואר בהדיא בפרק אלו טריפות (דף מה ע"א) דמשערינן בכאיסר וא"כ ס"ס קשה מ"ש בהמה מעוף דבעוף היכא דניקבה כנפה ומצטרפין השלם שביניהם משערינן בשיעור גדול מערך איסר ובבהמה גם בניקבה כנפה שוה לחסר במקום אחד. וע"כ צ"ל דשיעור אם חופה קטן מאיסר וצ"ל לשיטת הרשב"א ז"ל וסייעתו דאף דבעוף בחסר במקום אחד משערינן באיסר לפי ערך דהוא קטן מאם חופה וכן קיבלו ההלכה אבל בניקבה כנפה לעולם אינו מזיק להבהמה בפחות מאם חופה וא"כ בבהמה דקיבלו ההלכה דאף בחסר במקום אחד בכאיסר הוא דגדול מאם חופה דאל"כ אמאי בבהמה לא משערינן