שו"ת ברית עולם צב

לעמוד וממילא גם כן בנמצא מים הרבה ג"כ אסור כנ"ל

(ז) היוצא לנו מזה דגם בנמצא מים הרבה עד שכיוצא בו בחוט היה שוחה ולא נדע אם מכוסה במוח וגם לא נדע אם חסר מגוף המוח ג"כ לכאורה יש להתיר מטעם ס"ס וכמובא בעיקרי הד"ט ומכש"כ לדעת הרדב"ז ז"ל דיש להקל יותר בלא ספק זה דלא נחסר מהמות ויש לצרף ג"כ דעת התוס' דהוה חזקה להיתר בספק אם מכוסה במות ואף אם נאמר דבזה עדיין צריך לדון כנ"ל מ"מ אם יש ספק אם בהמות הוא כשיעור ערך שכיוצא בו בחוט השדרה היה שוחה וכמש"כ הש"ך ז"ל י"ל דבודאי דיש להתיר. ויש ספיקות הרבה ספק אם מכוסה והדרא בריא וספק אם הוא מהמוח וספק אם יש בה כשיעור. מצורף לזה דעת התוס' דהוה חזקה להתירא דמותרת וי"ל דגם הנך פוסקים הנ"ל דאסרי במים בכ"ש באופן הנ"ל מודו דמותר. וגם אם נמצא מים הרבה במוח אך מספקא לן אם היה מכוסה וגם ספק אם חסר מהמוח ומצורף לזה דעת התוס' לכאורה יש להקל כנ"ל וענין זה שכיח הרבה. אך אם נחסר מהמות מקצת וספק אם חופה אך ספק אם חסר בכדי שיעורא דישחה וכש"כ במעט דליכא כדי שישתה בודאי לכאורה דיש להקל כדברי הש"ך ז"ל וכהבנת הפ"מ שם דיש לצרף דעת התוס' דהוה חזקה ועיין ברדב"ז שם ובקהלת יעקב שם דמקיל יותר. גם מה שהקילו בת"ש ובס' בנין עולם מאא"ז הגאון ז"ל בחסר אף באינו יכול לעמוד לכאורה יש לי לדון בזה דלפ"ז נמצא טריפה חוזר לכשרותו והרי בנמצא מים הרבה ולא היה מכוסה דמטרפינן משום דודאי הוא דסוף הקרום ליפסק ואם אח"כ שיהיה מים ויחסר המים לגמרי דכן דרך החסר דמתחילה נימס עד שיתיבש ונחסר לגמרי וא"כ אח"כ יהיה חוזר לכשרותו. וא"כ האיך אסרינן בודאי בנימס ועיין בש"ע ביו"ד (סי' מ"ד) בדין כוליא שהקטינה בענין זה. ואולי י"ל דקים להו לחז"ל דאם ילקה עד שימס הרבה ע"כ סופו לפסוק הקרום ואף אם יחסר המים לגמרי מ"מ טרם שיגמור להתיבש המים והלחות בין כה וכה יופסק הקרום. ואולי יש לכוון לשיטתם ז"ל במה שכ' רש"י ז"ל נתמזמז נתרוקן מהמות מקצתו מאליו דמה זה שכתב מאליו. אך י"ל כוונתו ז"ל דלא דנחסר מקצתו משום שהיה מתחילה קצת מים או שנימס קצתו כדונג ואח"כ כלה ונפסדה המקצת לגמרי דזה אינו דא"כ כבר נטרפה אלא דנחסר מאליו היינו דלא נחסר מחמת חולי או שנימס אלא דמאליו נתחסר מאיזה סיבה ואולי גם בבא לפנינו חסר ג"כ לא מחזקינן ריעותא דהיה מתחילה נימס או כמים וצ"ע בזה אך מלשון הרשב"א ז"ל משמע דפסול מים במוח הוא דהמים ינקבו הקרום וכן מבואר בביאורי רבינו הגדול הגר"א ז"ל ואולי גם כונתם דמ"מ צריך שיעור וכנ"ל. וכ"ז לא כתבתי להלכה חלילה ובפרט בדבר שכבר האריכו בזה רבותינו האחרונים ז"ל ולא כתבתי אלא כדרך הנו"נ ע"ד הפלפול וה' ברחמיו יצילני משגיאות ויראני בתורתו נפלאות לאמיתה של תורה אס"ו

כעתירת ש"ב וידידו אייזיק יעקב בהרב הגאון אליעזר שלמה זצלל"ה וועללער: סימן כט

בדין נפחתה וחסר מעצם הגולגולת של עוף ובנקב בתולדתה: (פי' ל' ס"ב) איתא שם דבעוף המים ניקב הגולגולת אף כ"ש טריפה. אבל בעוף דיבשה מכניס אצבעו בצד הנקב ונועץ אצבעו שם או כו' וברמ"א שם דאנן אין בקיאין בבדיקה וטריפה מספק. אך כ"ז בנקב משהו שאין בה כדי ערך סלע בבהמה לפי קוטנה של עוף אבל בנחסר לפי ערך סלע בבהמה בזה טריפה בודאי כמבואר שם בפוסקים. והנה בנפחתה מתולדתה נקב משהו כבר האריכו בזה האחרונים ז"ל הובאה בפ"ח והביא שם בשם תשובת פרי תבואה סי' ע"א שכ' דמקובל מרבותיו דנקב דק שאין נכנס בו רק חוט השערה של אדם אין לספק עליו דודאי אין בו כפי ערך שיעור סלע בבהמה ובזה נוהג להכשיר בפשיטות אף בספק אם שהו י"ב חודש כו' יעו"ש הספר פ"ת אינו ת"י ומלשונו ז"ל משמע דביותר מעובי שטר אדם יש לספק דלמא הוא לפי הערך סלע בבהמה ולכאורה לפע"ד אי לא מסתפינא לכתוב נגד דבריו ז"ל דיש לדייק דגם ביותר מחוט השערה ואולי גם כעובי קש ודאי הוא דאין בו כשיעור עם כי למעלה אין שיעור ואין אנו בקיאין ונצרך לחשוב שיעור הפחות שיהיה ודאי מותר מ"מ בעובי קש י"ל דברור הוא דאין בו כשיעור ולכאורה י"ל דיש למצוא שיעור גדול בזה לפי המבואר ביו"ד סי' ל"ד ס"ד דבעוף אם נקבה כנפה חותך המקום המנוקב כנפה ומשימו ע"פ חלל הקנה אם יש בו כדי לחפות רוב הקנה אסורה ואם נחסרה גרגרת של עוף הביא ברמ"א שם שחי דעות דהרי"ף והרמב"ם ז"ל ס"ל דגם בזה משערינן כמו בניקבה כנפה וכן נראה מלשון בה"ג ע"ש. ורש"י והרא"ש ור"י ס"ל דמשערינן הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו וטעם פלוגתייהו הוא דבפ' אלו טריפות (דף מה ע"א) איתא בעופא מאי אר"י ב"נ מקפלו ומניחו ע"פ הקנה אם חופה רובו טריפה ואם לאו כשירה ופליגי בזה דרש"י ז"ל והרא"ש והר"י ז"ל מפרשים דקאי על ניקבה כנפה כיון דמצטרפים גם השלם שביניהם ואם נחשוב לפי ערך איסר בבהמה הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו יהיה קטן מאד שיעור חסרון ומסיק דמשערינן באם חופה אבל בחסר במקום אחד הדין הוא בערך איסר בבהמה הקטן לפי קוטנה. והרי"ף והרמב"ם ז"ל פירשו דהאיבעיא דעופא מאי קאי גם אחסר במקום אחד והובא כ"ז בטור וב"י עייש"ה וברבינו ירוחם ז"ל שם. ולפ"ז להרי"ף והרמב"ם ז"ל דגם בחסר במקום אחד קאי הך שיעורא דאם חופה רוב הקנה היה נראה לכאורה דע"כ באם חופה רוב הקנה של עוף לא הוה יותר מאיסר לפי ערך בבהמה ואולי עוד פחות מזה. דאל"כ באמת אמאי משערינן באם חופה כיון דכבר תנן דשיעורא באיסר וא"כ בעוף היה צריך להיות ג"כ לפי הערך כמו בכ"מ דמשערינן לפי הערך והאיך קאמר דשיעורא באם חופה. אך באמת זה אינו דודאי אין סברא כלל לומר דאם חופה דעוף יהיה פחות משיעור איסר לפי הערך העוף נגד בהמה דאיסר דבר קטן הוא. אלא דבאמת י"ל דקים לי' להגמרא דאף דבבהמה נטרף באיסר גמור וקיבלו בזה חז"ל דבכאיסר גמור שנפחת נטרף אך בעוף דקנה שלו קטן הוא בזה אף דנפחת לפי ערך איסר מ"מ בשיעור קטן כזה אינו מזיק עד שיפחות כדי רובו דאם חופה וקים להו לחז"ל דבפחות משיעורא דרוב מאם חופה לעולם אינו מזיק אלא דבבהמה דקנה שלו רחב מאד י"ל דאף ברובו דאם חופה אינו נטרף עד שיהי' כאיסר. וי"ל דאיסר גמור גדול עוד מרוב דאם חופה כמובא לפנינו משא"כ בעוף דקטן מאד שיעורו לפי ערך איסר י"ל דלכה"פ בעינן באם חופה ובפחות מזה אינו נטרף וי"ל דידע הגמרא דבנפחת הגרגרת בעוף אין השיעור באיסר לפי הערך דזה קטן מאד שיעור חסרונו ואינו מזיק כלל. לכן בעי בעופא מאי ומסיק דעכ"פ בעינן לכה"פ כדי רוב דאם חופה. ויתיישב קושיות הרא"ש ז"ל על שיטת הרי"ף והרמב"ם ז"ל שם דלמה לא איבעיא ליה בגמרא בכל שיעורין כמה השיעור בעוף ע"ש. וי"ל ג"כ מה שכ' בס' רבינו ירוחם ז"ל (נתיב ט"ו אות ח' ח"ג) שהביא שם שיטת רש"י והרי"ף ז"ל הנ"ל וסיים שם ולפירש"י ז"ל הסכימו רוב הפוסקים וכן כתב הרשב"א והרא"ש ועוד פשוט שם כי איסר דבר קטן וכונתו הקדושה נעלמה ממני למה הביא שם דבר זה ולהנ"ל י"ל דאולי כונתו ז"ל דא"כ אין לומר דשיעורא דאם חופה קטן או שוה לשיעור דאיסר לפי ערך עוף נגד בהמה וא"כ ע"כ א"א לפרש דמפרש שיעורא דאם חופה על חסר במקום אחד דאמאי יהיה קיל מבהמה לפי הערך. והביא זאת לראי' לפירושו ז"ל הנ"ל שהסכים לפי' רש"י ז"ל דהאיבעיא והמסקנא דמשערינן באם חופה קאי על נקבה כנפה ולא על חסר במקום אחד ודוק

(א) ולפי"ז אפשר לכאורה לישב היטב דברי הרשב"א ז"ל בחידושיו למס' חולין (דף נד) שתמהו עליו ביו"ד סי' ל"ד הנ"ל דאיתא שם בס"ב ויש מי שאומר שאין אנו בקיאים