שו"ת ברית עולם צא

המיסמום שנימס כ"כ שלא יוכל לעמוד ובאמת בכ"ש טריפה ולכאורה יש לי לדון בזה דמפשטות הגמרא לכאורה לפע"ד משמע דגם בזה בעי שיעורא דאל"כ האיך סתמה הגמרא באמת ונקיט הומרך ונתמסמס דאסור דפירושו שהומרך כל המוח מרישא לסיפא כמו שפירש"י ז"ל וא"כ מנ"ל לאסור כלל בפחות מרובא ובשלמא אם נימא דשיעור שיוכל לעמוד קאי על כולה הן על שיעור מדת כמות המיסמוס הן על שיעור איכות המיסמוס י"ל דע"ז סמיך הגמרא דביאר דתליא ביוכל לעמוד והיינו דעיקר הטריפות משום דהחולי יכוף הקרום. וממילא נדע גם על שיעור המיסמוס משא"כ לדבריהם ז"ל האיך סתם בגמרא דין זה. ועוד דבאמת מנ"ל לחדש דין זה ולהוסיף על הטריפות דמגמרא לא נלמד דין זה. והנה מרן אא"ז הגאון ז"ל כתב דבמוח מקיפו צריך שיעור שלא יוכל לעמוד משא"כ במגולה לקרום במ"ש טריפה וכמ"ש הת"ש ולכאורה צ"ע כנ"ל. ועוד דהרי גם הוא ז"ל מחלק בשיעורא דלא יוכל לעמוד במים אלא דכתב דזה דוקא במוח מקיפו ולכאורה קשה דהרי חילוק זה כתבוהו הבה"ג והראבי"ה ז"ל וכי הם הוסיפו על הטריפות והרי לא כתבו אלא על הך דינא דהומרך פסול דלא נאסר אלא במגולה אבל במכוסה מותר דסופו להתרפאות והאיך נמצא חילוקים דגם במות חופה אסור בשיעור דלא יוכל לעמוד ובמגולה במ"ש דלא נזכר כלל. דהבה"ג והראבי"ה ז"ל הקילו על דין הטריפות וביארו אופן דבזה לא נטרף. וכה"ג הוכיח בפליתי להט"ז ז"ל דאם המוח שלם ונמצא מים מגולה לקרום שלא מהמוח דמותר ע"ש בסי' ל"א ס"ק ד' וכן מבואר באחרונים ז"ל דבמוח מקיפו אף בשיעור דשותה כשר ועיין מש"כ הפר"ח הובאה בבה"ט ובפ"מ ובחי' הגרע"א ז"ל

(ו) והנה יש לדייק קצת לכאורה ממקורו דהך דינא דבמ"ש לא נטרף דז"ל הטור שם וכתב הראבר"נ שמעשה בא לידו שנמצא בתוך הקרום מים ונחסר המוח כשיעור מקום המים והיה המוח מקיף המים סביב שלא היה מגולה כלל והתירו וכו' והביא בב"י שם וז"ל ובהג"א כתב ג"כ מעשה זה בשם הראבי"ה וכתב עוד ושוב מעשה בא לידו שהיו המים מונחים כו' ולא היתה מגולה כלל וכו' אבל כשאין המוח מקיפו סביב שמגולה השלחופית אצל הקרום והגולגולת אפילו מקצת וכו' טריפה עכ"ל ע"ש. הרי דדייקו ז"ל וכתבו דבמגולה לקרום אפילו מקצת ג"כ אסור ואם נימא דבנמצא רק מ"ש מים אסור ג"כ ל"ל לאשמועינן במגולה לקרום אפילו מקצת אסור כיון דאפילו אם לא ימצא מים כולה רק מקצת ג"כ אסור. ואם דזה כונתם אפילו מקצת דה"ה בלא נמצא אלא מקצת יותר הו"ל ז"ל לאשמועינן דאפי' לא יהיה במים רק מקצת כיון דנחתו לאשמועינן דאפילו מקצת מגולה אסור הוה רבותא טפי דבכל הנמצא לא הוה רק מקצת אלא דלכאורה נראה דכונתם ז"ל דהמים היה יותר רק דהגילוי לקרום לא היה רק מעט דכיון דמגולה מעט לקרום תו לא הדרא בריא. וי"ל דאף דלפי מה שהוא עתה מכוסה ורק מקצת מגולה בזה ליכא כערך שיעור שיהיה שוחה מ"מ כיון דמגולה מעט סופו להתקלקל ולהיות מגולה יותר ויהיה בכדי שיעורא דחופה. אך יש לדחות דמשו"ה לא נקיט היכא דלא הוי אלא מקצת מים ונקיט מגולה מעט דאשמועינן רבותא דבמכוסה כולה אף בהרבה מים כשר. ולפי"ז באם דמכוסה כולה דמותר משמע דגם בדאיכא כדי שיעור שישחה ג"כ מותר ומשום דסופו להתרפאות כולה ואא"ז הגאון זצללה"ה כתב בספרו ב"ע הנ"ל דבמכוסה ג"כ תליא בשיעורא דכדי שישתה והוציא זאת מדינא דהיה כופה מחמת כובדו דאסור. ולפי הנ"ל דגם במגולה צריך שיעור א"כ במכוסה בכולא גונא מותר וי"ל כהנ"ל דלא דמי לשוחה מחמת כובד דאין סופו להתרפאות משא"כ במכוסה המים דסופו להתרפאות וצ"ע בדין זה ובדבריו ז"ל הנ"ל

ולפי"ז י"ל שפיר דבאם היה לנו ספק אם הגיע המים לשיעור שישחה והיה ג"כ ספק אם היה מכוסה במות יש להתיר מטעם ס"ס ואף דהוא חסרון ידיעה מ"מ בהפסד מרובה יש להתיר וכמ"ש הב"ח ז"ל בהנ"ל ובחידושי הגרע"א ז"ל ביו"ד שם ויש כאן כמה צדדים להיתר לפי שיטות התוס' דיש לה חזקה דהיתר ולפי מה שנתבאר למעלה לא צריך כלל לס"ס ואף אם נימא דמים אוסרין בכ"ש ג"כ מותר בספק מכוסה מטעם חזקה. אך גם לשיטת הרמ"א ז"ל וכפי שיטת הש"ך ז"ל דלא מהני חזקה י"ל כנ"ל דגם במים צריך שיעורא ואי איכא ספק דלמא ליתא לשיעורא ג"כ מותרת בהפ"מ מטעם ס"ס וכמו שהבין הפ"מ בשיטת הש"ך ז"ל דבמים ג"כ צריכא שיעורא. ואף דלא הוה חזקת היתר ואדרבה הרי הוה לה חזקת איסור דמחיים חזקת אבמה"ח ובזה איכא מ"ד דלא מהני ס"ס בחזקת איסור. מ"מ הרי כבר נתבאר בש"ך ז"ל בכללי הס"ס אות כ"ט דגם למ"ד דלא מהני ס"ס בחזקת איסור דוקא דהחזקה דאיסורא הוא מאותו ענין דהספק משא"כ היכא דהספק הוא מטעם איסורא אחרינא והחזקה הוא איסורא אחרינא ולענין להחזיק מאיסור לאיסור בזה לכ"ע מהני ס"ס וא"כ גם בזה דחזקת איסור הוא אבר מן החי והספק הוא משום טריפה לכ"ע מהני ס"ס. שוב ראיתי בעיקרי: הד"ט סי' ב' אות א' שכתב וז"ל מים שנמצאו בראש הבהמה ולא נדע אם היה המוח מגולה או מכוסה וגם לא נדע אם נחסר מהמות שיעור המים רבו הספיקות והמחמיר מאבד ממונם של ישראל והוא מס' אהלי יעקב סי' קי"ח ע"ש הרי דאיכא עוד ספיקא דלמא אינו נחסר מהמוח עצמו ומותרת וכדעת הט"ז ז"ל וכן הסכימו כמה פוסקים ז"ל וכנ"ל סוף אות ד'. ולפי זה גם אם נמצא הרבה מים וספק מכוסה ג"כ מותרת מס"ס לכאורה. אך לפע"ד לכאורה יש לדון די"ל דאם נמצא הרבה מים עד כדי ערך שיעור שישחה י"ל דלא עדיף מאם שוחה מחמת כובדו דכיון דנכפה מחמת כובדו אסרינן דלמא חולי הוא זה ושוחה, מחמת החולי כן י"ל אף דהמוח כולה והמים מעלמא אתו. מ"מ, כיון דשוחה מהמים י"ל דזה גופא כמו חולי בהקרזם עד שישחה, מחמת זה ותאסר. וקצת יש לדייק כן מדברי הט"ז ז"ל שם ס"ק ב' שכתב להתיר היכא דמוח שלם ונמצא מים בין מוח לקרום, דייק שם וכתב נמצא בגולגולת מים קצת אין בזה איסור די"ל דכונתו ז"ל דוקא בקצת מים שאין בהם שיעור דישחה מחמת זה, ולפי"ז גם הש"ך ז"ל יודה לזה דבליכא שיעורא דשוחה לש"ך ז"ל כשר אף אם נחסר מהמוח ומגולה לקרום ועיין בש"ך שם ס"ק ד' ובפ"מ שם אך יש לדחות בכונת הט"ז ז"ל שכתב מים קצת אין כונתו בדליכא שיעור דישחה אלא משום דטעמו הוא דאמרינן דהמים מעלמא אתו ואם היו מים רבים אין סברא לתלות מעלמא אבל לא תליא בזה בשיעור דאם שוחה וצ"ע בזה

שוב מצאתי בעז"ה בתשובת הרדב"ז חלק ששי סי' רס"ה דתמה על כל הדין דמים במוח והאריך שם בזה וכתב שם בתוך דבריו וז"ל וכיון שנתברר שהוא מחלוקת הפוסקים. ואם הביאו הראש אחר שפתחו את קרום המות אם אתה מסופק אי הוה המוח מקיף את כל המים או לא יש להקל וכש"כ אם הוא ממון של ישראל כ"ז כתבתי להלכה אבל למעשה כיון שיצא הדבר מפי קדושים ראוי לחוש לדבריהם להחמיר ואם הדבר ספק דעתי נוטה להקל אפילו למעשה אם הבהמה של ישראל כו' ע"ש ובסיום דבריו בתשובה שם סיים ואפילו תימא כו' כבר הוכחתי וכו' דנשפך כקיתון כולו משמע ואין הבהמה נטרפה עד שיהיה כל המות מים אבל אם יש שם מוח הדרא בריא וכש"כ היכא דהמוח שלם כו' ע"ש. הרי מבואר להדיא דחולק על כל דין דמים הנ"ל עד שיהיה כולה מים או רובא לכאורה הוא ככולה וזהו כדעת הק"י המובא, בפ"ת שם. ולולא דבריו ז"ל היה נראה לכאורה דמה דתמה הרדב"ז ז"ל דלא נמצא כלל הדין דמים ברי"ף וברמב"ם ז"ל י"ל לכאורה לפי מה שנתבאר למעלה דגם במים תליא בשיעור דישחה וכמו שכתב הש"ך ז"ל וכמו שכ' בפ"מ הנ"ל י"ל דזה נכלל בדברי הרמב"ם ז"ל בדין דחוט השדרה דכתב בפ"ט מהל' שחיטה דאם נימס המוח בחוט כמים תליא באינו יוכל לעמוד לא דוקא בשיעור איכות המיסמוס אלא דנכלל בזה ג"כ שיעור מידת כמות המיסמוס דכיון דנימס שיעור כ"כ שלא יוכל לעמוד ג"כ טריפה וכן נכלל בדברי הרמב"ם ז"ל שכתב בלשון הגמרא דתליא באינו יכול