שו"ת ברית עולם ט

גדול ונעלה מאד בתורה ושקידתו בלימודו בנגלה ונסתר עד להפליא כידוע ומפורסם לכל יודעיו. ואם כי היה חלש מאד כמעט כל ימיו צער ומכאובים ל"ע עכ"ז לא מש מתורתו ועבודתו לילה כיום זריזותו לעבודת ה' היה לפלא מיעט באכילה ושתיה מעת שאוכל לזכור לפי זכרוני לא היה ישן על מטה אך במקום שלמד בשינת עראי. ממש מסר נפשו על מצותיו ית"ש. עליו נוכל לומר משה"כ הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו כי עד רגע האחרונה עבד עבודתו ית' במסירת נפש כי זמן רב קודם פטירתו נחלש ונחלה מאד שלא היה ביכלתו לאכול אף מעט אך לעבודת ה' החליף כח וגם השיב לשואליו דבר הלכה להורות ולדון האיך יעשון כי היה בפה אב"ד ערך ארבעים שנה. וכשהגיע ליל א' של פסח כאשר התחיל להכין א"ע למצות הלילה כדרכו בקודש [כן סיפרו לי ב"ב כי מעונותי שרבו לא זכיתי להיות בעת פטירתו ומה' היתה זאת וקודם החג נסעתי ממנו מחמת איזה מניעה] ואמרו לו ב"ב כי לא יוכל לאכול מצה לבל יזיק לו מרוב חולשתו והשיב להם כי אכילת מצה מצוה דאורייתא מוכן הוא למסור נפשו ע"ז וערך כל סדר הלילה באכילת מצה וכוסות כדרכו בקודש ואחר גמר הסדר קרא ק"ש ויצאה נשמתו בטהרה ונפטר בשם טוב בלילה הזה ליל א' של פסח בשנת תרנ"ב לפ"ק פ"ק וויסאקי. בג"ע תהא מנוחתו עם כל הצדיקים הקדושים והטהורים זכותו יגן עלי ועכי"א

כן אזכור לטובה אמי מורתי הצדקנית המפורסמת בכשרון מעשיה א"ח הרבנית מרת מרים ז"ל בת הגאון הגדול המקובל הצדיק המפורסם ר' יצחק אייזיק זצלל"ה אבד"ק סוואלק בעל המחבר ספר בנין עולם ועוד הרבה ספרים בנגלה ונסתר שהיה בן הרב הג' הצדיק המפורסם ר' יעקב חבר זצלל"ה וגם היא בנתיב יושר הדריכה אותי לתורת ה'. היא היתה אשה הכשרה בנשים עושה רצון בעלה לשמור את אאמו"ר הגאון ז"ל כבבת עינה למנוע ממנו שום ע"נ לבל להפריעו מתורתו ועבודתו התמימה. שנים רבות חלתה בחולי על ערש דוי וסבלה מכאובים גדולים ל"ע ונפטרה בשם טוב יום ג' כ"ה לחודש אלול היום שלפני ערב ר"ה שנת תרר"ב לפ"ק פ"ק וויסאקי. זכרה לה אלוה לטובה ותהא מנוחתה כבוד בג"ע עם נשמות כל הצדיקים וצדקניות הקדושים והטהורים זכותה תגן עלי ועכי"א: ופותחין ודורשין בכבוד אכסניא של תורה

תנן בריש מס' זבחים שמעון אחי עזריה אומר כו' ופירש"י ז"ל שעזריה אחיו עסק בפרקמטיא וסיפק צרכי שמעון אחיו בשעה שהיה עוסק בחורה כו' חלק לעזרי' בשכר תלמודו של שמעון וכדאמרינן בסוטה וכו' עייש"ה. ויש לדקדק בה ענין תנאי זה למה הוא והרי גם בלא תנאי אם מהנה מנכסיו לת"ח ומפרנסהו זוכה לאותו השכר ואדרבה משמע דכל אותו השכר שיש לת"ח לא יחסר גם לו גם להמחזיק וכדאיתא במסכת פסחים דף נ"ג תניא אר"י תודוס איש רומי הנהיג כו' ואיבעיא להו התם תודוס איש רומי גברא רבא הוה או כו' וקאמר ת"ש עוד זו דרש תודוס כו' אלמא גברא רבה הוה ר"י ב"א אמר מטיל מלאי לכיס ת"ח הוה דאר"י כל המטיל מלאי לכיס ת"ת זוכה ויושב בישיבה של מעלה שנאמר כי בצל החכמה בצל הכסף ע"כ. ובויקרא רבה פכ"ה עץ חיים וכו' אילו נאמר עץ חיים היא לעמלים בה כו' כי בצל החכמה כו' עתיד הקב"ה לעשות צל וחופה לבעלי המצות אצל בני התורה בג"ע וכו'. ומשמע דנחשב לעוה"ב לקבל שכר כבעל התורה ולא נחסר גם מחלק הת"ח ועיין בס' דרכי נועם דרוש א' שמוכיח ע"ז בראיות נכונות ג"כ דלא נחסר מחלקו של ת"ת. ולפע"ד הסברתי הדבר זה כמה שנים בהדרן שאמרתי לפני חברה ש"ס דפה דע"כ לא יגרע גם מחלק של ת"ח. ובהקדם יש להבין סוגית הגמרא מכות (ה' ע"א) משלשין בממון ואין משלשין במכות כו' העידוהו שהוא חייב מלקוח ארבעים ונמצאו זוממין כ"א וא' לוקה ארבעים ובגמרא שם מנה"מ כו' רבא אמר בעינן כאשר זמם לעשות לאחיו וליכא. א"ה ממון נמי ממון מצטרף מלקות לא מצטרף. והדבר צריך ביאור מאי נ"מ בין ממון למלקות ועיין בפירש"י ז"ל שם. ואמרתי די"ל דהנה גזה"כ הוא דלהעדים הניזומין צריכין לעשות כמו שזממו לעשות לאחיו באין שום שינוי בכל דבר שרצו להזיק לחברם הן בכמות הן באיכות וא"כ במלקות אם זממו לחייב א' מלקות ארבעים אם נפסוק לשלשל ביניהם כגון אם יהיו ג' עדים נחייב לכ"א י"ג מלקות מלבד שבכל עד לבדו לא יקוים כאשר זמם גם בכל הג' יחד לא יקוים כאשר זמם דהנה הם זממו להלקות לאדם אחד ל"ט מלקות. ומובן הוא אם נלקה לא' ודאי דמלקות אחרונות יכאבו יותר מראשונות דל"ד המוכה על בשר בריא מהמוכה על בשר חולי ונכאב ממכות ופצעים. א"כ אם נלקה להזוממין לכ"א י"ג מלקות. אף בכולם יחד לא יקוים כאשר זמם באיכות רק בכמות שהרי הם זממו להלקות לאדם אחד כל המלקות דהוה הכאב גדול במכות אחרונות מש"ה כל אחד ואחד לוקה ארבעים ודוק בזה. אח"כ הגידו לי שכן כתב הגאון הגדול המפורסם ר' יוסף דובער זצלל"ה הגאבד"ק בריסק והנאני כי כונתי לדעתו הגדולה תל"י ועפי"ז יש להסביר בעניננו הנ"ל כי מדה טובה מרובה. והנה בתשלום שכר לדוגמא בדברי עוה"ז אם נבטיח לפועל בעד מלאכתו כל יום דינר זהב אם יעשה ב' ימים ישיג ב' דינרין ואם ירצה ליתן מחלקו מחצה לחבירו ישאר אצלו בעד יום א' דינר א' ולשניהם ביחד הרי יש להם ב' בשלימות בעד הב' ימים דאין נ"מ בין יום א' לכמה ימים רק בכמות ולא באיכות. משא"כ אם יאמר א' לפועל אם תעשה מלאכה זו שעה א' תשיג אבן טוב א' משקלה כך ואם תעשה שתי שעות רצופות תשיג אבן טוב א' שיהיה משקלה יותר וזה ידוע דהנ"מ הוא באיכות דאם יהיה האבן טוב מעט גדול הוא שוה הרבה כפלי כפלים מהקטנה ממנה. ולפי"ז ל"ש בזה לחלקה לשותף מחצה כגון שהראשונה שוה מאה זוז והשניה שגדולה כשני הקטנים שוה אלף זוז אם יחלקה לשנים לא ישוו שניהם יחד כאחד הגדול. וא"כ הרי לשניהם יחד לא יהיה בעד שכר פעולה ב' שעות לפי ההשואה. כן בשכר עוה"ב דזה תענוג הרוחני שנהנים מזיו השכינה כ"א ואחד לפי מדרגתו. ולדוגמא אם ילמוד חצי יום יהיה שכרו בתענוג הרוחני במדרגה כך ואם ילמוד יום שלם ישיג מדרגה גדולה מזה שאין דומה בערך להראשונה דבעוה"ב אין נ"מ בכמות רק באיכות וא"כ אם אחד ילמוד כל היום וישיג מדרגה הגדולה האיך יוכל ליתן מחצה לחבירו שאם נחשוב חצי יום עבור הלומד וחצי יום עבור המחזיקו הרי לשניהם יחד לא יהיה התשלום המגיע להלומד באיכות המדרגה וע"כ דלכל אחד יותן חלקו בשלימות ולא יגרע להלומד מחלקו ובעל היכולת ישפיע לכל אחד ואחד במדה טובה ודוק בזה. ונחזור לעניננו דלפי"ז ל"ל לאתנויי ליתן חצי מחלקו. ואיתא במסכת סוטה (דף כ"א ע"א) מאי בוז יבוזו לו אמר עולא לא כשמעון אחי עזריה ולא כר"י דבי נשיאה אלא כהלל ושבנא לסוף א"ל תא נערוב וליפלוג יצתה ב"ק ואמרה אם יתן איש את כל הון ביתו וגו' ופירושו מבואר דהיינו דהא אם יתן איש כו' בוז יבוזו לו לא קאי כמו על הך דשמעון ועזריה ודר"י דבי' נשיאה דזה ענין אחר וטוב עשו אלא דקאי על אופן דמצינו בהלל ושבנא דרצה אחר לימודו שיתן לו חלק. ע"ז יצתה ב"ק ואמרה כו' אבל הך דשמעון ור"י שפיר עבדי. וצריך ביאור בזה כיון דמשמע דאחר לימודו אסור לעשות כן ל"ל להנך צדיקים וחסידי עליון לחלוק מחלקם אף שהיה קודם לימודם מ"מ ל"ל לוותר חצי מחלקם כיון דגם בלא תנאי יש לו שכר להמחזיק כהלומד ולא יחסר לשניהם. ודבר זה מבואר ג"כ ברבינו ירוחם סוף נתיב ב' וז"ל הק' העוסק בתורה קודם שיעסוק יכול להתנות שיעסוק חבירו בסחורה ויטול חלק מלימודו כמו יששכר וזבולון. אבל אחר שעסק כבר ונותן לו חלק בשביל ממון אינו כלום כדכתיב אם יתן איש את כל הון ביתו וגו' וזה ענין הלל ושבנא כדאיתא בסוטה פ' היה נוטל. ומסתברא שהעוסק אבד שכבר בטל חלקו כ"כ כתבו המפרשים כו' הובאה בב"י בבה"ב ביו"ד סי' רמ"ו וברמ"א שם סעיף א' יע"ש. וצריך ביאור בזה כיון דאחר הלימוד ל"מ בזה מכירה אמאי מהני קודם הלימוד וע"ש מטעם שותפות. וצריך ביאור ענין השותפות מהו