שו"ת ברית עולם י

ואיזה קנין שייך בזה דיהיו שותפים וגם אמאי מותר לעשות כן

ולפע"ד היה נראה לפרש בדרך פשוט דהנה איתא ברמב"ם ז"ל (פ"ג מה' ת"ת הל' י') כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה ה"ז חלל את השם ובזה את התורה וכו' לפי שאסור ליהנות בדברי תורה בעוה"ז וכו'. ועוד צוו ואמרו אהוב את המלאכה כו' עייש"ה בכ"מ שהעלה דכל שאין לו ממה להתפרנס מותר ליטול שכרו כו' והובאו שתי הדעות ברמ"א ביו"ד סי' רמ"ו שם סעיף כ"א יעוש"ה שסיים שם ומ"מ מי שאפשר לו להתפרנס היטב ממעשה ידיו ולעסוק בתורה מדת חסידות הוא ומתת אלהים הוא כו' יעו"ש ולפי"ז א"ש בפשיטות בהנך חסידי עליון שמעון אחי עזריה ור"י דבי נשיאה י"ל שפיר דאילו רצו שיספיקו להם בלא תנאי ג"כ היה נמצא להם מי שיעסוק בפרנסתם דאמאי לא כיון דבלא תנאי ג"כ שייך להם חלק ואפשר יותר כנ"ל. אלא די"ל דלא רצו להטיל א"ע על הצדקה ולבל לעשות מלאכה או בעסק פרקמטיא ולא רצו ליהנות מדברי תורה בעוה"ז. ולא מבעיא לשיטת הרמב"ם ז"ל דהוה בזה חילול ד' ובזיון התורה אלא דגם לפי הכרעת הרמ"א ז"ל לכה"פ מדת חסידות הוא להתפרנס מיגיע כפיו וזהו רצון ה' ע"פ התורה והמצוה לעסוק בתורה ובפרנסה כאחת ומזו ומזו אל תנח ידך. והנך קדושי עליון התנהגו בחסידות ורצו ליהנות מיגיע כפם אך מחמת שלא רצו לבטל מן התורה אף רגע א' וכח תורתם וקדושתם גדלה מאד התחכמו לעשות שותפות עם עוסקים בפרקמטיא והוא ענין מהמחזיקים ידי לומדי תורה דהמחזיק ת"ח אינו שותף עמו בממונו אף אם ירויח הרבה לא יתן להת"ח רק כדי סיפוקו לא יותר ומעות הרוח אינו שייך להת"ח חלק בזה רק מפרנסו בתורת חסד ועבור זה שכרו גדול מאד לעוה"ב כמו הת"ח כמו שבעוה"ז היה המחזיקו ובלעדו לא היה ביכלתו לעסוק בחורה והיה משפיע על הת"ת מהונו כן לעוה"ב המחזיק בצל התורה וההשפע מכח הת"ח על המחזיק ומקושרים יחד כמו בעוה"ז כן לעוה"ב משא"כ כשמתנים ענין שותפות ענין אחר הוא דהם שותפים לגמרי חלק כחלק הן בעוה"ז יש לו להת"ח חלק ברוח של העוסק בפרקמטיא מחצה. לא לבד הספקתו רק בכל הרוח כמו שותף גמור וכמבואר בש"ך יו"ד סי' רמ"ו ס"ק ב' וברמ"א שם ושניהם מחולקים מהמחזיק בלא תנאי דבזה שייך להת"ח חצי מהרוח אף שיש לו הרבה ויכול לעשות בהרות מה שירצה ליתן צדקה ולהחזיק ת"ח אחרים. וגם הוה כמו נהנה מיגיע כפו. ולעומת זה גם להעוסק בפרקמטיא יש לו חצי מהלימוד כאילו למד בעצמו דשותף גמור הוא כן י"ל, לכאורה אי לא מסתפינא

והנה יש להסביר קצת במה דמצינו דקראו לשמעון אחי עזריה ובעת הזכירו את שמו בדבר הלכה הזכירו גם לעזריה מה דלא מצינו כן בכל מחזיקים וי"ל כיון דשותפים גמורים הם וחולקים בשכר בעוה"ז ובעוה"ב אך עדיין מצינו במש"כ אגורה באהלך עולמים ודרשו רז"ל דבשעה שמזכירין הלכה בשם אומרו שפתותיו דובבות בקבר ויש לו להת"ח נחת רות מזה. וא"כ האיך יחלקו בשכר זה כיון שיזכירו רק את שם שמעון שאמר ההלכה ויהיו שפתותיו דובבות. ובאמת כיון ששותפים גמורים הם הרי יש לו חלק גם בנ"ר זה לכן בעת שאמרו ההלכה בשם שמעון הזכירו גם שם עזריה ויהיו שפתותיו דובבות כו' גם שמעון גם עזריה יזכו בנ"ר זה וכן בר"י דבי נשיאה. וי"ל דזה דקמ"ל מתניתין דקתני שמעון אחי עזריה כו' דגם בנ"ר זה שותפים הם דשותפים גמורים הם משא"כ המחזיק דנותן לו רק כדי פרנסתו דין אחר לו וכנ"ל. ומ"מ שכרו גדול מאד כמו הת"ת וכמו שמקושר עמו בעוה"ז כן בעוה"ב ובצל התכמה בצל הכסף. כמבואר בכמה מקראות ומאמרי חז"ל. המקום ברחמיו וחסדיו הגדולים יעזרנו לעסוק בתורתו יומם ולילה ללמוד וללמד תורה לשמה ולשמור ולעשות כל דברי ת"ת באהבה ולהיות ג"כ מחזיקי ת"ת. ואמרינן בפ"ד דפסחים אר"י כל המטיל מלאי לכיס ת"ח זוכה ויושב בישיבה של מעלה. ובמסכת כתובות פ' הנושא ואתם הדבקים כו' חיים כלכם היום וכי אפשר לידבק בשכינה והלא כתיב כו' אלא כל העושה פרקמטיא לת"ת והמהנה ת"ח מנכסיו כאילו מדבק בשכינה וכתיב חיים כלכם ואומר עץ חיים היא למחזיקים בה. ועיין בתשובת הרשב"א ז"ל סי' תקפ"א שמנהג טוב ונכון לכתוב שם מתנדב לדבר מצוה וכתב שהוא מדת חכמים מדת ותיקין והאריך שם בראיות ע"ז. והרי נלמד דמצוה לפרסם עושי מצוה כדי שיעשו אותה בלב שמת ולמען אשר ילמדו דורות הבאים לעשות כמעשיהם וכגמול ידיהם שוכן רומה ישיב להם והיה למזכרת נצח. ועתה תזל כטל אמרתי וברכתי רוב ברכות ושובע שמחות תבואתה לראש משביר הוא חותני הרבני הנגיד המופלג ושנון י"א קובע עתים לתורה הרבה רחים ודחיל רבנן ממשפחת רם ומגזע המעלה מחצבתו כ"ש מו"ה יצחק פריידקין נ"י ולזוגתו חמותי הצנועה א"ח המפורסמת מרת פעשא בראדיל תחיה שניהם אוהבי תורה שנים רבות החזיקו בידי למלאות מאוויי נפשי בכל הצטרכותי עם ב"ב יחיו לאויט"א למען אוכל לשקוד על דלתי התורה בהשקט ובטחה גם עתה עודם מחזיקים בידי תומכים בימיני גם היו לי לעזר בסך מסוים על הדפסת ספרי זה ישלם ה' פעלם ותהי משכרתם שלמה בזה ובבא וכמאמר הכתוב עץ חיים היא למחזיקים בה תוסיף ימים על ימיהם בהשקט ובבטחה תברכם באריכות ימים ושנים וינובו בשיבה טובה דשנים ורעננים וירוו רוב נחת ועונג מבתם היא זוגתי הרבנית הצנועה המהוללה ומושלמת מנב"ת מרת בילא תחי' לאויט"א ומצאצאינו יחיו לאויט"א ונזכה לראות מהם דור ישרים יבורך בבנין וחתנין רבנן ויאציל ברכה ממעל גם על אנשי קהלת ק"ק וויסאקי אשר אני שוכן בתוכם ובפרט ידידי ואוהבי היקרים הנכבדים יחיו לאויט"א. ה' יריק חסדו עליהם בשפע ברכה והצלחה בחיי אריכי ומזוני רויחא וכל מאהבי נפשי התומכים בימיני קרנם תרום בכבוד וימלא משאלות לבבם לטובה ובתוכם יברך גם אותי וכל ב"ב יחיו לאויט"א. ה' ברחמיו יעזרני ויושיעני בימין צדקו כחפץ המעתיר יצחק אייזיק יעקב באאמו"ר הרב הגאון המובהק הצדיק כקש"ת מו"ה אליעזר שלמה זצלל"ה חופ"ק הנ"ל. הנה למעלה דברנו מגדולת התורה ומחזיקיה גם כתבתי פתיחה זו קודם חג השבועות אציג פה דבר נחמד מאד מה ששמעתי מאאמו"ר הגאון זצלל"ה. זה כמה שנים מדי דברי עמי והזדמן לי לדבר מהכתוב (שמות ג' י"ב) ויאמר כי אהיה עמך וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה שכבר תמהו בזה כמה ראשונים והרמב"ם ז"ל האיך שייך ליתן אות ממה שעתיד להיות על העבר והאריכו בזה. והשיב לי אאמו"ר הגאון זלל"ה דלדעתו א"ש בפשיטות ע"פ דברי הזוהר הקדוש בפ' שמות שם ע"פ ויבא אל הר האלהים חרבה גו'. אר"י האי אבנא דמקבלא פרזלא כד חמי לי' מדלגא עילוי כך משה והר סיני כשנראו זה עם זה דלג עליו הה"ד ויבא גו' א"ר אבא מוכנים היו מששת ימי בראשית זה עם זה ואותו היום נתרגש ההר למול משה וכיון שראהו שנכנס לתוכו ודלג בו עמד ההר מלמד ששמחים היו זה עם זה כו' עייש"ה. והיינו דדמיון משרע"ה עם הר סיני כדמיון אבן השואבת עם ברזל שטבעה למשוך הברזל אליה ואם היא קטנה והברזל גדול שאינה יכולה למושכו אז היא קופצת אליו ומתחברת עמו כי חשקה להתדבק אל הברזל באיזה אופן שיהיה עייש"ה ובפירושיו שם. כן היה במשרע"ה שהיה מוכן לקבל התורה בצאתם ממצרים וגם הר סיני. היה מוכן לזה ונמשך זע"ז דוגמת אבן שואבת עם ברזל שטבעם להתדבק זע"ז ולכן כשבא משה רבינו ע"ה קפץ הר סיני נגדו. והרי כשראה משה רבינו זאת היה לו אות נאמן כי יקבל התורה לישראל ושפיר היה אות מהמוקדם אל המאוחר וז"ש וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה דהרי כבר ראית שקפץ ההר נגדך ומזה תבין כי מוכן אתה למעלה זאת ולקבל התורה לאחר שתצאו ממצרים ודוק וזה ביאור נחמד מאד מתוק מדבש שפתים יישק: