שו"ת ברית עולם עד

שם דה"ט משום דבאיסור דאורייתא לא מיחשיב ליה להלוקח להנאה כלל כיון דאכל טריפה דאורייתא משא"כ באיסור דרבנן חשיב שפיר להנאה ועייש"ה בש"ך ביו"ד מה שכתב לחלק בטעם דאיסור דרבנן. וא"כ לפי זה קשה ג"כ בהך דתרומת חמץ אם נימא כהנך תירוצי דגמרא כתובות הנ"ל ולא מחייב אלא משום הנאת מעיו א"כ אמאי חייב כיון דלא הוה כלל הנאה כמבואר ביו"ד ובחו"מ שם כנ"ל ובשלמא בהך דכתובות שפיר מתרץ בגמרא הנך תירוצי כיון דשם מיירי רק במזיד והרי ידע דהוא אסור מדאורייתא ומ"מ אכיל הרי חזינן דלא תייש למה דאיסור הוא ושפיר מיקרי לדידיה הנאה. משא"כ בהך דפסחים כיון דמיירי ג"כ בשוגג דחייב ולמ"ד דלפי דמים משלם כמו דמסיק שם לאביי קשה דאמאי חייב בשוגג אף דל"ש קלבדר"מ מ"מ איך שייך לומר חייב קרן וחומש כיון דלפי דמים משלם ומסקינן שם דמשלם לפי שוויו וכריה"ג דחמץ מותר בהנאה וא"כ קשה דהרי כל חיובו הוא בהנאת מעיו לפי הנך תירוצי דגמ' כתובות הנ"ל. והרי בזה דנודע דהיה איסור דאורייתא ועוד איסור כרת ומיתה בידי שמים בודאי לית ליה הנאה כלל מזה ול"ש לחייבו בזה כנ"ל ובינותי בספרים ומצאתי בע"ה בס' הפלאה שהקשה כן וכתב ג"כ לחלק בין הך דכתובות להך דפסחים ות"ל שכוונתי לדעתו הגדול. וראיתי שם שכתב ליישב קושיית התוס' ד"ה ולאביי הנ"ל די"ל דהרי ס"ל להרמב"ם ז"ל בפ"א מהל' חמץ דהקונה חמץ בפסח לוקה משום בל יראה א"כ ל"ש לומר מדאגבהיה קניה וכבר נתחייב משעת הגבהה דאין לחייבו על ההגבהה משום דאיכא מלקות דבל יראה בשעה שקנאו וחייבי מלקות פטורין מתשלומין וכשאכלו דאזדא חיוב מלקות אז נתחייב ואז באין כאחד עייש"ה וכן מבואר בחידושי הגרע"א ז"ל בחידושיו על כתובות עיי"ש

(ג) ולכאורה לדברי הרמב"ם ז"ל שדברינו אליביה ז"ל בפי' המשניות הנ"ל סובבים עדיין קשה דהרי להרמב"ם ז"ל מבואר בכ"מ דאף דחייבי מיתות ב"ד פטורין מלשלם אף בשוגג משום דבי חזקיה מ"מ בחייבי מלקות במזיד דנלקה פוטר התשלומין אבל בשוגג אינו פוטר מלשלם וכן מבואר ברמב"ם ז"ל בהדיא בפ"ג מהל' גניבה שכתב כבר ביארנו שכל העושה עבירה שיש בה עון מיתת ב"ד ותשלומין אינו משלם. אע"פ שהיה שוגג והעושה עבירה שנתחייב מלקות ותשלומין לוקה ואינו משלם לפיכך אם היה שוגג או לא התרו בו משלם ואינו לוקה בד"א שנתחייב בתשלומין כו' הרי בהדיא דלהרמב"ם ז"ל אף בעבר עבירה במזיד שחייב מלקות אלא דלא התרו ביה כיון דלא נלקה ממש אינו פוטר מתשלומין כמבואר שם. וא"כ להרמב"ם ז"ל אכתי קשה בהך דפסחים בתרומת חמץ דהרי אינן באין כאחד החיוב מיתה עם התשלומין כיון דכי אגבהה קניה ואמאי במזיד פטור וע"כ צ"ל לפי הנ"ל דמיירי בהך דמזיד פטור כגון שהתרו אותו גם על ההגבהה דיתחייב משום בל יראה כמו בקונה חמץ וזה ודאי לכאורה דוחק גדול לפרש הך דבמזיד פטור דהתרו ביה גם על ההגבהה וכל כי האי גונא הו"ל להגמרא לפרושי ושפיר כתבו שם בתוס' דה"ה דהוה מצי לאקשויי כן בפסחים. ואף אם יש מקום לפרש כן מ"מ י"ל דלא ניחא ליה להרמב"ם ז"ל בתירוץ זה וע"כ צ"ל בפסחים הנ"ל כהך תירוץ בתרא דר"א בכתובות שם דמיירי בתרומה בידו דהפרישה ולא מסרה עדיין ליד כהן ובזה ל"ש לחייבו אהגבהה ובאין חיוב מיתה וכרת עם התשלומין כאחד. וא"כ לפ"ז היה קשה לי מאד דא"כ מאי האי דמסיק בגמרא בטעם דמתניתין דמשו"ה מזיד פטור משום דקלבדר"מ דהרי גם היכא דקלבדר"מ הרי רק בדיני אדם הוא פטור מלשלם אבל לצאת ידי שמים הרי חייב לשלם ואי תפס לא מפקינן מיניה כמו דס"ל לרבא במס' ב"מ (דף צ"א ע"א) אתנן אסרה תורה ואפילו בא על אמו והרי גם בתרומה שלא נתנה ליד כהן הרי בדיני אדם ל"ש לחייבו כיון דהוה ממון שאין לו תובעין וכל חיובו הוא לצאת י"ש וא"כ מאי מהני ליה הך דקלבדר"מ ואמאי במזיד פטור כיון דכל הדין דשם דמיירי בתרומה ביד בעלים הרי לענין לצאת י"ש מיירי כנ"ל וא"כ אמאי מזיד פטור כיון דסו"ס אף אם קלבדר"מ הרי לצאת י"ש חייב לשלם

אך באמת א"ש בגמרא פסחים הנ"ל דהרי שם דמסיק דהא דמזיד פטור הוא משום דקלבדר"מ קאי שם לאביי דס"ל לפי דמים משלם ודחי להך דר"י דפשיט דלפי מדה משלם ולאביי הוא דקאי ואזיל כמבואר שם וא"כ הרי אביי ס"ל במסכת ב"מ (דף צ"א) הנ"ל דלא כרבא דהרי מוקי שם באוקימתא אחריתא הא מני ר"מ היא דאמר לוקה ומשלם כו' ע"ש. וא"כ לאביי לשיטתו שפיר אמרינן דהיכא דקלבדר"מ פטור אף לצאת י"ש. וא"כ א"ש הך סוגיא דפסחים לאביי דשפיר מזיד פטור היינו אף לצאת ידי שמים פטור וז"פ. שוב עיינתי עוד וראיתי בס' הפלאה שכתב אח"כ הך סברא דבהך דפסחים שייך לומר בתרומה ביד בעלים וכאביי וכנ"ל משא"כ שם בכתובות דקאמר שם נ"מ בין אביי ורבא. ולרבא ל"ש זה דביד בעלים כיון דסו"ס חייב לצאת ידי שמים כנ"ל עייש"ה בהפלאה ות"ל שכיונתי גם בזה לדעתו הגדול ז"ל

(ד) ומעתה לכאורה א"ש דברי הרמב"ם ז"ל בפירוש המשניות הנ"ל דהרי בהך דפסחים (דף ל"ב) קמבעיא ליה אי לפי מדה משלם או לפי דמים משלם. ופשיט ר"י דלפי מדה משלם ואביי דאי ליה וס"ל דלפי דמים משלם ומקשה שם לאביי מהך דתרומת חמץ ומתרץ דכריה"ג אתיא דחמץ בפסח מותר בהנאה ומקשה מסיפא דאמאי במזיד פטור ומשני דכר' נחוניא בן הקנה ס"ל דבזה שייך קם ליה בדרבה מניה. וא"כ אף אם נימא דהרמב"ם ז"ל מפרש המשנה ג"כ לפי דמים משלם וכנראה לכאורה קצת משמעות לשון המפרשים עיין בצל"ח שם. מ"מ כ"ז ניחא לאביי דס"ל דהיכא דקלבדר"מ אף לצאת י"ש פטור א"ש כנ"ל דבמזיד פטור אף לצאת י"ש משום דקלבדר"מ וי"ל דמיירי בתרומה ביד בעלים אך הרמב"ם ז"ל דס"ל לדינא כרבא דאף דקלבדר"מ חייב לצאת. י"ש. ורצה הרמב"ם ז"ל לפרש שיהיה ניחא גם לרבא אף אם לפי דמים משלם וכריה"ג. וא"כ ליכא לפרושי כרנבה"ק משי"ה פירש הרמב"ם ז"ל דמיירי בהתרו בו וחייב מלקות משום החמץ ומשו"ה פטור משום דאין לוקין ומשלמין וא"כ א"ש הך דתרומת חמץ הנ"ל די"ל דמיירי בתרומה ביד בעלים כנ"ל והא דמזיד פטור היינו דפטור גם לצאת י"ש ואף דרבא ס"ל דגם בקלבדר"מ חייב לצאת ידי שמים מ"מ הרי, כתב המהרש"ל ז"ל בס' יש"ש בפרק הכונס סי' ו' דהא דהיכא דקלבדר"מ פוטר ומ"מ לצאת י"ש חייב ואי תפס לא מפקינן מיניה וה"ט משום דמדינא חייב הוא רק דלא קטלינן ליה בתרי קטלא ולכך בתפס לא מפקינן מיניה כיון דחייב הוא. וכתב שם דהיינו דוקא היכא דלא עבדינן ליה ממש כגון שהיה בשוגג או בלא התראה אף דמטעם קלבדר"מ פטור אף בשוגג מדתני דבי חזקיה מ"מ לצאת ידי שמים חייב אבל היכא דנהרג או לוקה אף בתופס ממון מפקינן מיניה ומשמע דפטור אף לצאת ידי שמים היכא דנלקה ממש והובאה בש"ך בתו"מ סי' כ"ח סעיף א' ע"ש בתומים מה שהקשה עליו ז"ל ועיין בקצוה"ח שמישב דבריו עייש"ה. וא"כ י"ל דמשו"ה פירש הרמב"ם ז"ל דמיירי בהתרו בו על החמץ. ועל חמץ בפסח לוקין וכיון דמיירי הך במזיד היינו שהתרו בו ולוקה נמי ממש א"כ שפיר קלבדר"מ ופטור מתשלומין אף לצאת ידי שמים וא"כ א"ש דמיירי שפיר בתרומה ביד בעלים וכנ"ל ובאין כאחד חיוב דמיתה בידי שמים או כרת עם התשלומין ושפיר קלבדר"מ ומשו"ה במזיד פטור היינו אף לצאת י"ש. משא"כ בלא התראה אף דחייב מיתה בידי שמים וכרת מ"מ חייב לצאת ידי שמים כיון דלא נעשה בו החומרא וגם הך חומרא דמיתה בידי שמים וכרת י"ל דהרי מבואר במס' מכות (דף י"נ) דתשובה מהני בזה ומכפר וא"כ פשיטא דהוה כלא נעשה החומרא וחייב לצאת ידי שמים לשלם ואי תפס לא מפקינן מיניה וז"פ לכאורה וא"כ א"ש דברי הרמב"ם ז"ל הנ"ל בפשיטות

אך כ"ז אם נפרש בהרמב"ם ז"ל דהוא ז"ל מפרש המתניתין בפסחים הנ"ל דלפי דמים משלם וכנראה קצת ממשמעות