שו"ת ברית עולם לג

מרובעות כפשוטו לא יהיה ראיה ממתניתין דהעושה תפלתו עגולה סכנה כו' דאדרבה דבפשוטו הוה יותר ראיה ממתניתין דהעושה תפלתו עגולה וכו' אלא דלקושטא דמלתא דמפרש לה ר"פ דקאי על התפירה ג"כ רצה להוכיח וזה שאמר לימא תנינא להא דת"ר כו' ואר"פ כו' והיינו דקאמר לימא דגם לפי מה שפירש בה ר"פ יהיה ראיה ממתניתין ויותר מבואר בלשון הגמרא במנחות שם (דף ל"ה ע"א) דאיתא שם תנא תפלין מרובעות הלמ"מ אר"פ כו' ואח"כ קאמר לימא מסייעא ליה היינו לר"פ לימא דהוה סייעתא וע"ז קאמר דלפי ביאור ר"פ בברייתא ליכא סייעתא כלל דהתם דעבידא כאמגוזא וגם אם נפרש דר"פ מוסיף דגם בתפר בעינן מרובע א"ש ג"כ כנ"ל. וא"כ א"ש דרש"י ז"ל ור"ת ז"ל לשיטתייהו אזלי דלרש"י ז"ל יש לפרש שפיר משום סכנת ראשו ומשום דס"ל דהבית עם התיתורא אחד הוא ותופרן קאי ג"כ על הבית שלא יתקלקל ריבועה ור"ת ז"ל ע"כ א"א לפרש כך ומשו"ה היפך פירושו ממה שפירש אצל מזוזה כנ"ל. ויש לישב ג"כ ע"פ הנ"ל קושיית הגאון ר"י ברלין ז"ל על הא דקאמר לימא תנינא להא דת"ר דמה רצה בזה שם תנינא להברייתא ואמאי דתה בזה עייש"ה ולהנ"ל העיקר רצה להוכיח גם לפי מה שפירש ר"פ כנ"ל ודוק

ובהכי אשכחנא פתרא לכאורה לישב שיטת התוס' דמנחות (דף לה ע"א) ד"ה תפלין דכתבו די"ל דלא בעינן כלל הבית מרובעת אלא בתופרן ובאלכסונן ומצאתי בעה"י דהמרדכי בפ"ק ה"ת דוחה סברא זו דע"כ ר"פ בא להוסיף אף בתופרן ובאלכסונן ולא למעט דלא צריך ריבוע אלא בתפר מדמייתי לה סייעתא מהעושה תפלתו עגולה ואי בתפר דוקא מאי סכנה איכא והביאו בצאן קדשים שם והיינו כסברא הנ"ל. ומעתה א"ש בפשיטות דזהו סברת ר"ת ז"ל דפירושא דסכנה דבעת סכנתא לא תגן עליו המצוה ומשום דליכא מצוה בזה כנ"ל וז"פ

(ג) אך עדיין שאר קושיות הט"א ז"ל עדיין אינן מתישבות דס"ס קשה גם לשיטה זו דל"ל למתניתין למינקט דוקא בדין דתפלין עגולין או הבתים או התיתורא או התפירה דבזה לא תגן המצוה ולמאי דמסיק דמתניתין דעבידא כי אמגוזא דבזה לא תגן המצוה במקום סכנה דזה שייך גם בפסול אחר. ועוד ק"ל באמת במה דקתני במתניתין דהוא סכנה ואין בה מצוה בין לשיטת רש"י ז"ל ובין לשיטת ר"ת ז"ל. דלשיטת ר"ת ז"ל אף דא"ש לשון דאין בה מצוה היינו שאין בה מצוה להגן עליו מ"מ קשה הא דצריך למיתני דסכנתא היא דהיינו דלא תגן עליו המצוה בעת סכנה דזה ל"ל דפשיטא הוא כיון דקתני דאין בה מצוה ל"ל למינקט דהוה סכנה דפשיטא דמה יגן עליו בעת הסכנה. וזה כבר הקשה בס' טורי אבן שם וגם לשיטת רש"י ז"ל דא"ש דקמ"ל דאיכא סכנה שלא ינקוף ראשו וצריך ליזהר מזה מ"מ קשה לישנא דאין בה מצוה דלמה לא קתני דהיא פסולה ועוד ק"ל לשיטת רש"י ז"ל דכיון דמסיק דמתניתין דעבידא כי אמגוזא וברייתא קמ"ל דגם כטבעת פסולה וא"כ קשה יותר למה קתני בעבידא כאמגוזא דאין בה מצוה כיון דגם בלא עבידא כי אמגוזא פסולה וכש"כ בעבידא כי אמגוזא. וכיון דנקיט בכאמגוזא דפסולה יש לטעות דבלא עבידי כאמגוזא כשר. ואין לומר דכיון דקמ"ל בברייתא דגם דלא כאמגוזא פסול ממילא גם במתניתין הוא פירושו כן. דזה אינו דלפירש"י ז"ל ל"ש סכנה אלא בעבידא כאמגוזא וכן ק"ל גם לשיטת התוס' ז"ל דלא צריך ריבוע אלא בתופרן ולא הבית כנ"ל דלפי"ז כיון דהגמרא מוקי לה למתניתין דשם אין ראיה על דינא דברייתא ור"פ דתפלין מרובעין הלמ"מ היינו התפר לשיטת התוס' ז"ל ומשום דמוקי למתניתין דעבידא כאמגוזא היינו הבתים בעצמם עבידי כאמגוזא. וה"נ אין לומר דלמסקנא כיון דקמ"ל ברייתא דגם התפר צריך מרובע ומעכב א"כ י"ל דגם במתניתין דהעושה תפלתו מרובעת י"ל דהכוונה גם על התפירה דזה אינו דלשון הגמרא מבואר בהדיא דלא קאמר דה"א בעבידי כי אמגוזא אלא התם דעבידי כי אמגוזא דמשמע דהכי קיימא במסקנא וא"כ כיון דמה דתני במתניתין העושה תפלתו עגולה ע"כ א"א לפרש דאינן מרובעות ואף דעבידי כטבעת וקאי על הבית כיון דבאמת לתוס' ז"ל לא בעינן שיהיו הבתים מרובעין אלא התפירה וא"כ ע"כ הוא דבעי לאוקמי דמיירי כי אמגווא ובזה לכ"ע פסול ואין בה מצוה להגן בשעת סכנה כפיר"ת ז"ל וא"כ צריך עיון באמת מאי פסקת ומאיזה מקום נלמד זאת כיון דהלמ"מ על תפלין מרובעות אינו אלא על תופרן לשיטת התוס' ז"ל מנחות (דף לה ע"א) ד"ה תפלין והבתים לא בעינן מרובעין ומ"מ בעבידי הבתים כי אמגוזא לכ"ע פסולין ואין בה מצוה להגן בשעת הסכנה ומה טעם יש בזה

(ד) ואי לא מסתפינא הייתי אומר לכאורה דהנה יש לדקדק ברמב"ם ז"ל רפ"ג מתפלין הביא הנך דינים דמרובעות וכתב דבכולן אם שינה בהן פסולין ובפ"ד ה"ג שם כתב דהעושה תפילתו עגולה כאגוז אין בה מצוה כלל וגם בזה צ"ע דלמה כתב דוקא עגולה כאגוז כיון דפסק בפ"ג דבעינן מרובעות הן הבתים הן התפירה וא"כ גם בעגולין כטבעת פסולין וגם באם תפירתן אינה עגולה פסולה ולמה נקיט דכאגוז אינו מצוה דמשמע דוקא בכאגוז ובשלמא בגמרא דקתני דין זה הוא משום דנקיט דינא דסכנתא משא"כ הרמב"ם ז"ל דלא נקיט כלל דינא דסכנה כמש"כ מרן הכס"מ ז"ל שם דלהכי לא נקיט לה להא דהוה סכנה משום דאין נ"מ לדינא כיון דקתני דפסול ממילא לא יעשה זה א"כ קשה כנ"ל. וראיתי בס' ארץ צבי חלק או"ת (סי' ח') שנשאל בדברי הרמב"ם ז"ל הנ"ל דל"ל להביא כלל לדין זה דכאגוז דהא זה שמענו מק"ו מברייתא דתפלין מרובעת הלמ"מ ועוד דמשמע מדבריו דדוקא כאגוז פסולה ומברייתא שמעינן דבאינה מרובעת פסולה והיינו כהנ"ל. ותירץ שם דהרמב"ם ז"ל אשמעינן דאף אם עתה התפלין מרובעין כדין הלמ"מ אלא דדבק בה איזה דבר שאינו מהכשר המצוה דשפיר נחשב הריבוע מהלמ"מ ואעפ"כ אין בה מצוה דגם בדבק בה שייך סכנה ואין בה מצוה יעוש"ה. ולא זכיתי להבין דבריו מלבד דמשמע בהדיא דהרמב"ם ז"ל בפ"ד ה"ג הנ"ל העתיק שם כל המתניתין דמגילה הנ"ל וסוגיות הגמרא מבואר בהדיא דמיירי דהבתים עשוין כך מלבד זה לא אדע מה תיקן הקושיא הנ"ל דממנ"פ אי בדיבק עליו דבר שאינו מהכשר מצוה וקלקל הריבוע פוסל את הבתים כמו שלא היו מרובעין בתחילת עשייתן הדרא קושיא לדוכתה דלמה נקיט דוקא כאגוז הרי אף כטבעת פסולה ואי דהדיבוק אינו פוסל הלא גם כאגוז למה לא הוה מצוה ואי משום סכנה נפסל אף דמהלמ"מ כשר קשה וכי משום סכנה נפסל ואיו נזכר דין כזה ומנ"ל זה. ועוד הרי הרמב"ם ז"ל לא נחית כלל למיתני דין סכנה ולא הזכיר כלל דהוה סכנה כנ"ל ומ"מ כתב שם דאינו מצוה ואי דזה טעמא דפסול הוא משום סכנה הו"ל להרמב"ם ז"ל להזכיר זאת ודבריו בס' ארץ צבי הנ"ל תמוהין לכאורה. ועוד יש לדקדק בזה דהנה במסכת מנחות, (דף לב ע"ב) מייתי בדיני מזוזה בתלאה במקל דסכנה הוא ואין בה מצוה וברמב"ם ז"ל פ"ה מהל' מזוזה ה"ח נקיט שם תלאה במקל פסולה וכו' יעוש"ה והרי שם דאיתא ג"כ בגמרא כמו בתפלין ולמה, שם נקיט לה הרמב"ם ז"ל בלשון פסולה. ובתפלין נקיט לה אין בה מצוה כלל. ולפע"ד זה דקדוק גדול

ולכן היה נראה לפע"ד לכאורה די"ל דהנה לשיטת ר"ת וביותר לפי המבואר בתוס' דמגילה (דף כה ע"א) ד"ה תפלין משמע דעיקר תלוי בתפירה והבתים אינן מעכבות. ולפירש"י ז"ל דעיקר הוא הבתים שיהיו מרובעים כולה הן למעלה והן למטה במקום מושבן במקום התפירה מ"מ גוף התפירה אינו צריך מרובע אלא שלא יקלקל התפירה ריבוע הבית למטה כמבואר שם ועיין בא"ר ש"ע או"ח סי' ל"ב סעיף ל"ט שכתב אליהו רבא דהיכא דאין לו תפלין מרובעין מ"מ יש לו להניחן ועיין בביאור הלכה שם בש"ע דהוכיח דהיכא דהבתים לא היו מרובעין והתפירה מרובעת ס"ל לע"ת דצריך ג"כ לברך עליהם כשאין לו אחרים אבל באם התפירה אינה מרובעת צריך להניח בלא ברכה יעו"ש מה שהביא בשם הישועות יעקב ולפי"ז י"ל דבאמת אף