שו"ת ברית עולם לא

הוה מקלקל כלל וכמו דסיים וכן אמרו לגבי מילה מתקן הוא ונראה דכונתו ז"ל אף דבאמת הוא חובל ומקלקל מ"מ כיון דמתקן לגבי מילה חייב והיינו כדאיתא בפ' האורג (דף ק"ו ע"א) תני ר"א קמיה דר"י כל המקלקלין פטורין חוץ מתובל ומבעיר א"ל פוק תני לברא תובל ומבעיר אינה משנה ואת"ל משנה חובל בצריך לכלבו מבעיר בצריך לאפרו והא אנן תנן כל המקלקלין פטורין מתניתין ר"י ברייתא ר"ש מ"ט דר"ש מדאיצטריך קרא למישרי מילה הא תובל בעלמא חייב כו' ור"י התם מתקן הוא כדר"א דאר"א מה לי לתקן מילה מה לי לתקן כלי הרי דגם לר"י דכל המקלקין פטורין גם במקלקל בחבלה כמבואר שם מ"מ כיון דמתקן ג"כ כמו במילה חייב וזהו כונת הרמב"ם ז"ל בפירוש המשניות שם דלשיטתו ז"ל דפסק כר"י דמקלקל בחבורה פטור א"כ ע"כ צ"ל דהא דחייב בהך דתינוקות משום דמתקן לגבי מילה וזה פשוט

אך מ"מ בהא דמל של אחר השבת בשבת דכתב ע"ז הרמב"ם ז"ל בפירוש המשניות הנ"ל דהוה מתקן לכאורה צ"ע דמה מתקן הוא דהרי נימול קודם זמנו ולא קיים בו שום מצוה ומצאתי בעה"י בס' נר תמיד על מס' כריתות שם דמישב לר"י דס"ל מקלקל בחובל פטור ובמילה מתקן הוא כדר"א מה לי לתקן גברא או לתקן כלי ומילה מתקן גברא שמקיים מצות מילה ע"י תבלה זו כו' וכיון דכ"ז שלא מל עומד לעולם בכרת וא"כ אף דמל של אחר השבת בשבת בתוך זמנו לא עשה מצוה בחבלה זו ואין כאן משום מתקן גברא והו"ל מקלקל בחבלה זו ולתוס' מתורץ כיון שאם לא מל אפשר לא היה מל בזמנו היה איסור כרת והיה צריך למולו בזמנו ועכשיו א"צ למולו ופטור מכרת כו' עיי"ש וא"כ י"ל דכן הוא כונת הרמב"ם ז"ל דגם בשל אחר השבת בשבת הוה מתקן כנ"ל ואתר שכבר כתבתי כ"ז מצאתי בעז"ה בס' שאגת אריה סי' נ"ב שעמד ע"ז דאמאי להרמב"ם ז"ל חייב אם לא היה טועה בדבר מצוה ותירץ ג"כ דמ"מ הוה קצת תיקון דא"צ למולו שנית עיי"ש והובאו דברי השאג"א ז"ל בס' עמודי אור (סי' כ' אות א') וכתב שם על תירוץ הש"א הנ"ל וצריך יישוב דהא הש"ס לא קאמר הכי כו' עיי"ש ולא הבינותי איה נמצא בש"ס נגד זה דהרי בהך דכריתות (דף י"ט ע"ב) הנ"ל דמקשה מתינוקות לא מקשה מחמת דהוה מקלקל בחבורה דיהיה פטור אלא דהרי מתעסק הוא ואף אם יהיה מתקן גמור צריך להיות פטור. דהוה מתעסק. וע"ז תירץ הנח לתינוקות דכיון דחבורה הוא. וכיון דס"ל בעלמא מקלקל בחבורה חייב ס"ל ג"כ להחמיר דמתעסק בחבורה חייב ועיי"ש בשיטה מקובצת וברא"ש שני הטעמים לזה וא"כ אין זה ענין כלל להך דמילה בתוך זמנו אם מתקן הוא או מקלקל דלא על דין זה קאי אלא דמתרץ דכיון דס"ל דמקלקל בחבורה חייב משו"ה ס"ל מתעסק בחבורה ג"כ חייב. אך הש"א ז"ל מידי אחרינא מקשה דבלא דינא דמתעסק היה לו לפטור משום דמקלקל הוא לשיטת הרמב"ם ז"ל וע"ז תירץ שפיר דמתקן הוא דלא יצטרך למולו שנית. ואף דבאמת לא ירויח בזה דלא קיים בזה המצוה כמבואר שם בש"א עיי"ש אך בהנ"ל יתפרש שפיר דבריו ז"ל דמתקן הוא דלא יתחייב כרת כנ"ל וא"כ הוה מתקן ומ"מ בגמרא דכריתות שפיר מקשה דאף דמתקן מ"מ מתעסק הוא ופטור ומתרץ כיון דבעלמא מקלקל בחבורה חייב משו"ה גם מתעסק חייב ובמילה באמת מתקן הוא ודברי הס' עמודי אור ותירוצם שם בזה לכאורה צריך ביאור

(א) עוד הקשה שם בלח"מ בתתילת קושיותיו על הרמב"ם ז"ל דמשמעות דבריו ז"ל שכתב כל העושה מצוה מן המצות ובכלל עשייתן כו' משמע דס"ל דבעינן תרתי טעה בדבר מצוה ועשה מצוה ג"כ וא"כ אמאי פטור בהא דמל של אתר השבת בשבת ועוד תמה שם דהא דטעמא דזמנו בהול משמע דלא ס"ל לר"י וא"כ כיון דפסק כר"י למה פירש בתינוקות טעמא דזמנו בהול ולפע"ד לכאורה יש לישב דבאמת אין כונת הרמב"ם ז"ל שיהיה מצוה ממש בעשייתה שעושה עתה אלא דכונתו ז"ל דעשייה זו הוה מצוה היינו דענין העשיה הוא עשיית מצוה כגון במילה של אחר השבת בשבת אף דליכא עתה מצוה מ"מ כיון דהמילה בעצמה היא מצוה דלמחר יהיה מצוה בהמילה משו"ה טריד בה במעשה המצוה ופטור ואתי למעוטי דבר דליכא שום מצוה בגוף המעשה כגון אכילת נותר שהביא בסוף הפ' שם. וכה"ג מבואר בירושלמי דפסחים פ"ו הל' ה' רשב"ל אמר יש בעשייתו מצוה כגון כו' ר' יוחנן אמר אין בעשייתו מצוה כגון שני שפודין כו' מתניתא פליגא על ר"י שכח ומל את של אתר השבת בשבת ר"א מחייב חטאת ור"י פוטר שמואל קפודקיא אמר למחר יש בעשייתה מצוה ועיין בק"ע דכיון דיש בתינוק זה מצוה למחר מיקרי שפיר טרוד במצוה משא"כ בנבילה לעולם אין באכילתו מצוה ועיין בפ"מ שם דקושייתו דוקא לר"י דאזיל בתר מעשה דבעינן שיהיה בעשייתו מצוה כ"ד עכ"פ וקשה מתינוקות ומשני דגבי תינוקות איכא מיהת מצוה למחר במעשה זה וטריד בדבר מצוה עייש"ה וא"כ זהו שכתב הרמב"ם ז"ל בלישניה שיש בעשייתה מצוה דהיינו דהמעשה הוא מעשה מצוה ואף דעלה בידו דלא קיים בה מצוה כגון בהך דמל של אתר השבת בשבת מ"מ במעשה זו יש מצוה למחר וטרוד בדבר מצוה הוא, ונתיישב ג"כ קושיית הלח"מ השניה דלמה פירש טעמו דזמנו בהול והרי פסק כר"י ביבמתו דליכא בה טעמא דזמנו בהול כנ"ל עיי"ש ובהנ"ל נתישב לפע"ד בפשיטות דבאמת ביבמתו דהוה מצוה ממש וכמוש"כ בלח"מ ז"ל בעצמו די"ל דרבינו ז"ל פליג על תוס' שם וס"ל דביבמתו הוה מצוה אע"ג שהיא נדה עיי"ש ומשו"ה אף דליכא בה טעמא דזמנו בהול כיון דאיכא בה מצוה משו"ה פטור משא"כ בהא דמל של אתר השבת בשבת דליכא מצוה בהמעשה דעדיין לא הגיע זמנו אלא משום דבגוף המעשה הוא מצוה דלמחר יהיה במעשה זה מצוה משו"ה הוה טרוד בדבר מצוה כמבואר בירושלמי הנ"ל משו"ה פירש הרמב"ם ז"ל בזה טעמא דבהול. וי"ל דטעם זה לא קאי אלא על חלוקה השניה דמל של אחר השבת בשבת דסליק מיניה שם ברמב"ם ז"ל ע"ז קאמר הטעם דזמנו בהול והיינו משום דבזה ליכא מצוה באמת דלא הגיע זמנו ועיקר הטעם הוא משום דבגוף מעשה זה הוה מצוה דגוף המילה הוא מצוה למחר והוה טרוד בדבר מצוה ופטור משו"ה פירש הרמב"ם ז"ל בזה טעמא דבהול וכמבואר בירושלמי הנ"ל אבל חלוקה הא' המבואר שם במל של ע"ש בשבת י"ל דבאמת ל"צ לטעם דזמנו בהול אלא כיון דעשה מצוה ממש אף דמילה שלא בזמנו הוא מ"מ הוה בה מצוה ומשו"ה פטור בלא טעמא דבהול ולא גרע מיבמתו נדה דפטר בה אף דשם ליכא טעמא דבהול כדמוכח בגמרא דפסחים שם וכמוש"כ הלח"מ ז"ל. אלא על של אחר השבת בשבח בזה צריך לטעמא דזמנו בהול משו"ה הוה טרוד בדבר מצוה ופטור ודוק. כנלפע"ד לכאורה וצור ישראל יצילני משגיאות: סימן ז שאלה יש לברר בדין תפלין מרובעין במה הוא הריבוע. ואם לא נמצא מרובעין האיך הדין בהנחתן

(א) תשובה תנן במס' מגילה (דף כ"ד ע"ב) העושה תפלתו עגולה סכנה ואין בה מצוה ופי' רש"י ז"ל סכנה שלא תכנוס בראשו והתוס' בשם ר"ת ז"ל פי' בשעת סכנה יכול להסתכן בהן ולא תגין עליו המצוה ולא יעשה לו נס כמו אלישע בעל כנפים וכבר תמה ע"ז בס' טורי אבן לפי' ר"ת דמאי איריא עגולה בכל שעושה שלא כמצותן לא תגין עליו כיון שהן פסולין ואין כאן מצוה ועוד מאי איריא תפלין כו' ועוד הא מלתא דפשיטא וכו' וביותר תמה שם על ר"ת שהחליף שיטתו דבפ"ג דמנחות (דף ל"ב) תניא גבי מזוזה תלה אותה במקל סכנה ואין בו מצוה וכתבו בתוס' פירוש בקונטרס כיון דעשה שלא כמצותו אין הבית משתמר מפני המזיקין וק"ל לר"ת דא"כ הו"ל למימר הכי בכל העושה שלא כמצותו ופי' ר"ת דתלה במקל נוקף ראשו ולאו אדעתיה כו' והשתא מה שהקשה התם לפירש"י ז"ל יקשה הכא לשיטתו יעוש"ה בטו"א ומחמת זה פירש כפירש"י ז"ל

והנלפע"ד דרש"י ור"ת ז"ל לטעמייהו אזלי דבאמת דוחק הוא לפרש בגמרא סכנה ואין בה מצוה כפיר"ת דא"כ מאי תלי דוקא בעגולים וכקושיית הט"א ז"ל וכמו שהקשה