שו"ת ברית עולם רצג
Shut Berit Olam 293 · שו"ת ברית עולם · free full Hebrew text
Open in the reader →כ מקור הוי דינא. ובש"ע או"ח (סי' שי"ח וסי' ש"כ) ומג"א שם בענין זה. ומחלק בכלל זה בכמה פרטים. ומפלפל בענין זה בדין דשילמ"ת ודבר חשוב. ובדין לח בלח ויבש ביבש בכ"מ בתלמוד ורמב"ם ז"ל וש"ע: סימן לה בו יפלפל בסוגיא דסנהדרין (דף קיב) בהא דבהמה ועיסה חציה של עה"נ וחציה של ע"א. ובדיני שחט בסכין של ע"א. ובסוגיא דמס' ב"ק (דף מא) בהא דשוה"נ וכ"מ בתלמוד ורמב"ם וש"ע בענין זה וקצת בדין אעל"מ: סימן לו בו יבואר עוד בדין בהמה ועיסה חציה של עה"נ. ובהא דאין מחוסר אלא קביצה ושרפה יצא זה דמחוסר תלישה כו' ויפלפל לחלק בין תלוש למחובר ויפלפל בכ"מ בגמרא ותוס' ורמב"ם בענין זה: סימן לז בו יבואר עוד בענין הנ"ל ומישב קושיות השאגת אריה (סי' פ"ט) ע"ז בכמה אופנים מכ"מ בתלמוד ורמב"ם ז"ל: סימן לח בו יבואר הא דצריך לפרט הנדר מהו הפירוט ובדין נדר עד"ר ומישב דברי הרמב"ם ז"ל התמוה בפט"ז מהל' אישות ועוד כ"מ ויפלפל בסוגיא דגיטין ל"ה וערכין כ"ג ובכורות מ"ה ע"ב ופי' המשניות להרמב"ם ז"ל בענין זה: סימן לט בו יבואר בדין מקוה שנמדד ונמצא חסר ובדיני חזקה בענין זה ובמי שנעשה חשוד מאימת נפסל. ויבאר בסוגיא דריש מס' נדה. ויפלפל לישב פסקי הרמב"ם ז"ל ממה שהקשו הראשונים ז"ל דסתרי אהדדי ובכ"מ בתלמוד ואחרונים: סימן סימן מ לש"ב הרב הג' מוהר"מ שליטא מוואלפא לישב דברי התוס' ב"ק (דף י' ע"א) ד"ה שהשור ותוס' נדה נ"ה. מה דקשה מכתובות ע"ט ע"ב וכן הקשה הח"ס יפלפל לישב בכמה אופנים וביאור ענין זה בכ"מ בתלמוד ותוס' ורמב"ם ז"ל: סימן מא עוד לש"ב הרב הנ"ל על דברי אביו הרב הגאון מוהר"ל שכתב בענין זה יוכיח לסתור דבריו בכמה דברים ומפלפל בכ"מ בתלמוד ורמב"ם ז"ל בענין זה: סימן מב עוד על ענין הנ"ל לש"ב הרב הגאון מוהר"ל שליט"א על מה שכתב לישב דבריו מהשגותי הנ"ל יוכיח לסתור דבריו ומפלפל בכ"מ בגמרא בענין זה: סימן מג בו יבואר תשובה מאאמו"ר הגאון הצדיק זצלל"ה מה שהשיב לרב אחד בדין בכור ויבואר בענין קנין כסף ומשיכה בעו"ג ושאר קנינים ויפלפל בסוגיות הגמרא ב"ב נ"ד ובגיטין ובתשובת חתם סופר בענין זה. וע"ז יבואר מה שפלפלתי בהערות והגהות על דברי אאמו"ר הגאון זצלל"ה בכ"מ בתלמוד ודברי אחרונים ז"ל: סימן מד בו יבואר דין טענו ב' מחטין והודה לו באחת מהן לידידי הרב הג' מו"ה חיים מאיר נ"י ממינסק. ויבאר סוגיא דשבועות (דף מ' ע"ב) ושיטת רש"י ורמב"ם ז"ל ועוד ראשונים ז"ל בענין זה ומישב הירושלמי גם לשיטת רש"י והרמב"ם ז"ל בזה. ויפלפל הרבה בסוגיא דשבועות ל"ט ע"ב וסוגיא דקידושין י"א ע"ב ושיטת רש"י ותוס' ז"ל והרמב"ם פ"ג מטוען ובש"ע חו"מ סי' פ"ח ובסוגיא דמס' ב"ק ע' פע"ב ועוד בכ"מ בתלמוד: סימן מה עוד להרב הנ"ל בענין הנ"ל ויבאר להסיר השגותיו על דברי בתשובה הנ"ל. ויפלפל עוד בדבריו בענין אין ב"ד נזקקין לפחות משו"פ ובשאר דבריו בכ"מ: סימן מו לש"ב הרב הגדול מו"ה העשיל נ"י הכהן מדרעטשין על קושייתו בחו"מ סי' לז סעיף יח מסעיף יב שם ויפלפל בש"ך שם ובחו"מ (סי' קמ) ובמס' ב"ב (דף מג ודף מה) ובתוס' שם ובמס' שבועות (דף לג) ותוס' שם ובמס' נדה (דף נ') ותוס' ד"ה ור"מ ובמס' סנהדרין (דף י') ובכ"מ: סימן מז להרב הנ"ל לבאר בתשובת הרשב"א (סי' אלף רל"ז) בדין פלגינן דיבורא ויפלפל בדברי נוב"י חאהע"ז (סי' עב) ע"ד. ובמהד"ת שם ובסוגיא דמס' סנהדרין (דף י') ורש"י ותוס' שם ובתשובת הרא"ש ז"ל (סי' תקנב) ות' ח"צ (סי' קנ): סימן מח להרב הנ"ל על קושייתו בחו"מ (סי' עט סעיף ה') בש"ך ס"ק ט"ו ובחו"מ (סי' צב סעיף ט') מהא דחו"מ (סי' סג סעיף ב') וש"ך שם. ויפלפל בגמרא כתובות (דף לו ע"ב) ורא"ש שם ובתשובת הרשב"א (סי' תתקה) וחו"מ (סי' ע"ס) בש"ך ס"ק ט"ו: סימן מט עוד להרב הנ"ל על קושייתו בחו"מ (סי' פד סעיף ה') וסמ"ע וש"ך שם ובטור וש"ע חו"מ (סי' עח סעיף ב') ועוד בכ"מ בגמרא ותוס': סימן נ בו יבואר בהא דקיי"ל בגזל גר קטן דאין צריך לחזור עליו אם יש לו גואלין ומשום דקטן אינו מוליד. אם הוא מטעם ודאי או מטעם רובא. ויפלפל בסוגיא דמס' סנהדרין ס"ח ע"ב אר"ת קטן שהוליד כו' ותוס' ובגמרא ב"ק (ק"ט ע"ב) ובגיטין ס"ד. ויפלפל בת' חתם סופר חלק חו"מ (סי' כת) בכ"מ בגמרא ותוס' ורמב"ם ז"ל: סימן נא בו יפלפל עוד בסוגיא דסנהדרין (דף סח הנ"ל דף סט) ובענין דאזלינן ב"ר ובאיזה אופן ובדין חזקה ויפלפל בסוגיא דחולין י"א ע"ב ועוד כ"מ בגמרא ורמב"ם: סימן נב בו יבואר עוד בסוגיא דסנהדרין הנ"ל ויפלפל בהא דאין הולכין בממון אתר הרוב ובדיני רובא וחזקה ומיגו ובדין מיגו להוציא. ויפלפל בכ"מ בתלמוד ופוסקים. ויובאו איזה דברים מחודשים מאאמו"ר הגאון זצלל"ה: סימן נג בו יבואר עוד בענין הנ"ל לישב קושיית הח"ס הנ"ל. ויפלפל בסוגיא דסנהדרין ותוס' שם וסוגיא דשבועות ל"ז ע"ב ובדיני חיוב קרבן שבועה. ובדיני זכייה לקטן. ועוד בכ"מ בתלמוד וש"ע ורמב"ם ז"ל.