שו"ת ברית עולם רצא

וזה כונת הקרא אך לא בת אמי וכפירש"י ז"ל באמת ומשכחת לה דבתר ט' אוליד. דלהנ"ל י"ל דס"ל לר"ת שם בסנהדרין דהמילה היה בתשרי והיה אז אברהם בן צ"ט לא שלימות וע"כ. דבניסן שנולד נשלמו צ"ט שנה ובפסח שנולד יצחק שנכנס מעט בשנת ק' נקרא בן ק' ולשרה נעשה ב' שנה לא שלימות וכמבואר למעלה. וע"כ אף אם הר"ן לא היה מאם אחת וא"כ לא מוכח שהיה גדול ממנו רק מנחור לפי שיעור העיבור ונחור מהרן י"ל שלא היה גדול רק יום א' מ"מ ליכא למימר דבט' אוליד כיון דאברהם נולד בניסן ונחור לכה"פ בתשרי ואף אם תיכף למחר. נולד הרן הרי כשנשלמו להרן בתשרי ט' שנים כבר הי' אברהם. בן ט' וששה חדשים וא"כ שרה שנולדה בתשרי ע"כ לשנה הבאה נולדה ובאמת אברהם לא היה גדול משרה רק שנה וששה חדשים . כנ"ל וא"כ י"ל דהגמרא דקאמר ואברהם גדול מהרן ב' שנים היינו דנקיט די"ל דילפותא דר"ת אליבא דב"ש אף אי ס"ל דבניסן היה המילה מ"מ י"ל דס"ל דהרן מאם א' היה ומוכח גם אי בניסן היה המילה ומ"מ ליכא להקשות דמנ"ל דלמא פירושא דקרא שלא היה מאם אחת דל"ק די"ל דס"ל דבתשרי היה המילה וכנ"ל וא"ש ראיית הגמרא אך מה שתמה עוד בהגהת הרש"ש דמנ"ל דלמא גם נחור מאם אחרת היה צ"ע בזה. ויש לפלפל הרבה בענין זה לבנות ולסתור ולא כתבתי רק לפלפולא בעלמא להעיר המעיין מה שיש לדקדק בזה. ועיין בספר ברית שלום על התורה בפ' וירא שרוצה לפרש לדעת המדרש דבשורת המלאכים לאברהם אבינו היה בפסח י"ל דיצחק נולד בר"ה ולא ס"ל כש"ס דילן וזה ע"כ כשיטת הר"י מינץ הנ"ל ויש להאריך הרבה בענין זה. וה' ברחמיו יצילני משגיאות ויראני בתורתו נפלאות אס"ו כעתירת הכותב: אייזיק יעקב באאמו"ר הרב הגאון מהר"ר אליעזר שלמה זצלל"ה לוח הסימנים סימן א בו יבואר למ"ד מצות א"צ כונה אם מכוין בפירוש שלא למצוה והיכא דאיכא בל תוסיף. ובדין המוצא תפלין בשבת ובדברי הרמב"ם פי"ט משבת. ויפלפל בסוגיא דעירובין (דף צה צו) לתרץ כמה קושיות בחדא מתתא ובכ"מ בתלמוד ורמב"ם וש"ע או"ת (סי' לד וסי' ש"א) ומג"א ותוי"ט ועוד כ"מ: סימן ב בו יבואר בדין אם יש ספק אם במעשה זו יקיים מצ"ע או אפשר להיפך שיעבור עוד על ל"ת. ויפלפל בארוכה בשיטת הרמב"ם ורשב"א ז"ל בספק אם מה"ת לקולא ובשיטת רש"י ותוס' בזה ובדין ספק מצוה מכמה מקומות בש"ס: סימן ג בו יבואר בדין ספק עשה היכא דליכא איסור נגדה וקצת בדיני, תקיעת שופר בר"ה שלא לצורך מכ"מ בש"ס ורש"י ותוס' ז"ל : סימן ד בו יבואר במחויב במצוה ומספקא לן אם קיימה לפי שיטת הרמב"ם והרשב"א ז"ל ואם יכול להוציא האחרים החייבים ידי חובתן: סימן ה בו יבואר דברי הרמב"ם ז"ל פ"ב מהל' שגגות בדין טעה בדבר מצוה. יפלפל לישב כמה קושיות שהקשו עליו ובסוגיא דשני תינוקות ובכ"מ בתלמוד ובירושלמי: סימן ו בו יבואר בדין תפלין מרובעין במה הוא הריבוע ואם לא נמצא מרובעין האיך הדין בהנחתן ומישב שיטת רש"י ור"ת ז"ל במס' מגילה ומס' מנחות ודברי הרמב"ם ז"ל בהל' תפלין ומזוזה: סימן ז בו יבואר בדברי התוס' שלהי חולין בשם הריב"א בדין עשה דוחה ל"ת. ועשה ול"ת שישנו בשאלה. ונדר ושבועה על דבר מצוה בכ"מ בתלמוד ורמב"ם וכדברי האחרונים: סימן ח בו יבואר עוד בדברי הריב"א ז"ל ובכ"מ ברמב"ם ז"ל ובדיני מצהב"ע יפלפל בכ"מ בתלמוד: סימן ט בו יבואר עוד בענין מצהב"ע ויפלפל בדברי הנוב"י במה שיש לתמוה בכ"ד בכ"מ בתלמוד ורמב"ם ז"ל: סימן י בו יבואר עוד בדין מצהב"ע ומפלפל לישב דברי הרמב"ם ז"ל פ"ו מיבום מקושיית המהרש"ל. ויפלפל בנוב"י בזה. ובסוגיא דיבמות (דף כ) ותוס' שם ועוד כ"מ: סימן יא עוד בענין מצהב"ע הנ"ל ובדברי הרמב"ם בכ"מ ויפלפל בכ"מ בגמרא ופירש"י ותוס' ז"ל,. סימן יב בו יבואר בסוגיא דיבמות (דף כ ע"ב) אלמנה לכה"ג כו' ומפלפל בדברי התוס' שם ד"ה מיתיבי ובאחרונים ז"ל : סימן יג בו יבואר דברי הרמב"ם פ"י מהל' טומאת צרעת בהא דמילה . דוחה צרעת משום דעשה דוחה ל"ת לישב מה שהקשו עליו האחרונים ז"ל ויפלפל במשל"מ שם בכ"מ בתלמוד וירושלמי: סימן יד בו יבואר עוד בדברי הריב"א ז"ל הנ"ל ורמב"ם הנ"ל ובשיטת הר"ן ורא"ש ז"ל נדרים (דף ת ט"ז). בענין שבועה ונדר עד"מ ויפלפל בדין נדר ושבועת שוא ובכ"מ בגמרא ותוס' ורמב"ם ז"ל: סימן טו בו יבואר דברי המהרש"ל ז"ל במס' שבועות (דף כג) לישבר מקושית המהרש"א ז"ל שתמה עליו בתי' שם ומוכיח מכ"מ בתלמוד כמהרש"ל ז"ל וכמה תמיהות על דברי ס' ה"ש ומישב: