שו"ת ברית עולם רצ

(ד) ומעתה כיון שזכינו לזה יקשה לשיטת הר"י מינץ והרמ"א ז"ל הנ"ל דמנ"ל דהרן הוליד לשרה לתמני שנין דלמא כשנתעברה אשתו עם שרה היה הרן בן ט' שנים שלימות ושפיר משכחת לה דאברהם נולד חצי ניסן ונחור נתעבר סוף ניסן ונולד תחלת תשרי והרן נתעבר סוף תשרי ונולד בניסן וכשנעשה בן ט' נתעברה אשתו עם שרה ונולדה בתשרי וזה לכאורה תמיה גדולה על הר"י מינץ והרמ"א ז"ל. אך מ"מ י"ל קצת דהנה הך סוגיא לב"ש קאי ור"א מתלמידי ב"ש וי"ל דס"ל לב"ש ג"כ כר"א דבתשרי נולדו אבות וא"כ אברהם היה קשיש משרה רק עשר שנים מצומצמות וא"ש כנ"ל. או די"ל ג"כ כיון דנמצא במדרש ג"כ דעת הסוברת דבפסח נולד יצחק ובו נעקד וא"כ נולדה שרה ג"כ בניסן וי"ל דסוגיא דסנהדרין ג"כ הכי ס"ל ונמצא דאברהם היה קשיש משרה רק בעשר שנים מצומצמות לר"י דבניסן נולד וא"ש ג"כ כנ"ל. והא דהקשו המהרש"א והמהר"ם ז"ל דאכתי חסרו עיבורה של שרה א"ש כמו שכתבתי למעלה דאברהם לא היה גדול מהרן רק ט"ז חדשים וב' שנים לאו דוקא וכנ"ל וא"ש הכל בעה"י. ועוד י"ל דס"ל לר"ת דהמילה הי' ביוה"כ ואברהם נולד בתחלת ניסן והיה בעת המילה בן צ"ח שנה עם ששה חדשים ונקרא בן צ"ט ובפסח שנולד יצחק היה אז אברהם בן צ"ט עם חצי חודש וכיון שנכנס מעט בשנת ק' נקרא בן ק' שנה וא"כ לא הי' קשיש משרה רק שנה וחצי וא"ש ג"כ שיטת מהר"י מינץ והרמ"א ז"ל בפשיטות

(ה) שוב עיינתי וראיתי בס' תורת חיים בחי' לסנהדרין שם שכתב בדברי התוס' ד"ה דל דכתבו התוס' דלא דק בשביל חודש וע"ז הקשה דהאיך יליף על ח' שנים דהולידו דלמא היו ח' שנים וחודש ועוד דהו"ל למימר דל"ט ילדו משום דאזלינן בתר רוב וא"כ בבציר מח' אולידו. ותירץ שם דהא דקאמר הכל מודים בפחות מבן ח' שאין ביאתו ביאה היינו דהכי קים להו דאפילו אם דורות הראשונים אולידו בפחות מבן ח' לא גמרינן מינייהו אפילו לב"ש אלא בבן ח' הוא דפליגי אי גמרינן מדורות ראשונים כו'. ודיוק הש"ס הוא רק דבתמניא מיהא אולידו עייש"ה ולכאורה זהו ממש כתירוץ המהרש"א ז"ל בח"א הנ"ל. ול"ק בהא דשרה דכי מדלית ימי עיבורה אשתכח דקודם ח' אולידה הרן וא"כ אמאי לב"ש ג"כ קודם ח' אין ביאתו ביאה כנ"ל. די"ל משום דקודם ח' לכ"ע לא גמרינן מדורות ראשונים וי"ל דכן כונת המהרש"א ז"ל. אך מ"מ גם דברי התו"ח ז"ל לכאורה תמוהין דא"כ מאי קאמר בגמרא תדע דהא הוי לה ולד מעיקרא והיינו דמזה מוכח דשאני אשה דהיא בריא ולא משום דדורות הראשונים הולידו בח' דאל"כ הרי מוכח דגם מקודם הולידו. ומאי תדע הוא דלמא באמת מוכח דהולידו גם קודם ח' אלא דלא חש תלמודא לזה משום דסו"ס לא ילפינן על קודם ח' גם לב"ש וכמו שהקשינו למעלה וצ"ע בדבריהם הק'. וכדי שלא יהיו תמוהים דבריהם י"ל נראה לכאורה לישב דבריהם די"ל דהנה בהך פלוגתא דב"ש וב"ה דמשמע דטעמייהו דב"ש משום דילפינן מדורות ראשונים וס"ל לב"ש דמאי דהיה רק באפשר בדורות ראשונים להוליד חיישינן לביאתו גם בזה"ז לפסול אותה מכהונה. לכאורה יש לתמוה אמאי קאמר דבפחות מבן ח' לכ"ע אין ביאתו ביאה והיינו דזה לא נמצא בדורות ראשונים והיכי הוה קים להו לב"ש בהך דב"ש רכ"א וא' לח' אוליד דלמא העיבור מכל א' היה ס' חדשים ואולידו קודם ח' וכמו שבאמת תמה שם בתו"ח דהו"ל למיזל בתר רוב לט' חדשים ילדו. אך להנ"ל בלא"ה קשה דלכה"פ י"ל דקודם ח' ילדו ועוד די"ל דאחד מהם לי' שנים ויותר והשאר קודם ז' הולידו ולכה"פ ספיקא הוי וכיון שי"ל דדורות ראשונים הולידו ג"כ מקודם אף דאין לימוד ע"ז מ"מ ספיקא הוה והוה ליה לפסול בביאתו גם קודם ח' דלמא דורות ראשונים הולידו ומה דהיה רק באפשר גם אז להוליד פוסל בביאתו גם בזה"ז. לכן צ"ל דע"כ קים להו לב"ש דפחות מבן ת' אין ביאתו ביאה כלל וא"א להוליד מקודם וקים להו דגם בדורות ראשונים ע"כ קודם ח' לא הולידו או דס"ל דזה הוה מלתא דל"ש כלל ואף אם היה נמצא בדורות ראשונים מי שהוליד מקודם לא ילפינן מזה דלמעוטא כזה לא חיישינן כלל לפסול בביאתו גם בזה"ז וא"כ א"ש בהא דיליף מאחיתופל וב"ש דע"כ כ"א בח' אוליד שפיר מדחה דשאני אשה כו' תדע דהא הוה לה ולד מעיקרא וצריך אתה לומר או דכ"א קודם ח' אוליד או דב"ש לשית אוליד והרי לב"ש ס"ל ג"כ דקודם ח' א"א כלל להוליד גם בדורות ראשונים ולכה"פ הוה מלחא דל"ש כלל ואין לנו לומר דכל אחד אוליד איזה חדשים קודם ח' אלא בתר ח' וב"ש בלבד אולידה מקודם הרבה משום דאתתא בריא וא"כ לא מוכח כלל דבני ת' אולידו כמבואר שם בגמרא. ויליף בחר הכי מאברהם והרן דע"כ אולידו בני ח' ונקיט דאברהם היה גדול מהרן ב' שנים אף דלא היה צריך כ"כ אלא משום דלא חש תלמודא לזה דאף אם היה גדול מהרן ב' שנים ונמצא בשעה שנתעברה אשת הרן קודם ח' והיה נמצא דבר זה התמוה ול"ש ולא ילפינן מזה בזמה"ז מ"מ על ח' שנים שפיר גמרינן מזה. וא"ש דברי רבותינו המהרש"א והתו"ח הנ"ל. ולכאורה גם מה שחמה מרן הגאון מאוה"ג ר"ח ז"ל לשיטת מהר"י מינץ דמאי קאמר ותדע דלמא כ"א אוליד לח' ע"פ שיטת מהר"י מינץ והרמ"א ז"ל כנ"ל. ולהנ"ל א"ש דהרי סו"ס יקשה דלמא כ"א אוליד איזה חדשים קודם ח' אלא דלא גמרינן מזה ומאי תדע הוא וע"כ משום דס"ל לב"ש דלא שכיחא כלל יותר י"ל דב"ש בלבד אולידה קודם וע"כ דאשה שאני א"כ י"ל ג"כ דאף להמהר"י מינץ והרמ"א ז"ל דאפשר להוליד בה' חדשים ואיזה ימים בראשון וז' מ"מ מלחא דל"ש היא כלל וכמו שנתבאר בסימן הקודם וכיון דשפיר יש לדחות דלמא אתתא שאני שפיר כתב תדע דהא הוה לה ולד מעיקרא ונצטרך לומר דכ"א אוליד בה' חדשים ואיזה ימים וזה הוה מלתא דל"ש כלל בודאי יותר י"ל דקודם אולידה ואתתא שאני ודוק בזה ועדיין צ"ע בזה

עוד הקשה בתו"ח שם מהא דאחיתופל אטו בן שלשים ושלש מצומצם הוה דלמא עם ט' או י' חדשים הוה וא"כ אולידו ליותר מח' שנים עם איזה חדשים ותירץ שם דאין חילוק בין תחלת השנה לסוף שנה. וגם בזה דבריו ז"ל לכאורה צע"ג דא"כ מאי תדע דקאמר בגמרא משום דהו"ל ולד מעיקרא ומוכח ע"כ דגם קודם ח' אולידה. ומאי ראיה היא דלמא אחיתופל היה לו ל"ג שנה עם ט' או י' חדשים ומשכחת שפיר שהולידו כולם אחר ח' ברווחא. אלא דלפע"ד נראה לכאורה די"ל כיון דאיתא בגמרא דכל ימיו של אחיתופל אינן אלא שלשים ושלש דמשמע דאינן אלא ל"ג לא יותר אף יום אחד. ואם באנו לומר שלא היו מצומצמות י"ל דהיה חסר לו איזה ימים למספר ל"ג אלא דנחשב לשלמים דגם חודש בשנה י"ל דנחשב לשנה אבל יותר לא היה לו אף יום א' מדתניא אינן אלא ל"ג דמשמע בהדיא לא יותר. ובגמרא דחשיב לו ל"ג י"ל דלרוחא דמלתא קאמר אף אם היה לו ל"ג שלימות מ"מ מוכח דהולידו בני ח' אבל מ"מ י"ל דנחסר לו לזה איזה חדשים וז"פ לפע"ד לולא דברי התו"ח הנ"ל וצע"ג בדבריו ז"ל

(ו) אמנם מה שיש לתמוה בסוגיא זו דיליף מאברהם דהיה גדול מהרן ב' שנים משום דחשיב ליה מעיקרא גדול היה וכפירש"י ז"ל והרי מבואר הוא בגמרא (נ"ח ע"ב) ת"ש וגם אמנה אחותי בת אבי היא כו' קורבא דאחות אית לי בהדה מאבא ולא מאמא ופירש"י ז"ל בת אחי מן האב היא ולא מן האם וכן פירש"י ז"ל בהדיא בפי' על התורה שהרן מאם אחרת היה וא"כ משכחת לה דבתר ח' אוליד וקושיא זו הקשה כבר בהגהת הרש"ש ונשאר בצ"ע ולכאורה לא רק מסוגיא הנ"ל קשה אלא דמקרא מפורש הוא אחותי בת אבי ולא בת אמי. אך לפי הנ"ל לכאורה יש לישב די"ל דמקרא לא מוכת דהרן היה מאם אחרת אלא דמה דהשיב אך לא בת אמי היינו משום דב"נ ל"ש אצלם שאר האב אלא שאר האם וכשיטתן השיבן דרק שאר האם יש לו בה ושקר לא הוציא מפיו וכמבואר במדרש שם וי"ל ג"כ דהרן היה מאם אתת אך משום דקורבת שרה לאברהם היה מצד הרן ולא מצד אמה אשת הרן סו"ס שפיר השיב להם קורבא דאבא א"ל בהדה כו' אך מ"מ אינו מוכרח די"ל ג"כ דהרן מאם אחרת היה. ומ"מ לא קשה דמנ"ל דבח' אילידו דלמא הרן לאו ממנו היה